אמנות מס - יישוב מחלוקות באמצעות הליכי בוררות למניעת כפל מס
פורסם על-ידי ג'רי זליגמן ביום ראשון, 29 ביוני 2008
לאחרונה חל חידוש בחלק מאמנות כפל המס הבינלאומיות והוא הכללת סעיף בוררות-חובה
(Mandatory Arbitration) ליישוב סכסוכים ומניעת כפל מס בין מדינות אמנה. ארה"ב היתה הראשונה לכלול סעיף זה בנוסח החדש לאמנותיה עם קנדה, גרמניה ובלגיה.
ככלל, מחלוקות בענייני מס עלולות להתעורר הן בקשר לפעילותן של חברות במרחב הבינלאומי (בנושאים כגון: מחירי העברה, קיומו של מוסד קבע, סווג שונה של הכנסה וכדומה) והן בקשר ליחידים העובדים ומתגוררים ביותר ממדינה אחת, כאשר שתי המדינות המתקשרות טוענות לזכות מיסוי במקביל.
המנגנון הרווח באמנות המס לפתרון מחלוקות בענייני מיסוי בין המדינות המתקשרות הוא הליך הסכמה הדדית המיושם בין המדינות המתקשרות באמצעות הרשות המוסמכת (Competent Authorities) בכל מדינה. הליך זה נועד ליצור ערוץ הדברות בין המדינות המתקשרות בכל סוגיה הקשורה באמנה והוא משקף את רצון המדינות ליישב מחלוקות.
לאור ריבוי המחלוקות בענייני מס בין מדינות מתקשרות ולאור המורכבות ההולכת וגוברת של הנסיבות שיצרו את אותן המחלוקות, נוצר מצב בו הליך ההסכמה ההדדית נמשך זמן רב או שאינו מביא לכלל פתרון המחלוקת, מה שעשוי להוביל, בדרך כלל, לתוצאה של כפל מס המהווה מכשול משמעותי לפעילות עסקית בינלאומית. דוגמא בולטת לכך היא המחלוקת בסוגיות מחירי העברה בין ארה"ב לבריטניה בקשר לתאגיד GlaxoSmithKline אשר נדרש על ידי רשויות המס בארה"ב לשלם כ- 7 מיליארד דולר ולאחר זמן רב בו שתי המדינות לא הצליחו להגיע להסכמה נאלץ התאגיד לשלם כ- 3.4 מיליארד דולר לרשויות המס בארה"ב, כפשרה.
אני מוצא את הליך בוררות החובה כבעל תועלת רבה בסיוע לפתרון מחלוקות בענייני מס, בין היתר, בכך שאמצעי זה מעניק לצדדים ודאות כי המחלוקת תגיע לידי פתרון במסגרת מוגדרת של זמן. מנגנון זה מבטיח לנישום שלא יפגע וישלם כפל מס, במצב בו הליך ההסכמה ההדדית אינו צולח.
כשאני בוחן את הנוסח החדש של האמנה בין ארה"ב לבלגיה חל על כל הסוגיות אשר עד כה היו במסגרת סמכות השיפוט של הרשות המוסמכת. לעומת זאת, סעיף הבוררות-חובה בנוסח החדש של האמנה בין ארה"ב לגרמניה חל רק על סוגיות הנוגעות לתחולת סעיפי האמנה בנושאים מסוימים, כגון: תושבות, מוסד קבע, רווחי עסקים, צדדים קשורים או תמלוגים וכן במצב בו הרשויות המוסמכות מסכימות שהנושא המסוים בו קיימת מחלוקת מתאים ליישוב באמצעות בוררות.
נקבע כי צוות הבוררות יורכב משלושה בוררים, שני נציגי המדינות המתקשרות אשר, יבחרו את הבורר השלישי, והוא יכהן כיו"ר צוות הבוררים. במידה בה לא מונה בורר מטעם אחת מהמדינות המתקשרות או במידה של חוסר הסכמה לגבי זהות הבורר השלישי, נציג בכיר מטעם ארגון ה OECD יבחר את הבורר החסר.
חשוב להזכיר כי האמנות מאמצות דפוס בוררות הידוע בכינויו "ההצעה האחרונה הטובה ביותר" ("last best offer"). על כל אחת מהמדינות להגיש לצוות הבוררים הצעה ליישוב המחלוקת, בצירוף מסמכים תומכים ולכל מדינה נתונה הזכות להגיש תשובה להצעה הנגדית אשר הוגשה על ידי המדינה האחרת. על צוות הבוררים לקבוע איזו מבין ההצעות תתקבל (תוך פרק זמן של שישה עד תשעה חודשים), אך אין לבוררים סמכות להחליט בקשר למחלוקת עצמה או לנמק את החלטתם.
אוסיף ואומר כי בנוסף לאמנות המס החדשות של ארה"ב, פרסם בפברואר 2007 ארגון ה- OECD דוח בנושא דרכים לשיפור פתרון מחלוקות בינלאומיות בענייני מס. אחת מהצעות הדוח היא לכלול באמנת המודל למניעת כפל מס של הארגון סעיף בוררות-חובה.
כיועץ למעלה מ 18 שנים במגרש העסקי הבינלאומי, וכמומחה למיסוי אמריקאי, אני מאמין כי, הן ההצעה של ארגון ה- OECD לכלול באמנת המודל למניעת כפל מס של הארגון סעיף בוררות-חובה והן הנוסח החדש של אמנות המס של ארה"ב עם קנדה, בלגיה וגרמניה, סוללים ומאירים את הדרך לשאר מדינות העולם לכלול באמנות המס סעיף זה.
אני מאוד מקווה כי מדינת ישראל, אשר פועלת מזה מספר שנים להתאמת כללי המיסוי שלה לכללים הבינלאומיים ואשר מצויה לעיתים בעמדת נחיתות בהליכי הסכמה הדדית מול מדינות כמו ארה"ב, לא "תקפא על שמריה" ותכלול סעיף בוררות-חובה, שהינו הליך מחייב ונטרלי, באמנות המס עליהן היא חתומה ושלא ירחק היום בו נראה כי סעיף הבוררות-חובה מהווה חלק בלתי נפרד מאמנות המס עם ישראל.
