מיסוי שוק ההון בידי חברות בשנת 2009
פורסם על-ידי אבי נוימן ביום ראשון, 27 בדצמבר 2009העלייה התלולה בשווקים הפיננסיים בשנת המס 2009 טרפה את הקלפים וגרמה למשקיעים בשוק ההון לעבור מתכנון מס של הפסדים שהיו נחלתם בשנת 2008 לתכנון מס של רווחים. זאת ועוד, בהתאם לחוק ההסדרים החדש, הירידה הצפויה בשיעורי מס החברות בשנים הקרובות תגרור אחריה סחף של השקעה בנכסים פיננסים ארוכי טווח לצד חיפוש אחר השקעות בנכסים פיננסים אשר במהותם הינם "נכסי מעטפת, אשר יקנו לחברות הנאה בעתיד משיעורי מס מופחתים, הגנה אינפלציונית וקיזוז אופטימלי של הפסדים.
להלן יובאו בתמצית מספר נקודות לתשומת לב לגבי השקעת חברות בשנה שחלפה:
העדפת מכשירים פיננסים ארוכי טווח - לאור הירידה הצפויה בשיעורי מס החברות בשנים הקרובות עד לשיעור של 18% בשנת 2016, קיימת עדיפות להשקעה במכשירים פיננסים ארוכי טווח שהמיסוי עליהם הוא בעת המימוש (כגון: אג"ח zero coupon , קרנות נאמנות, תעודות פקדון).
יתרונות מס להשקעה במכשירים הוניים – בטווח הארוך קיים יתרון מס להשקעה במכשירים פיננסים בעלי תשואה הונית (קרנות נאמנות, תעודות סל על מדדים) על פני מכשירים פיננסים בעלי תשואה פירותית (אג"ח ממשלתי או אג"ח קונצרני, פקדונות בנקאיים). באמצעות השקעה במכשירים אלו, חברה תוכל לנצל את הירידה הצפויה בשיעורי מס מופחתים ולבצע אופטימיזציה על קיזוז הפסדים ובמיוחד ככל שמדובר במכשירים פירותיים נושאי ריבית. כמו כן בעת מימוש ההשקעה בנכסים אלו תוכל החברה להנות גם מהגנה אינפלציונית על עלות ההשקעה.
הגנה אינפלציונית על השקעה באג"ח קונצרני שקלי – לאחרונה אנו עדים לגל גובר של הנפקות אג"ח קונצרניות שקליות בריבית קבועה. השקעה באג"ח אלו יאפשר לחברה להנות מהגנה אינפלציונית בעת מימוש האג"ח ערב יום האקס לתשלום הריבית. כמו כן השקעה במכשיר פיננסי זה יאפשר לחברה לשלוט על קביעת סוג התשואה המתקבלת מהאג"ח (ריבית/רווח הון) לצורך נוחות בקיזוז הפסדים.
קיזוז הפסדים בשנת 2009 – בשנה זו יכולת קיזוז הפסדים שוטפים מניירות ערך בידי חברה כנגד הכנסות ריבית מני"ע הינו מוגבל ויתאפשר, במרבית המקרים, רק כנגד הכנסות ריבית מאותו נייר ערך שלגביו נבע הפסד ההון. יודגש כי כנגד הכנסות ריבית מפקדונות בנקאיים לא ניתן לקזז כלל הפסדים מניירות ערך ועל כן קיימת העדפה להשקעה בקרן כספית על פני פק"מ או פקדון. הפסדים מועברים מניירות ערך (משנות מס קודמות) יהיו ניתנים לקיזוז כנגד הכנסות מרווח הון הן מניירות ערך סחירים והן מניירות ערך לא סחירים. חריג נקבע לגבי אופן קיזוז הפסדים מניירות ערך שמומשו עד תום שנת המס 2005 וטרם קוזזו.
סדר קיזוז הפסדים - מקום בו לחברה נבעו רווחים ממימוש השקעות שאינן נסחרות שמועד רכישתן לפני 1 בינואר 2003 , לצד רווחים שוטפים מניירות ערך נסחרים יש לקזז תחילה את הפסדי שוק ההון כנגד רווחים מהשקעות אלו שכן על פי שיטת החישוב הליניארי שיעור המס שיחול לגביהן הינו גבוה יותר משיעור המס החל על השקעות בניירות ערך נסחרים (אופטימיזציה קיזוז הפסדים).
סיווג רווחים הנובעים מהפחתות הון – בשנים האחרונות היינו עדים למספר לא מבוטל של הפחתות הון שבוצעו על ידי חברות נסחרות אשר מניותיהן מוחזקות, בין היתר בתיקי נוסטרו של חברות. סיווג ההכנסה לצרכי מס הנובעת מהפחתת הון שבוצעה עשוי להיות מאוד משמעותי מהיבט החברה המשקיעה. בעוד שסיווג הכנסה כדיבידנד יהיה פטור ממס בידי החברה (למעט מקרים של דיבידנד שמקורו מרווחי מפעל מאושר) ויאפשר שמירה על עלות ההשקעה כמגן מס עתידי בעת מימוש ההשקעה, הרי שסיווג ההכנסה כרווח הון יחשב למעשה כהחזר השקעה חלקי ובגינו תגרע חלק מעלות ההשקעה וייתכן ואף תקום הכנסה חייבת לחברה המשקיעה. יודגש כי כיום, במרבית המקרים, רשויות המס אינן קובעות חד משמעית את אופן סיווג ההכנסה והאישורים הניתנים לגבי הפחתות הון הינם לרוב אישורים על ניכוי מס במקור בלבד ולכן, לעיתים, מתחם שיקול הדעת לסיווג ההכנסה מצוי בידי החברה המשקיעה.
פירוק חברת יחידים להשקעה בניירות ערך שהוקמה לפני 1 בינואר 2003 – בהתאם להוראת שעה שתוקפה יפוג בסוף השנה יתאפשר לפרק חברות שנוסדו לפני התאריך האמור לעיל תוך ניצול זיכוי מס עקיף בעת חישוב דיבידנד הפירוק בידי בעל המניות. פעולה זו תאפשר למעשה משיכת רווחי ההחזקות "עד לבית המשקיע" בשיעור מס מופחת. החל משנת 2010 פירוק חברות כאמור יטיל שיעור מס משוקלל גבוה מאוד על בעל השליטה.
מימון חברות החזקה להשקעות בניירות ערך – על אף שפעילות בניירות ערך באמצעות חברת אחזקות של יחידים (שאינה חברה משפחתית) מטיל שיעור מס משוקלל גבוה יותר בעת מימוש הרווחים ומשיכתם, לעיתים קיימת העדפה לפעילות במעטפת של חברה (העדר כוונה למשיכת רווחים בטווח הקצר, שחלוף השקעות, מימון השקעות בנכסים מניבים, פעילות עסקית בניירות ערך ועוד). לפיכך, מקום בו היחיד בחר להשקיע בניירות ערך באמצעות חברה בבעלותו ניתן לממן את השקעות החברה באמצעות הלוואות בעלים צמודות מדד ובכך לזכות בהגנה אינפלציונית כפולה במישור החברה ולפטור ממס על הפרשי ההצמדה בידי היחיד.
רכישה עצמית של אג"ח קונצרני – בהתאם לעמדת רשות המסים, רווח הנובע מפדיון מוקדם של אג"ח קונצרני עקב רכישה עצמית בידי החברה המנפיקה מהווה הכנסה לצרכי מס. לעומת זאת, רווח מפדיון מוקדם הנובע מרכישת אג"ח על ידי חברת הבת אינו מהווה ארוע מס ולמעשה הוא נדחה עד למועד מימוש האג"ח בידי חברת הבת או מועד הפדיון של האג"ח עצמו. יודגש כי רכישת האג"ח יכול להתבצע גם במימון החברה המנפיקה (למעט מקרים חריגים של הקמת חברה ייעודית חדשה) ועל כן תכנון מוקדם של תיק הנוסטרו בקונצרן חברות עשוי לאפשר בעתיד הן קיזוז אופטימלי של הפסדים והן הכרה בהוצאות מימון על הלוואה שניתנה מחברת האם, כנגד רווחים מימוש או פדיון האג"ח.
הסדר חוב של אג"ח קונצרני בידי חברה מנפיקה – בהתאם לעמדת רשות המסים ואישורים מקדמיים שיצאו על ידה לאחרונה, רווח מפדיון מוקדם הנובע אגב הסדר אג"ח לפי סעיף 350 לחוק החברות, יחשב כרווח לצרכי מס. יחד עם זאת, במרבית המקרים הרווח לא ימוסה תזרימית במועד ההסדר אך הוא יהיה כפוף להסדר של קיזוז הפסדים והפחתת מחירם המקורי של נכסי ההשקעה בחברה בגובה ההכנסה החייבת על פי נוסחה שגובשה עם רשות המסים. מן הראוי להדגיש כי לאור יישום כללי ה – IFRS בידי חברות ציבוריות, במקרים מסויימים, הרווח מפדיון מוקדם שידווח לפי כללים אלו עשוי להיות גבוה יותר משמעותית מהרווח המדווח בתקינה הישראלית ועל כן יש להיות ערים לכך, בעת חישוב הרווח המדווח לצרכי מס.
עם הפנים קדימה לקראת שנת המס 2010 – מדריך מס בשוק ההון לחברות
