בהצלחה בתחילת השבוע ערך משרדינו את כנס סוף שנת המס המסורתי לשנת 2009 בשיתוף עם פורום CFO, בנוכחותם של מאות אורחים. שנת המס הנוכחית היתה למעשה שנה של מפנה בתמורות הכלכליות של המשק הישראלי אשר השכיל למצוא דרכים מהירות יחסית ליציאה מהמשבר. יחד עם זאת, קופת המדינה עדיין חסרה מזומנים רבים מהכנסות מסים עקב המשבר ובשל כך בוצעו מספרי מהלכי חקיקה שנועדו מחד, להיטיב עם המשקיעים ומאידך להגדיל את קופת הההכנסות ממסים של המדינה כגון: הוראת שעה לעניין משיכת דיבידנדים מחברות זרות בחו"ל במס מופחת והוראת שעה לעניין חלוקת רווחים שנצברו מלפני שנת המס 2003.

בהרצאתי בכנס אשר עסקה במפת מיסוי שוק ההון בשנת 2009  הדגשתי כי אנו נמצאים בשנת מעבר בדרך ליציאה איטית מהמשבר הכלכלי.  במהלך ההרצאה נסקרו מאפייני שוק ההון בשנת המס 2009 ומפת מיסוי שוק ההון לחברות ויחידים לשנה שחלפה. בין היתר, נסקרו היבטי רכישה עצמית של אג"ח והסדרי חוב, היבטי המס לאירועי חברה ורפורמת המיסוי הפנסיוני שמלאו לה שנתיים. לאור המשבר שפקד את השווקים הפיננסים בשנה הקודמת, שנת 2010 תתאפיין ככל הנראה במכשירים פיננסיים פחות מתוחכמים וככל שאנשי שוק ההון ייצרו חדשנות באופן פשטני יותר הם יוכלו לזכות ביתרון על פני המתחרים. אם בשנה שעברה דיברנו על איך להתמודד עם קיזוז הפסדים משוק ההון, השנה עברנו להתמודד עם שאלת מיסוי רווחים. השנה בוצעה גם חקיקה בנושא הרחבת הפטור ממס לתושבי חוץ על ריבית מאג"ח קונצרני, פטור שהיה צריך להינתן לפני זמן רב, עצם החקיקה היוותה יישור קו עם מדינות ה- "OECD. 

המרצה האורחת שלנו בכנס, גב' רגינה אונגר, CFO שרם פודים גרופ ויו"ר ועדת דיווחים בפורום ה- CFO ציינה בהרצאתה כי כשל שוק האשראי החוץ בנקאי הוא דו צדדי הן של הלווים והן של המלווים  ועל כולם לשאת באחריות. לדבריה, הסדרי אג"ח הוא תהליך קשה לחברה ולצד שעומד מנגד ויש לזכור שהליך זה יכול להיגמר בקריסה ובכינוס נכסים. היא הדגישה כי צריך למצות את האפשרות של הבשלת ההסדר והבראת החברה שיכול להביא תמורה גבוהה יותר לנושי החברה, ומנגד מצריך ויתורים מרחיקי לכת מצד בעלי השליטה של החברה. בישראל החלה להתפתח פרקטיקה של ביצוע הסדרי אג"ח שהראשון בהם היה בהסדר של גמול וכעת גם בהסדר של אפריקה ישראל.

שותפי למחלקת המסים של משרדינו, דורון סדן ועמרי יניב,  הדגישו בהרצאתם את החידושים בתחום המיסוי  הבינלאומי בראי הפסיקה והחקיקה שליוותה אותנו בשנה שחלפה. דורון ועמרי אף הדגישו את עיקר שינויי החקיקה המוצעים על ידי ממשל אובמה בארה"ב, שמטרתו להביא חברות רב לאומיות אמריקאיות לשלם מס מלא על רווחיהן ולעודד יצירת מקומות עבודה חדשים.

אוסקר אבו-ראזק ו-ורד קירשנר, אף הם שותפי למחלקה, סקרו בהרצאתם, מהן הפעולות שחברות נדרשות להן ערב תום שנת המס. הובאה התייחסות להפחתה ההדרגתית של שיעור מס החברות במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית. בין היתר, נסקרו הוצאות והפסדים, נושאים הקשורה לשומה ועסקאות עם צדדים קשורים, דיבידנדים, דיווחים מיוחדים לרשויות המס, רפורמת ה"מיסוי הירוק", וחידושים בתחום הדיווח המקוון לעניין מס ערך מוסף. 
בכנס נשא גם דברים מר נחמיה שטרסלר, עורך בכיר לכלכלה וחברה של עיתון הארץ.

ברצוני להודות לשותפינו המכובדים ולמאות המשתתפים שכיבדו אותנו בנוכחותם בכנס.
בעקבות בקשות רבות שקיבלנו ממשתתפי הכנס, ולאלו מכם שלא הצליחו לקחת בו חלק, אני מצרף קישור למצגות המקצועיות שהועברו על ידנו בכנס.

נתראה בכנסים הבאים,
אבי

המשבר בשווקים שאנו עדים לו בימים האחרונים, אינו פוסח על אף אחד מאיתנו. אם כתוצאה מפגיעה במישרין בתיק ההשקעות של כל אחד מאיתנו ואם בעקיפין בדרך של תשואות שליליות באפיקי החיסכון הפנסיונים. עוד מוקדם לומר אם רשת הביטחון שיעניק הממשל האמריקאי לחילוץ המערכת הפיננסית בארצות הברית ישאיר מאחורינו את הטלטלה שאחזה בשווקים ופננו לדרך חדשה. מה שניתן לומר בוודאות הוא שהירידות החדות בשווקים הותירו משקיעים רבים עם הפסדים כבדים. הפסדים אלו, בחלקם מומשו ובחלקם הם "הפסדים על הנייר" שטרם מומשו מתוך ציפייה להתאוששות השווקים בטווח הקרוב. בימים של חוסר וודאות, ניתן לראות יותר ויותר נהירה אל האפיקים הסולידיים כגון: אפיקים צמודים ואפיקים לא צמודים תוך נטישת האפיקים שהיו הלהיטים של השווקים בשנים האחרונות: מניות, קרנות נאמנות מנייתיות ותעודות סל על מדדי מניות למיניהם. אין ספק כי בתקופה שבה האינפלציה מרימה ראש, הריבית בתוואי ירידה ושחיקתו המתמשכת של הדולר, האפיקים הסולידיים ובעיקר האפיקים הצמודים צפויים להוביל את תיקי ההשקעות של רבים מאיתנו. לאפיקים הצמודים קיים גם יתרון מס, כך שעל אף ששיעור המס החל על רווחים מאפיקים אלו הינו 20% (לעומת 15% על אפיקים לא צמודים), אנו נהנים מהגנה אינפלציונית בעת מימוש אותם נכסים ויש לזכור כי האינפלציה כבר כמעט נושקת השנה לרף של 5% . ועד כמה שזה נשמע מוזר גם לגבי ההפסדים שנוצרו כתוצאה מנפילת השווקים, ובלבד שאלו מומשו, יש מגן מס שניתן לנצלו באופן רחב אשר יובהר כמפורט להלן במורה הנבוכים הקצר והתמציתי:

1. ככלל, לאור העובדה שהמיסוי על רווחים בשוק ההון מחושב על בסיס ריאלי, אזי ההפסדים שניתן יהיה ליהנות מהם לצרכי מס יהיו נומינלים בלבד (לגבי חברות מסוימות – ניתן הפסד ריאלי רק עד תום 2007).

2. לאור האחדת סלי קיזוז הפסדים ניתן כיום לקזז הפסדי הון מנכסים פיננסיים גם כנגד רווחים מנכסי הון שאינם נסחרים, לרבות רווחים מנכסי מקרקעין.

3. הפסדי הון מנכסים פיננסיים ניתנים כיום לקיזוז גם כנגד הכנסות ריבית ודיבידנד מניירות ערך ששולמו בשנת המס (לא חל על ריבית מפיקדונות בנקאיים). כך לדוגמא אם קיבלתם במהלך השנה הכנסות ריבית מאג"ח קונצרניות, ניתן יהיה לקזז כנגדן הפסדי הון ממימוש ניירות ערך. יודגש כי "הפסדים על הנייר" אינם בגדר הפסדים שמומשו ואם אלו ימומשו רק בשנת 2009 לא ניתן יהיה לקזז את אותם כנגד הכנסות הריבית שנתקבלו השנה. 

4. קיזוז הפסדים במערכת הבנקאית הינו מוגבל ומתבצע רק קדימה, קרי במידה ונבעו לכם הכנסות מרווחי הון או הכנסות פסיביות אחרות מריבית ודיבידנד במחצית השנה הראשונה של שנת 2008 ולאחרונה מימשתם הפסדים כתוצאה מהמשבר, הקיזוז כנגד אותן הכנסות שנתקבלו במחצית הראשונה של השנה יתאפשר רק באמצעות הגשת דוח לרשויות המס.

5. אם כתוצאה מהמשבר בשווקים מימשתם הפסדים ממכירת ניירות ערך ולא נבעו לכם רווחים לקיזוז, הפסדים אלו יותרו לקיזוז בשנים הבאות רק במידה ויוגש על ידכם דוח לשנת 2008 לרשויות המס, גם אם לא קיימת לכם חובה להגיש דוח כאמור. יודגש כי במערכת הבנקאית סל ההפסדים מתאפס בתחילת כל שנה, לצורך הקיזוז הפנימי בחשבון הבנק.

אבי

קוראי בלוג יקרים,

הפעם, ברצוני להסב את תשומת לבכם לאחת הדרכים הלגיטימיות לשימוש בתכנון נכון ומושכל לניצול הפסדי הון מניירות ערך בתקופה של ירידות מחירים בשוק ההון.

ככלל, לאחר רפורמת המס בשוק ההון ניתן כיום לקזז הפסד הון מניירות ערך סחירים כנגד רווחי הון, לרבות מניירות ערך שאינם סחירים ולהיפך. החל משנת 2006 נוספה גם אפשרות נוספת של קיזוז הפסד הון שוטף מנייר ערך גם כנגד הכנסה מריבית או מדיבידנד ששולמו בשל אותו נייר ערך ואף כנגד הכנסה מריבית או דיבידנד בשל ניירות ערך אחרים, ובלבד ששיעור המס החל על הריבית והדיבידנד אינה עולה על 25%. נדגיש כי הקיזוז האמור מותנה במימוש הפסד ההון בשנה שבה נתקבל הדיבידנד או הריבית. בעיתות של מיתון וירידות מחירים בשוק ההון אפשרות קיזוז זו מקבלת חשיבות יתרה שכן תשלומי ריבית או דיבידנדים בשוק ההון אינם בהכרח מותנים בגאות או שפל של שוק ההון אלא משתלמים באופן רוטיני כחלק ממדיניותן של החברות המשלמות ובהתאם לאופיו של המכשיר הפיננסי נושא התשלום (מניה, אג"ח וכד').

מסעיף זה יכולים ליהנות כולם, אך הוא רלוונטי במיוחד לבעלי שליטה (אלו המחזיקים מעל 10% מהון המניות בחברה) ושיש בידיהם את היכולת להחליט אימתי יחולק דיבידנד מהחברה בשליטתם.

שתי הדוגמאות הבאות יטיבו להמחיש את העניין.

דוגמא א':

אדם שנוצר לו הפסד הון מנייר ערך שמומש בשנת המס ואותו אדם הינו בעל שליטה בחברה, יוכל להנות מקיזוז הפסד ההון גם כנגד הכנסות מדיבידנד המתקבל מחברה בשליטתו בייחוד שעיתוי חלוקת הדיבידנד נתונה לשליטתו. עיתוי משיכת הדיבידנד בסמוך להכרה בהפסד הון יקטין את חבות המס של בעל השליטה (הטבת מס של 25%). יודגש כי במקרים מסויימים אטרקטיביות קיזוז ההפסד משמעותית יותר ככל שמדובר בקיזוז הפסד הון שלא מאותו נייר ערך שכן כיום הקיזוז הינו שקל כנגד שקל ולא לפי סלי מס. מן הראוי לציין כי האמור לעיל אינו חל על קיזוז הפסד הון כנגד הכנסות ריבית של בעל השליטה אשר נבעו מהחברה שבשליטתו.

ברם, כפי שניתן לראות בדוגמא הבאה, גם אלה שאינם בעלי שליטה יכולים ליהנות מהוראה זו.

דוגמא ב':

אדם צפוי לקבל הכנסה מדיבידנד או ריבית בשנת מס מסוימת. לאותו אדם תיק ניירות ערך שגלום בו הפסד (שווי השוק הנוכחי של ניירות הערך נמוך מעלותו). במידה וימכור את ניירות הערך באותה שנה, הוא יוכל לקזז את הפסד ההון שמומש כנגד ההכנסה מדיבידנד או ריבית שנבעו מניירות ערך ובכך להגיע לאופטימיזצית מס גם בשנה שבה שוק ההון נתון לירידת מחירים.

לסיום, ברצוני להודות לאילן לוי ממחלקת המסים של משרדנו על הסיוע בהכנת הפוסט.

 אבי

בשנים האחרונות, במסגרת תיקונים שונים לפקודת מס הכנסה, חלו שינויים רבים בכל הנוגע לאופן החיוב במס של רווחים מניירות ערך, לרבות בכל הקשור לשיעורי המס החלים, הן בידי יחידים והן בידי חברות. כפי שיפורט להן, מורכבות התיקונים יוצרות לעיתים דילמות באשר לאופן יישום התיקונים.

ככלל שיעור המס על רווח הון ריאלי בידי חברה הינו 25%.

עד וכולל שנת המס 2005 שיעור המס שחל על רווח הון ריאלי ממכירת ניירות ערך סחירים לגבי נישום שבקביעת הכנסתו חלו הוראות חוק התיאומים או התקנות הדולריות, היה שיעור מס חברות.

בשנת 2006 בוטל סעיף 6 לחוק התיאומים, כך שהחל משנת המס 2006 רווח הון ממכירת ניירות ערך סחירים בידי חברה מחויב ככל רווח הון רגיל, ומטופל במסגרת חלק ה' לפקודה, ומכאן שאמור להיות מחוייב בשיעור המס החל על רווחי הון.

יחד עם זאת, במקביל לתיקון האמור,  תוקנו הוראות שעה לשנים 2006 – 2009 אשר במסגרתן נקבע כי שיעור המס שיחול על רווח הון ריאלי ממכירת ניירות ערך סחירים, בידי חברה שבקביעת הכנסתה חלו הוראות סעיף 6 לחוק התיאומים או התקנות הדולריות, לפני התיקון, יהיה שיעור מס חברות בהתאם לקבוע בסעיף 126(א) לפקודה (27% בשנת 2008, 26% בשנת 2009 ו- 25% בשנת 2010 ואילך).

כחלק מרשימת הטפסים לדוח השנתי, פרסמה רשות המיסים נספחים לדיווח על רווח הון מניירות ערך סחירים לשנת המס, ביניהם נספח ג(1) ונספח ג(2).

נספח ג(1) - על פי דברי ההסבר לנספח, הטופס מיועד לדיווח על רווח הון ריאלי מניירות ערך סחירים שנרכשו החל מיום ה – 1 בינואר 2006, או לכאלה שנרכשו לפני כן והוראות המעבר לביטול סעיף 6 לחוק התיאומים אינן חלות על החברות המוכרות. בהתאם לדברי ההסבר, שיעור המס החל על ניירות ערך אלה הינו 25%. יצוין כי לגבי ניירות ערך שנרכשו החל מיום 1 בינואר 2006 אין הבחנה בנספחים ובדברי ההסבר להם האם חלו על החברה הוראות חוק התיאומים או לא.

נספח ג(2) - מיועד לדיווח על רווח הון ריאלי ממכירת ניירות ערך נסחרים בבורסה שנרכשו לפני ה – 1 בינואר 2006 וחלות על החברות המוכרות הוראות המעבר לביטול סעיף 6 לחוק התיאומים. שיעור המס החל בגין מכירת ניירות ערך אלה הינו שיעור מס חברות.

היינו, כפי שעולה מהנספחים שפורסמו, נראה כי, לכאורה, עמדת רשות המיסים הינה כי שיעור המס על רווח הון ריאלי ממכירת ניירות ערך סחירים בידי חברה שחלו עליה לפני התיקון הוראות חוק התיאומים או התקנות הדולריות, תלוי במועד רכישתם:
- נרכשו לפני 1 בינואר 2006 – שיעור מס חברות.
- נרכשו החל מה – 1 בינואר 2006 – 25%.

על אף האמור לעיל יודגש כי רשות המיסים לא פרסמה עמדה רשמית בעניין זה מעבר לנספחים האמורים, ויתכן כי עמדתה תהא שונה.

יצויין כי באשר לחברות אשר בקביעת הכנסתן חלות התקנות הדולריות קיימת אי בהירות נוספת בכל הנוגע לאופן מיסוי רווחים מניירות ערך – וזאת בשל ביטול סעיף 6 לחוק התיאומים אשר התקנות הדולריות נסמכו עליו, מבלי לבטל את ההסתמכות האמורה.

קוראי היקרים. קצת מעיק בימים אלו של ירידות חדות בבורסות בעולם לחשוב על דיווחים נדרשים לרשויות המס, אך בכל זאת ברצוני להסב את תשומת לבכם כי מחר ה – 31 ביולי 2007, זהו המועד האחרון לדיווח חצי שנתי לתשלום מקדמות מס בגין עסקאות בניירות ערך שבוצעו במחצית הראשונה של שנת 2007 . הדיווח מתייחס בעיקר לנישומים שלא נוכה להם מס במקור על ידי המוסדות הפיננסים, כגון חברות שלהן קיים פטור כללי מניכוי מס במקור על עסקאות בניירות ערך ומכאן דרישת הדיווח. לגבי יחידים אשר הבנקים או הברוקרים השונים מנכים להם מס במקור באופן שוטף, הדיווח הנדרש, ככלל, אינו רלבנטי. התייחסות נרחבת לאופן הדיווח הנדרש הובאה במבזק המס שפרסמה מחלקת המסים של משרדנו בתאריך 18 ביוני 2007 והמצורפת לכם כאן.