ארכיון פוסטים ששייכים לנושא 'מסוי בינלאומי'

קו חם לחברות לרגל סוף שנת המס 2009

פורסם על-ידי אבי נוימן ביום ראשון, 20 בדצמבר 2009

אני מתכבד להודיעכם כי לרגל סוף שנת המס 2009, אנו פותחים קו חם לחברות בשיתוף גלובס. במסגרת הקו הפתוח, מומחי המיסוי של  PwC ישראל יענו על שאלות של חברות וארגונים בתחומי המס השונים.

הקו יפעל ביום רביעי, 23 בדצמבר 2009, בין השעות 10:00-12:00 בטלפון:03-7955004/5/6/7.
כמו כן, הנכם מוזמנים להעלות שאלות ונושאים לדיון בהמשך לפוסט זה, בבלוג מסים. להעלאת תגובות אנא לחצו על המילה תגובות בתחתית הפוסט.

פתיחת קו חם טלפוני לחברות תסייע במענה על שאלות שונות ובמידע מקצועי ועדכני. במסגרת הקו החם יידונו, בין היתר, הנושאים הבאים: הערכות לקראת ירידה צפויה בשיעורי מס החברות, מימון בינחברתי בעידן התקנות החדשות וכללי מחירי העברה בינלאומיים, אופטימיזציה מס על רווחי שוק ההון, תכנון מס רב לאומי ואופן משיכת רווחים מחברות בנות זרות, הדיווחים לצרכי מס בראי התקינה הבינלאומית החדשה, הערכות לקראת יישום רפורמת המיסוי הירוק ומע"מ מקוון ועוד .

את הקו החם לחברות יאיישו שותפים ממחלקת מסים ב- PwC ישראל, המתמחים בנושאים הבאים: עמרי יניב, מיסוי בינלאומי; מוראד אבו חמדי, מיסוי תאגידי; אבישי ברדוגו, תמריצי מס, ואנוכי בתחום שוקי הון.

נשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה וסוגיה.
אבי

כנס סוף שנת המס 2009

פורסם על-ידי אבי נוימן ביום חמישי, 26 בנובמבר 2009

בהצלחה בתחילת השבוע ערך משרדינו את כנס סוף שנת המס המסורתי לשנת 2009 בשיתוף עם פורום CFO, בנוכחותם של מאות אורחים. שנת המס הנוכחית היתה למעשה שנה של מפנה בתמורות הכלכליות של המשק הישראלי אשר השכיל למצוא דרכים מהירות יחסית ליציאה מהמשבר. יחד עם זאת, קופת המדינה עדיין חסרה מזומנים רבים מהכנסות מסים עקב המשבר ובשל כך בוצעו מספרי מהלכי חקיקה שנועדו מחד, להיטיב עם המשקיעים ומאידך להגדיל את קופת הההכנסות ממסים של המדינה כגון: הוראת שעה לעניין משיכת דיבידנדים מחברות זרות בחו"ל במס מופחת והוראת שעה לעניין חלוקת רווחים שנצברו מלפני שנת המס 2003.

בהרצאתי בכנס אשר עסקה במפת מיסוי שוק ההון בשנת 2009  הדגשתי כי אנו נמצאים בשנת מעבר בדרך ליציאה איטית מהמשבר הכלכלי.  במהלך ההרצאה נסקרו מאפייני שוק ההון בשנת המס 2009 ומפת מיסוי שוק ההון לחברות ויחידים לשנה שחלפה. בין היתר, נסקרו היבטי רכישה עצמית של אג"ח והסדרי חוב, היבטי המס לאירועי חברה ורפורמת המיסוי הפנסיוני שמלאו לה שנתיים. לאור המשבר שפקד את השווקים הפיננסים בשנה הקודמת, שנת 2010 תתאפיין ככל הנראה במכשירים פיננסיים פחות מתוחכמים וככל שאנשי שוק ההון ייצרו חדשנות באופן פשטני יותר הם יוכלו לזכות ביתרון על פני המתחרים. אם בשנה שעברה דיברנו על איך להתמודד עם קיזוז הפסדים משוק ההון, השנה עברנו להתמודד עם שאלת מיסוי רווחים. השנה בוצעה גם חקיקה בנושא הרחבת הפטור ממס לתושבי חוץ על ריבית מאג"ח קונצרני, פטור שהיה צריך להינתן לפני זמן רב, עצם החקיקה היוותה יישור קו עם מדינות ה- "OECD. 

המרצה האורחת שלנו בכנס, גב' רגינה אונגר, CFO שרם פודים גרופ ויו"ר ועדת דיווחים בפורום ה- CFO ציינה בהרצאתה כי כשל שוק האשראי החוץ בנקאי הוא דו צדדי הן של הלווים והן של המלווים  ועל כולם לשאת באחריות. לדבריה, הסדרי אג"ח הוא תהליך קשה לחברה ולצד שעומד מנגד ויש לזכור שהליך זה יכול להיגמר בקריסה ובכינוס נכסים. היא הדגישה כי צריך למצות את האפשרות של הבשלת ההסדר והבראת החברה שיכול להביא תמורה גבוהה יותר לנושי החברה, ומנגד מצריך ויתורים מרחיקי לכת מצד בעלי השליטה של החברה. בישראל החלה להתפתח פרקטיקה של ביצוע הסדרי אג"ח שהראשון בהם היה בהסדר של גמול וכעת גם בהסדר של אפריקה ישראל.

שותפי למחלקת המסים של משרדינו, דורון סדן ועמרי יניב,  הדגישו בהרצאתם את החידושים בתחום המיסוי  הבינלאומי בראי הפסיקה והחקיקה שליוותה אותנו בשנה שחלפה. דורון ועמרי אף הדגישו את עיקר שינויי החקיקה המוצעים על ידי ממשל אובמה בארה"ב, שמטרתו להביא חברות רב לאומיות אמריקאיות לשלם מס מלא על רווחיהן ולעודד יצירת מקומות עבודה חדשים.

אוסקר אבו-ראזק ו-ורד קירשנר, אף הם שותפי למחלקה, סקרו בהרצאתם, מהן הפעולות שחברות נדרשות להן ערב תום שנת המס. הובאה התייחסות להפחתה ההדרגתית של שיעור מס החברות במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית. בין היתר, נסקרו הוצאות והפסדים, נושאים הקשורה לשומה ועסקאות עם צדדים קשורים, דיבידנדים, דיווחים מיוחדים לרשויות המס, רפורמת ה"מיסוי הירוק", וחידושים בתחום הדיווח המקוון לעניין מס ערך מוסף. 
בכנס נשא גם דברים מר נחמיה שטרסלר, עורך בכיר לכלכלה וחברה של עיתון הארץ.

ברצוני להודות לשותפינו המכובדים ולמאות המשתתפים שכיבדו אותנו בנוכחותם בכנס.
בעקבות בקשות רבות שקיבלנו ממשתתפי הכנס, ולאלו מכם שלא הצליחו לקחת בו חלק, אני מצרף קישור למצגות המקצועיות שהועברו על ידנו בכנס.

נתראה בכנסים הבאים,
אבי

SPAC – מורה נבוכים

פורסם על-ידי דורון סדן ביום שלישי, 08 ביולי 2008

אחד ממאפייניה של ההאטה הכלכלית הכלל עולמית אותה אנו חווים, הינו הקושי הגובר והולך בגיוס כספים באמצעות כלי המימון המסורתיים, כדוגמת הלוואות מבנקים וקרנות מימון פרטיות למיניהן. בכל רע יש מעט טוב וכפי שאמר ג'ורג' לואיס: "היצירתיות יכולה לפתור כמעט כל בעיה. מעשה היצירה, תבוסתו של ההרגל בידי המקוריות, מתגבר על הכל". בתקופות האטה פורחת היצירתיות של מחפשי החלופות לגיוס הון לצורכי ביצוע השקעות ואחת החלופות המעניינות והאופנתיות, אשר נפוצה בעיקר בארה"ב במהלך השנים האחרונות, היא SPAC: Specified Purpose Acquisition Corporation  (להלן-"SPAC").

SPAC בקליפת האגוז
ה-SPAC היא חברה ציבורית, שהונפקה בארה"ב, ואשר נכסה היחיד הוא מזומנים. SPAC מוקמת במטרה לשמש כלי לביצוע "איחוד עסקי". במרבית המקרים, בתשקיף גיוס ההון להנפקת ה-SPAC מוגדר מראש קריטריון על פיו תבחר חברת המטרה המיועדת, למשל ענף תעשייה מסוים. עם זאת, חשוב להבהיר כי חברת המטרה הספציפית, איננה  ידועה בשלב ההנפקה.

שימוש ב-SPAC לרכישת חברה ישראלית - איך זה עובד?
הדרך הקונבנציונלית לביצוע עסקאות, נעשית במתווה המפורט להלן:

  1. ה-SPAC, תושבת ארה"ב, אשר מעוניינת לרכוש חברה ישראלית (להלן-"חברת המטרה") יוצרת חברת בת ישראלית (להלן-"החברה המתמזגת").
  2. מתבצע מיזוג בין חברת המטרה לחברה המתמזגת, כך שחברת היעד הופכת לחברת בת בבעלות מלאה של ה-SPAC.
  3. בעקבות המיזוג, בעלי המניות בחברת המטרה מקבלים מניות ו/או אופציות של ה-SPAC בתמורה למניותיהם ו/או האופציות שלהם בחברת המטרה.

השלכות מס עיקריות בישראל

  1. העסקה מהווה, ככלל, אירוע מס של מכירת מניות חברת המטרה, בגינן קמה חבות מס רווחי הון בשיעור של 20%-25% לבעלי המניות של חברת המטרה.
  2. בנסיבות מסוימות ישנה אפשרות לקבל רולינג מקדים מרשויות המס הישראליות, לפיו רשויות המס יתייחסו לעסקה כאל אירוע מס נדחה למטרות מס ההכנסה הישראלי, תחת הוראות והגבלות שונות.
  3. מעבר לאמור לעיל, יש לתת את הדעת לגבי השלכות מס אפשריות על בעלי מניות לא ישראלים בחברת המטרה, במדינות מושבם.

שימוש ב-SPAC במתווה אלטרנטיבי
קיימת דרך אלטרנטיבית לביצוע עסקאות, תוך הסתייעות במבנה ה-SPAC שתניב יתרונות נוספים. כאמור, בעלי מניות ו/או אופציות ב-SPAC, שהיא כזכור תושבת ארה"ב, מעוניינים לרכוש את חברת המטרה הישראלית. על קצה המזלג, ניתן לתאר את המתווה באופן הבא:

  1. חברת המטרה הישראלית מקימה חברה בת, תושבת ארה"ב (להלן-"חברת הבת המתמזגת").
  2. מתבצע מיזוג בין ה-SPAC לבין חברת הבת המתמזגת, אשר בעקבותיו ה-SPAC הופכת לחברת בת בבעלות מלאה של החברה הישראלית.
  3. בעקבות המיזוג, בעלי המניות ב-SPAC מקבלים מניות ו/או אופציות חדשות שהונפקו על ידי החברה הישראלית, בתמורה למניותיהם ו/או האופציות שלהם ב-SPAC.

השלכות המס במתווה האלטרנטיבי:

  1. ככל הנראה, רשויות המס הפדראליות בארה"ב יראו את המיזוג כמכירה של המניות ו/או האופציות של ה-SPAC על ידי בעלי המניות ב-SPAC, אשר תניב רווח או הפסד (לפי העניין).
  2. המיזוג עשוי להיחשב כ"עסקה פטורה ממס" למטרות מס פדראלי בארה"ב. בהקשר זה יצוין, כי יש צורך לבחון את ההתאמה הספציפית של נסיבות כל מקרה, אל מול הדרישות הקבועות בקוד המס האמריקאי.
  3. יש לתת את הדעת להשלכות מס אפשריות שעלולות לחול על בעלי מניות ו/או אופציות של ה-SPAC, שאינם תושבי מס של ארה"ב, במדינות מושבם.

יתרונות המתווה האלטרנטיבי
היתרונות המיסויים העיקריים במתווה האלטרנטיבי הם אלה:

  1. שיעור מס נמוך יותר ברמת הקבוצה.
  2. מניעת החלת כללי Anti-Abuse אמריקאיים כגון CFC.
  3. צמצום הצורך בדיווחי מס נרחבים בארה"ב וכפועל יוצא מכך, העלויות הכרוכות בכך.
  4. גמישות רבה יותר במימון הקבוצה.

בנוסף ליתרונות המיסויים, קיים יתרון משמעותי אחר, והוא האפשרות שהקבוצה תחשב כ-"Foreign Issuer" בארה"ב, על כל ההקלות הכרוכות בכך.

 

אמנות מס - יישוב מחלוקות באמצעות הליכי בוררות למניעת כפל מס

פורסם על-ידי ג'רי זליגמן ביום ראשון, 29 ביוני 2008


לאחרונה חל חידוש  בחלק  מאמנות כפל  המס הבינלאומיות והוא הכללת סעיף בוררות-חובה
(Mandatory Arbitration) ליישוב סכסוכים ומניעת כפל מס בין מדינות אמנה. ארה"ב היתה הראשונה לכלול סעיף זה בנוסח החדש לאמנותיה עם קנדה, גרמניה ובלגיה.
ככלל, מחלוקות בענייני מס עלולות להתעורר הן בקשר לפעילותן של חברות במרחב הבינלאומי (בנושאים כגון: מחירי העברה, קיומו של מוסד קבע, סווג שונה של הכנסה וכדומה) והן בקשר ליחידים העובדים ומתגוררים ביותר ממדינה אחת, כאשר שתי המדינות המתקשרות טוענות לזכות מיסוי במקביל.
המנגנון הרווח באמנות המס לפתרון מחלוקות בענייני מיסוי בין המדינות המתקשרות הוא הליך הסכמה הדדית המיושם בין המדינות המתקשרות באמצעות הרשות המוסמכת (Competent Authorities) בכל מדינה. הליך זה נועד ליצור ערוץ הדברות בין המדינות המתקשרות בכל סוגיה הקשורה באמנה והוא משקף את רצון המדינות ליישב מחלוקות.
לאור ריבוי המחלוקות בענייני מס בין מדינות מתקשרות ולאור המורכבות ההולכת וגוברת של הנסיבות שיצרו את אותן המחלוקות, נוצר מצב בו הליך ההסכמה ההדדית נמשך זמן רב או שאינו מביא  לכלל פתרון המחלוקת, מה שעשוי להוביל, בדרך כלל, לתוצאה של כפל מס המהווה מכשול משמעותי לפעילות עסקית בינלאומית. דוגמא בולטת לכך היא המחלוקת בסוגיות מחירי העברה בין ארה"ב לבריטניה בקשר לתאגיד GlaxoSmithKline אשר נדרש על ידי רשויות המס בארה"ב לשלם כ- 7 מיליארד דולר ולאחר זמן רב בו שתי המדינות לא הצליחו להגיע להסכמה  נאלץ התאגיד לשלם כ- 3.4 מיליארד דולר לרשויות המס בארה"ב, כפשרה.
אני מוצא את הליך בוררות החובה כבעל תועלת רבה בסיוע לפתרון מחלוקות בענייני מס, בין היתר, בכך שאמצעי זה מעניק לצדדים ודאות כי המחלוקת תגיע לידי פתרון במסגרת מוגדרת של זמן. מנגנון זה מבטיח לנישום שלא יפגע וישלם כפל מס, במצב בו הליך ההסכמה ההדדית אינו צולח. 
כשאני בוחן את הנוסח החדש של האמנה בין ארה"ב לבלגיה חל על כל הסוגיות אשר עד כה היו במסגרת סמכות השיפוט של הרשות המוסמכת. לעומת זאת, סעיף הבוררות-חובה בנוסח החדש של האמנה בין ארה"ב לגרמניה חל רק על סוגיות הנוגעות לתחולת סעיפי האמנה בנושאים מסוימים, כגון: תושבות, מוסד קבע, רווחי עסקים, צדדים קשורים או תמלוגים וכן במצב בו הרשויות המוסמכות מסכימות שהנושא המסוים בו קיימת מחלוקת מתאים ליישוב באמצעות בוררות.
נקבע כי צוות הבוררות יורכב משלושה בוררים, שני נציגי המדינות המתקשרות אשר, יבחרו את הבורר השלישי, והוא יכהן כיו"ר צוות הבוררים. במידה בה לא מונה בורר מטעם אחת מהמדינות המתקשרות או במידה של חוסר הסכמה לגבי זהות הבורר השלישי, נציג בכיר מטעם ארגון ה OECD יבחר את הבורר החסר.
חשוב להזכיר כי  האמנות מאמצות דפוס בוררות הידוע בכינויו "ההצעה האחרונה הטובה ביותר" ("last best offer"). על כל אחת מהמדינות להגיש לצוות הבוררים הצעה ליישוב המחלוקת, בצירוף מסמכים תומכים ולכל מדינה נתונה הזכות להגיש תשובה להצעה הנגדית אשר הוגשה על ידי המדינה האחרת. על צוות הבוררים לקבוע איזו מבין ההצעות תתקבל (תוך פרק זמן של שישה עד תשעה חודשים), אך אין לבוררים סמכות להחליט בקשר למחלוקת עצמה או לנמק את החלטתם.
אוסיף ואומר כי בנוסף לאמנות המס החדשות של ארה"ב, פרסם בפברואר 2007 ארגון ה- OECD דוח בנושא דרכים לשיפור פתרון מחלוקות בינלאומיות בענייני מס. אחת מהצעות הדוח היא לכלול באמנת המודל למניעת כפל מס של הארגון סעיף בוררות-חובה.
כיועץ למעלה מ 18 שנים במגרש העסקי הבינלאומי, וכמומחה למיסוי אמריקאי, אני מאמין כי, הן ההצעה של ארגון ה- OECD לכלול באמנת המודל למניעת כפל מס של הארגון סעיף בוררות-חובה והן הנוסח החדש של אמנות המס של ארה"ב עם קנדה, בלגיה וגרמניה, סוללים ומאירים את הדרך לשאר מדינות העולם לכלול באמנות המס סעיף זה.
אני מאוד מקווה כי מדינת ישראל, אשר פועלת מזה מספר שנים להתאמת כללי המיסוי שלה לכללים הבינלאומיים ואשר מצויה לעיתים בעמדת נחיתות בהליכי הסכמה הדדית מול מדינות כמו ארה"ב, לא "תקפא על שמריה" ותכלול סעיף בוררות-חובה, שהינו הליך מחייב ונטרלי, באמנות המס עליהן היא חתומה ושלא ירחק היום בו נראה כי סעיף הבוררות-חובה מהווה חלק בלתי נפרד מאמנות המס עם ישראל. 

מס מחזור בשיעור 40% – הייתכן ?

פורסם על-ידי דורון סדן ביום שלישי, 06 במאי 2008

הקוד האמריקאי מחייב חברות לא-אמריקאיות אשר פעילותן עולה כדי עסק בארה"ב (U.S. Trade or Business) בהגשת דוח מס בארה"ב. חברות ישראליות המפיקות הכנסה ממקור אמריקאי חשופות במידה כזו או אחרת, בהתאם לאופי פעילותן, לטענת רשויות המס הפדראליות כי פעילותן בארה"ב עולה כדי עסק בארה"ב. יצוין כי לחברות תושבות ארץ אמנה (כמו ישראל) המבחן לקביעת נגישות מס הינו מבחן "מוסד הקבע" או Permanent Establishment, כהגדרתו באמנה.
בהתאם לקוד האמריקאי, חברה זרה יכולה להגיש דוח  ("Protective Return") בו היא מצהירה כי אין לה כל הכנסה החייבת במס בארה"ב (כלומר, פעילותה לא עלתה כדי עסק). שני יתרונות עומדים לחברה החשופה לטענה אפשרית כי פעילותה בארה"ב עולה כדי עסק, בעת הגשת דוחות כאמור:
1. בהיעדר דוח שהוגש במועד, לא ניתן יהיה לדרוש הוצאות לניכוי מן ההכנסה המדווחת, אם וכאשר תיתקל החברה בדרישת הרשויות לדווח על הכנסות ממקור אמריקאי. Protective Return מאפשר דרישת ניכוי הוצאות מאוחרת.
2. הגשת Protective Return מתחילה את מרוץ ההתיישנות (הדומה למרוץ התיישנות השומות בארץ) אשר בתומו רשויות המס הפדראליות אינן מוסמכות לתקוף את הדוח שהוגש (ללא הכנסות חייבות במס בארה"ב).
עד לאחרונה, רווחה בקרב גורמים מקצועיים מסוימים הטענה המשפטית כי לא מוטלת מגבלת התיישנות על הגשת Protective Return. קרי, חברה זרה אשר ניצבת בפני חשיפה לטענת פעילות העולה כדי עסק בארה"ב, יכולה הייתה להימנע מהגשת Protective Return (וכך להימנע מ"עלייה על הרדאר" של רשויות המס האמריקאיות) עד בסמוך למועד בו טענת עסק בארה"ב אמנם הועלתה על ידי הרשויות, וזאת ללא מגבלת זמן.
זו הייתה עמדתה של הערכאה הנמוכה של בית המשפט הפדראלי במקרה של חברת Swallows Holding. שם דחה בית המשפט את טענת רשויות המס כי אין להתיר ניכויים אשר נדרשו במסגרת דוח שהוגש לאחר חלוף תקופת הארכה להגשת דוח הקבועה בתקנות. רשויות המס האמריקאיות הגישו ערעור על החלטת בית המשפט. לאחרונה פורסם פסק דינה של הערכאה העליונה. הוחלט כי דין ערעור רשויות המס להתקבל. בית המשפט קבע, כי לא יותר קיזוז ניכויים מהכנסה מדווחת אם דוח המס הוגש לאחר חלוף תקופת הארכה הקבועה בתקנות. לאמור, ניתן למסות את ההכנסה ברוטו, ללא כל הוצאה. קרי, מס מחזור של כ- 40%!!

ביום שלישי, ה- 13 במאי 2008, יערוך משרדנו את הכנס השנתי למיסוי אמריקאי. השנה נושא הכנס הינו "חידושים והתפתחויות בנושאי מיסוי וכלכלה בראי ההאטה בכלכלת ארה"ב". בין יתר נושאי הכנס, אני אסקור את השלכות חקיקת המיסוי האמריקאי העדכנית על חברות ישראליות ונושאים רלוונטיים נוספים, כגון הפסיקה בעניינה של חברת Swallows Holding והשלכותיה על חברות ישראליות הפועלות בארה"ב.

הכנס יערך בפריים כחול, גן אורנים, תל-אביב. מידע נוסף, לרבות סדר היום ואופן ההרשמה, ניתן לאתר בלינק הבא: www.reg.co.il/ustax08

אנו בטוחים כי תמצאו תועלת רבה בכנס זה, אשמח לראותכם בין אורחינו.

The two certainties in life – Death and Taxes

פורסם על-ידי ג'רי זליגמן ביום חמישי, 20 בספטמבר 2007
I was recently contacted by a colleague, a prominent lawyer, who wanted to consult with me on a specific matter. He went on to describe a shocking reality which happened to his friend. His young, wealthy and successful friend (in relatively good health) died suddenly. Upon his unexpected death, his young widow approached HSBC, the bearer of his funds, to release his wealth, only to find that the bank had frozen the funds on account of outstanding US Estate Tax. Horrified by the news, his widow consulted her tax advisors to confirm whether there was a legitimate claim by the US Tax Authorities on her Israeli, deceased husband's estate.
Worth noting that under U.S. tax law while US Estate Tax is imposed on the transfer of the taxable estate of every citizen or resident of the US, it may also apply to non-residents pursuant to certain jurisdictional rules. The special rules provided for non-resident aliens, state that the US Estate Tax applies only with respect to assets which are "situated within the United States".
The kind of property that may be considered to be "situated within the United States" includes:
  • Real estate located in the US;
  • Shares of stock issued by a corporation organized under the laws of the US;
  • Debt obligations issues by a 'US Person' (e.g., a US individual, company, trust or estate) or by the US government or a State and Local authority;
  • Tangible property located in the US; and
  • Certain deposits with a US branch of a foreign corporation if the branch is engaged in the commercial banking business

It is important to note that although the progressive US Estate tax rates are the same for transfers by US citizens or residents and for transfers by non-residents and range from 18% to 55%, US residents enjoy a $2,000,000 exclusion amount for estate tax purposes (to gradually increase to $3.5 million in 2009), non U.S. residents are entitled to a relatively small exemption which in effect makes the entire estate taxable.
Fortunately, (or unfortunately for the widow who's husband didn't plan ahead), there are tax planning structures that can be adopted to reduce the tax liability arising.
For the young entrepreneurs conquering the commercial world and who feel invincible as a result, you may want to be reminded that there are two certainties in life – Death and Taxes.

רשויות המס בארה"ב ובישראל מעבירות הילוך ביישום כללי מחירי העברה

פורסם על-ידי ורד קירשנר ביום שני, 16 ביולי 2007

לפני ימים אחדים פרסמה חברה אמריקאית קטנה יחסית, הנסחרת בנסד"ק, כי רשויות המס האמריקאיות טוענות שלחברה חבות מס נוספת של 171 מליון דולר, הכוללת סך של 49 מליון דולר קנסות, וזאת בשל מחירי העברה אשר נקבעו בין אותה חברה לבין חברה בת שלה מחוץ לארה"ב. יצויין כי חבות מס זו מתייחסת לתקופה בה היו לחברה מכירות שנתיות של כ- 100 מליון דולר, וכי שווי השוק הנוכחי שלה הינו כ- 300 מליון דולר, כך שתביעת רשויות המס האמריקאיות הינה לסכום העולה על מחצית משוויה הנוכחי של החברה. למותר לציין מה היתה השפעת הפרסום על מחיר המניה של אותה חברה בימים אשר חלפו ממועד פרסום ההודעה על ידה, ואת החשיפה המשמעותית שלה בכל הקשור לדוחותיה הכספיים אשר כללו הוצאות מס בשנים האחרונות בסכום הנמוך ממליון דולר.

המשך »