ארכיון פוסטים ששייכים לנושא 'השקעות הון'

מיסוי שוק ההון בידי חברות בשנת 2009

פורסם על-ידי אבי נוימן ביום ראשון, 27 בדצמבר 2009

העלייה התלולה בשווקים הפיננסיים בשנת המס 2009 טרפה את הקלפים וגרמה למשקיעים בשוק ההון לעבור מתכנון מס של הפסדים שהיו נחלתם בשנת 2008 לתכנון מס של רווחים. זאת ועוד, בהתאם לחוק ההסדרים החדש, הירידה הצפויה בשיעורי מס החברות בשנים הקרובות תגרור אחריה סחף של השקעה בנכסים פיננסים ארוכי טווח לצד חיפוש אחר השקעות בנכסים פיננסים אשר במהותם הינם "נכסי מעטפת, אשר יקנו לחברות הנאה בעתיד משיעורי מס מופחתים, הגנה אינפלציונית וקיזוז אופטימלי של הפסדים.

להלן יובאו בתמצית מספר נקודות לתשומת לב לגבי השקעת חברות בשנה שחלפה:

העדפת מכשירים פיננסים ארוכי טווח - לאור הירידה הצפויה בשיעורי מס החברות בשנים הקרובות עד לשיעור של 18% בשנת 2016, קיימת עדיפות להשקעה במכשירים פיננסים ארוכי טווח שהמיסוי עליהם הוא בעת המימוש (כגון: אג"ח zero coupon , קרנות נאמנות, תעודות פקדון).

יתרונות מס להשקעה במכשירים הוניים – בטווח הארוך קיים יתרון מס להשקעה במכשירים פיננסים בעלי תשואה הונית (קרנות נאמנות, תעודות סל על מדדים) על פני מכשירים פיננסים בעלי תשואה פירותית (אג"ח ממשלתי או אג"ח קונצרני, פקדונות בנקאיים). באמצעות השקעה במכשירים אלו, חברה תוכל לנצל את הירידה הצפויה בשיעורי מס מופחתים ולבצע אופטימיזציה על קיזוז הפסדים ובמיוחד ככל שמדובר במכשירים פירותיים נושאי ריבית. כמו כן בעת מימוש ההשקעה בנכסים אלו תוכל החברה להנות גם מהגנה אינפלציונית על עלות ההשקעה.

הגנה אינפלציונית על השקעה באג"ח קונצרני שקלי – לאחרונה אנו עדים לגל גובר של הנפקות אג"ח קונצרניות שקליות בריבית קבועה. השקעה באג"ח אלו יאפשר לחברה להנות מהגנה אינפלציונית בעת מימוש האג"ח ערב יום האקס לתשלום הריבית. כמו כן השקעה במכשיר פיננסי זה יאפשר לחברה לשלוט על קביעת סוג התשואה המתקבלת מהאג"ח (ריבית/רווח הון) לצורך נוחות בקיזוז הפסדים.

קיזוז הפסדים בשנת 2009 – בשנה זו יכולת קיזוז הפסדים שוטפים מניירות ערך בידי חברה כנגד הכנסות ריבית מני"ע הינו מוגבל ויתאפשר, במרבית המקרים, רק כנגד הכנסות ריבית מאותו נייר ערך שלגביו נבע הפסד ההון. יודגש כי כנגד הכנסות ריבית מפקדונות בנקאיים לא ניתן לקזז כלל הפסדים מניירות ערך ועל כן קיימת העדפה להשקעה בקרן כספית על פני פק"מ או פקדון. הפסדים מועברים מניירות ערך (משנות מס קודמות) יהיו ניתנים לקיזוז כנגד הכנסות מרווח הון הן מניירות ערך סחירים והן מניירות ערך לא סחירים. חריג נקבע לגבי אופן קיזוז הפסדים מניירות ערך שמומשו עד תום שנת המס 2005 וטרם קוזזו.

סדר קיזוז הפסדים - מקום בו לחברה נבעו רווחים ממימוש השקעות שאינן נסחרות שמועד רכישתן לפני 1 בינואר 2003 , לצד רווחים שוטפים מניירות ערך נסחרים יש לקזז תחילה את הפסדי שוק ההון כנגד רווחים מהשקעות אלו שכן על פי שיטת החישוב הליניארי שיעור המס שיחול לגביהן הינו גבוה יותר משיעור המס החל על השקעות בניירות ערך נסחרים (אופטימיזציה קיזוז הפסדים).

סיווג רווחים הנובעים מהפחתות הון – בשנים האחרונות היינו עדים למספר לא מבוטל של הפחתות הון שבוצעו על ידי חברות נסחרות אשר מניותיהן מוחזקות, בין היתר בתיקי נוסטרו של חברות. סיווג ההכנסה לצרכי מס הנובעת מהפחתת הון שבוצעה עשוי להיות מאוד משמעותי מהיבט החברה המשקיעה. בעוד שסיווג הכנסה כדיבידנד יהיה פטור ממס בידי החברה (למעט מקרים של דיבידנד שמקורו מרווחי מפעל מאושר) ויאפשר שמירה על עלות ההשקעה כמגן מס עתידי בעת מימוש ההשקעה, הרי שסיווג ההכנסה כרווח הון יחשב למעשה כהחזר השקעה חלקי ובגינו תגרע חלק מעלות ההשקעה וייתכן ואף תקום הכנסה חייבת לחברה המשקיעה. יודגש כי כיום, במרבית המקרים, רשויות המס אינן קובעות חד משמעית את אופן סיווג ההכנסה והאישורים הניתנים לגבי הפחתות הון הינם לרוב אישורים על ניכוי מס במקור בלבד ולכן, לעיתים, מתחם שיקול הדעת לסיווג ההכנסה מצוי בידי החברה המשקיעה.

פירוק חברת יחידים להשקעה בניירות ערך שהוקמה לפני 1 בינואר 2003 – בהתאם להוראת שעה שתוקפה יפוג בסוף השנה יתאפשר לפרק חברות שנוסדו לפני התאריך האמור לעיל תוך ניצול זיכוי מס עקיף בעת חישוב דיבידנד הפירוק בידי בעל המניות. פעולה זו תאפשר למעשה משיכת רווחי ההחזקות "עד לבית המשקיע" בשיעור מס מופחת. החל משנת 2010 פירוק חברות כאמור יטיל שיעור מס משוקלל גבוה מאוד על בעל השליטה.

מימון חברות החזקה להשקעות בניירות ערך – על אף שפעילות בניירות ערך באמצעות חברת אחזקות של יחידים (שאינה חברה משפחתית) מטיל שיעור מס משוקלל גבוה יותר בעת מימוש הרווחים ומשיכתם, לעיתים קיימת העדפה לפעילות במעטפת של חברה (העדר כוונה למשיכת רווחים בטווח הקצר, שחלוף השקעות, מימון השקעות בנכסים מניבים, פעילות עסקית בניירות ערך ועוד). לפיכך, מקום בו היחיד בחר להשקיע בניירות ערך באמצעות חברה בבעלותו ניתן לממן את השקעות החברה באמצעות הלוואות בעלים צמודות מדד ובכך לזכות בהגנה אינפלציונית כפולה במישור החברה ולפטור ממס על הפרשי ההצמדה בידי היחיד.

רכישה עצמית של אג"ח קונצרני – בהתאם לעמדת רשות המסים, רווח הנובע מפדיון מוקדם של אג"ח קונצרני עקב רכישה עצמית בידי החברה המנפיקה מהווה הכנסה לצרכי מס. לעומת זאת, רווח מפדיון מוקדם הנובע מרכישת אג"ח על ידי חברת הבת אינו מהווה ארוע מס ולמעשה הוא נדחה עד למועד מימוש האג"ח בידי חברת הבת או מועד הפדיון של האג"ח עצמו. יודגש כי רכישת האג"ח יכול להתבצע גם במימון החברה המנפיקה (למעט מקרים חריגים של הקמת חברה ייעודית חדשה) ועל כן תכנון מוקדם של תיק הנוסטרו בקונצרן חברות עשוי לאפשר בעתיד הן קיזוז אופטימלי של הפסדים והן הכרה בהוצאות מימון על הלוואה שניתנה מחברת האם, כנגד רווחים מימוש או פדיון האג"ח.

הסדר חוב של אג"ח קונצרני בידי חברה מנפיקה – בהתאם לעמדת רשות המסים ואישורים מקדמיים שיצאו על ידה לאחרונה, רווח מפדיון מוקדם הנובע אגב הסדר אג"ח לפי סעיף 350 לחוק החברות, יחשב כרווח לצרכי מס. יחד עם זאת, במרבית המקרים הרווח לא ימוסה תזרימית במועד ההסדר אך הוא יהיה כפוף להסדר של קיזוז הפסדים והפחתת מחירם המקורי של נכסי ההשקעה בחברה בגובה ההכנסה החייבת על פי נוסחה שגובשה עם רשות המסים. מן הראוי להדגיש כי לאור יישום כללי ה – IFRS בידי חברות ציבוריות, במקרים מסויימים, הרווח מפדיון מוקדם שידווח לפי כללים אלו עשוי להיות גבוה יותר משמעותית מהרווח המדווח בתקינה הישראלית ועל כן יש להיות ערים לכך, בעת חישוב הרווח המדווח לצרכי מס.

עם הפנים קדימה לקראת שנת המס 2010 – מדריך מס בשוק ההון לחברות

קו חם לחברות לרגל סוף שנת המס 2009

פורסם על-ידי אבי נוימן ביום ראשון, 20 בדצמבר 2009

אני מתכבד להודיעכם כי לרגל סוף שנת המס 2009, אנו פותחים קו חם לחברות בשיתוף גלובס. במסגרת הקו הפתוח, מומחי המיסוי של  PwC ישראל יענו על שאלות של חברות וארגונים בתחומי המס השונים.

הקו יפעל ביום רביעי, 23 בדצמבר 2009, בין השעות 10:00-12:00 בטלפון:03-7955004/5/6/7.
כמו כן, הנכם מוזמנים להעלות שאלות ונושאים לדיון בהמשך לפוסט זה, בבלוג מסים. להעלאת תגובות אנא לחצו על המילה תגובות בתחתית הפוסט.

פתיחת קו חם טלפוני לחברות תסייע במענה על שאלות שונות ובמידע מקצועי ועדכני. במסגרת הקו החם יידונו, בין היתר, הנושאים הבאים: הערכות לקראת ירידה צפויה בשיעורי מס החברות, מימון בינחברתי בעידן התקנות החדשות וכללי מחירי העברה בינלאומיים, אופטימיזציה מס על רווחי שוק ההון, תכנון מס רב לאומי ואופן משיכת רווחים מחברות בנות זרות, הדיווחים לצרכי מס בראי התקינה הבינלאומית החדשה, הערכות לקראת יישום רפורמת המיסוי הירוק ומע"מ מקוון ועוד .

את הקו החם לחברות יאיישו שותפים ממחלקת מסים ב- PwC ישראל, המתמחים בנושאים הבאים: עמרי יניב, מיסוי בינלאומי; מוראד אבו חמדי, מיסוי תאגידי; אבישי ברדוגו, תמריצי מס, ואנוכי בתחום שוקי הון.

נשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה וסוגיה.
אבי

מיסוי שוק ההון בידי יחידים בשנת 2009

פורסם על-ידי אבי נוימן ביום ראשון, 06 בדצמבר 2009

שנת המס 2009 אפיינה את השווקים הפיננסיים כשנת מעבר, מהמשבר שפקד את כל האפיקים הפיננסים ועד ההתאוששות המרשימה שהתבטאה בעלייה חדה במדדים השונים אשר הניבה רווחים נאים למשקיעים בשוק ההון. בעוד שבשנת 2008 עיקר תכנון המס התמקד בשאלת קיזוז ההפסדים, הרי שבשנת המס הנוכחית חזר הדיון להתמקד בתכנון מיסוי הרווחים: שיעורי מס מופחתים, מכשירים פיננסים בעלי מנגנון דחיית מס, קיזוז אופטימלי של הפסדים משנת המס הקודמת כנגד רווחי שוק ההון בשנה הנוכחית ועוד. חווית המשבר הפיננסי עדיין טבועה בזכרון של כל אחד מהמשקיעים בשוק ההון ולכן לקראת שנת המס 2010 נראה ככל הנראה מכשירים פיננסיים פחות מתוחכמים וככל שאנשי שוק ההון ייצרו חדשנות באופן פשטני יותר כך יוכלו להשיג יתרון על פני מתחריהם.

להלן יובאו בתמצית מספר נקודות לתשומת לב לגבי השנה שחלפה:

העדפת השקעה בנכסים צמודים – בשנת המס 2009 היה קיים יתרון מס מובהק להשקעה בנכסים צמודים על פני נכסים שאינם צמודים (לדוגמא: השקעה בגלילים על פני שחרים וגילונים). אמנם  שיעור  המס החל על הריבית הריאלית הינו גבוה יותר (שיעור של 20% חלף 15% שחל  על השקעה באפיקים שקליים) אך ההגנה האינפלציונית הפטורה ממס מפצה משמעותית על שיעור המס העודף.

יתרונות מס להשקעה במכשירים הוניים – בטווח הארוך קיים יתרון מס להשקעה במכשירים פיננסים בעלי תשואה הונית (קרנות נאמנות, תעודות סל על מדדים) על פני  מכשירים פיננסים בעלי תשואה פירותית (אג"ח ממשלתי או אג"ח קונצרני, פקדונות בנקאיים). באמצעות השקעה במכשירים אלו, שבמהותם מהווים "נכסי מעטפת" ניתן יהיה להשיג דחיית מס ארוכה, הגנה אינפלציונית בעקיפין גם על נכסי בסיס שקליים, מנגנון נוח יותר לקיזוז הפסדים, פתרון לבעיית הפרשי שער שליליים ועוד.

קיזוז הפסדים – הפסדי הון מניירות ערך שמומשו בשנת 2008 בזמן המשבר הפיננסי ניתנים לקיזוז כנגד רווחי הון משוק ההון בשנה זו רק באמצעות הגשת דוח שנתי לרשויות המס. יודגש כי על מנת להנות מהקיזוז יש להגיש דוח מס הן לשנת 2008 והן לשנת 2009. הפסדים מועברים כאמור ניתנים לקיזוז הן כנגד רווחי הון מניירות ערך סחירים והן כנגד רווחי הון אחרים (שבח מקרקעין, רווח הון מניירות ערך לא סחירים ורווח הון מימוש אופציות במסלול 102). לתשומת לבכם, המערכת הבנקאית אינה מאפשרת העברת הפסדים משנת מס אחת לשנייה ולמעשה יתרת ההפסדים אופסה אצל חשבונות הבנק של היחידים בתחילת השנה.

סדר קיזוז הפסדים – לאור אי הבהירות הקיימת בפקודת מס הכנסה לעניין סדר קיזוז הפסדים קימת אפשרות לבצע אופטימיזציה של קיזוז הפסדים כגון: קיזוז הפסדים שוטפים מניירות ערך תחילה כנגד הכנסות מאפיקים צמודים (רווח הון/ריבית) בעלי שיעור מס גבוה יותר ורק לאחר מכן כנגד תשואות מנכסים לא צמודים (ריבית מאג"ח ממשלתי - גילון או שחר, או ריבית מאג"ח קונצרני לא צמוד).

הקדמה מימוש נכסים בעלי תשואה חליפית - יחידים שמימשו בשנת 2008 הפסדים מניירות ערך ותיק ההשקעה שלהם כולל ניירות ערך נושאי ריבית (אג"ח ממשלתי/אג"ח קונצרני) מומלץ לבחון מימוש אותם ניירות ערך בטרם קבלת קופון הריבית על מנת לקזז הפסדים משנים קודמות וזאת בשל הוראות החוק שמאפשרות רק קיזוז הפסדים שוטפים כנגד הכנסות ריבית או דיבידנד מניירות ערך.

פנסיונרים – לצורך ניצול הטבות המס קיימת כדאיות גם להשקעה בנכסים לא סחירים נושאי ריבית כגון: פקדונות או תוכניות חסכון שכן על תשואות מניירות ערך לא ניתן לקבל ניכוי או פטור בהתאם להוראות פקודת מס הכנסה. בשל הריבית הנמוכה על פקדונות בנקאיים הטבת המס המצטברת עשויה להיות רלבנטית גם לסכומי פקדונות גבוהים מאוד, אם כי לא בטוח בכדאיות השקעה כאמור בשל התשואות הנמוכות על אפיקים אלו.

תושבים חוזרים ותיקים – בהתאם לרפורמת עולים חדשים ותושבים חוזרים ניתנו הטבות מרחיקות לכת לאוכלוסיות אלו גם על הכנסות פאסיביות (ריבית/דיבידנד/רווח הון) הנובעות מהשקעות בניירות ערך זרים בחו"ל ושימור הפטור על הכנסות אלו גם בעת שיחלוף נכסים פיננסים בחו"ל למשך תקופה של 10 שנים. על פי הוראת שעה שתוקפה יפוג בסוף השנה הפטור האמור יינתן גם לתושבים חוזרים ששהו בחו"ל 5 שנים רצופות וישובו לארץ עד תום השנה. מן הראוי לציין כי כיום קיים קושי ביישום מתן ההקלות לעולים חדשים ותושבים חוזרים באמצעות המערכת הבנקאית והנפקת אישורים על פטור מניכוי מס במקור  תעשה רק באמצעות פקידי השומה.

פעילות בניירות ערך בידי היחיד – יודגש כי פעילות מוגברת בניירות ערך בהתאם למבחנים שנקבעו בפסיקה לאחרונה ובחוזרי מס הכנסה עשויה להחשב בגדר הכנסה פירותית אשר תמוסה לפי שיעור המס השולי החל על היחיד, חלף שיעורי המס המופחתים החלים על רווחים משוק ההון בידי יחידים. ומן הראוי להדגיש כי יחיד שמחזור עסקיו בניירות ערך בשנת המס עלה כ -  1.6 מיליון ₪ חייב בהגשת דוח לשלטונות המס. לפיכך, ליחידים שפעילותם בניירות ערך הינה בעל תדירות גבוהה מומלץ לבחון פעילות באמצעות חברה מקום בו הרווחים משמשים להשקעה מחדש ולא למשיכתם בידי היחיד, על אף מיצוע מס גבוה יותר בעתיד.  

משיכת רווחים מקופות גמל בפטור ממס – בהתאם לחוק ההתייעלות הכלכלית (חוק ההסדרים החדש) בוטל המיסוי על רווחים שנצברו בגין הפקדות בקופות גמל בין השנים 2003-2007. התיקון מאפשר למעשה משיכת כספים כאמור מקופות הוניות החל מיום 1 ביולי 2009 ואיל, ובלבד שמדובר כמובן במשיכה כדין על פי התקנות.

קופות גמל בניהול אישי – לאחרונה אושרו על ידי משרד האוצר התקנות להפעלת קופות גמל בניהול אישי (IRA) לגבי קרנות השתלמות ובאופן מוגבל לגבי כספים שהופקדו בקופות גמל במעמד עצמאי. קופות גמל אלו תחשבנה כקופות גמל מאושרות על פי התקנות ולפיכך יחולו לגביה כל הטבות המיסוי הקיימות על החיסכון הפנסיוני, לרבות פטור ממס על רווחי הקופה עד לשלב משיכת הכספים. הגם שהפעלת קופות הגמל בניהול אישי הינן מצומצמות יחסית עדיין מדובר במנגנון לדחיית תשלום מס על רווחים מהשקעות פיננסיות שהותרו להשקעה בקופות גמל אלו וכל זאת עד למועד משיכת הכספים כדין.

עם הפנים קדימה לקראת שנת המס 2010 – מדריך מס למשקיע בשוק ההון:

המשבר הפיננסי – מדריך מס למשקיע בשוק ההון

פורסם על-ידי אבי נוימן ביום שני, 08 בדצמבר 2008

השנה, שלא כמו בחמש שנים האחרונות, אנו נאלצים להתמודד עם משבר פיננסי שפקד את העולם ולא פסח על מדינתנו הקטנה. כיום כבר ניתן לומר בוודאות כי המשבר הכלכלי הסב הפסדים משמעותיים למשקיעים רבים בשוק ההון, בין אם מדובר בהשקעה ישירה ובין אם מדובר בהשקעה עקיפה, באמצעות מסלול החיסכון הפנסיוני האפשריים. עד כמה שזה נראה דמיוני, דווקא נקודת האור עשויה לבוא מתוך דיני המס אשר עשויים להביא, במקרים מסויימים השנה, לחסכון מס משמעותי בקרב המשקיעים ולשם כך ליקטנו עבורכם מספר טיפים רגע לפני תום שנת המס.

להלן מדריך המס למשקיע בשוק ההון בתקופת המשבר הפיננסי (נכתב בלשון זכר):

1. הפסדים ועקרון המימוש - דיני המס מושתתים על עקרון המימוש ועל כן "הפסדים על הנייר", בדרך כלל לא יוכרו כהפסד לצרכי מס ולכן על מנת שתוכל לקזז את הפסדי ההון שנוצרו עליך לממש את תיק ההשקעות בפועל. מומלץ להיזהר ממכירת תיק ההשקעות ורכישתו מחדש ללא שינוי בתמהיל התיק (שינוי הרכב תיק השקעות). הפעולה עשויה להחשב בעיני רשויות המס כעסקה מלאכותית ולהסב נזקי מס למשקיע, בנוסף לעמלות המכירה והקניה.

2. הגשת דוח לרשויות המס - אם מימשת הפסדים בפועל, זכור כי על מנת להנות מקיזוזם כנגד רווחי הון חזויים בשנת 2009, תידרש להגיש דוח לרשויות המס הן לגבי שנת 2008 והן לגבי שנת 2009.

3. קיזוז הפסדים כנגד רווחי נדל"ן - כללי קיזוז הפסדי ההון כיום על פי דיני המס רחבים ביותר ומאפשרים אף קיזוז הפסדי שוק ההון גם כנגד שבח מקרקעין מנדל"ן להשקעה (נכס מניב) גם אם אלו טומנים בחובם שיעור מס גבוה יותר משיעור של 20%, לרבות נכסי נדל"ן שמומשו בתחילת השנה.

4. קיזוז הפסדים כנגד ריבית ודיבידנד - שים לב כי מערכת קיזוז ההפסדים במערכת הבנקאית הינה מוגבלת ביותר ועל כן בדוק אם נוכה לך מס במקור על רווחי שוק ההון במהלך השנה (רווחי הון, ריבית ודיבידנד) ובחן במקביל מימוש הפסדים לצורך קיזוז והחזר המס שנוכה.

5. מכשיר הוני או פירותי - העדף מכשירים פיננסיים הוניים על פני פירותיים – בחן אפשרות להשקעה במכשירי הון ארוכי טווח (קרנות כספיות, קרנות נאמנות סולידיות) על פני השקעה בפיקדונות בנקאיים. להשקעה במכשירים הוניים קיימים מספר יתרונות מס כגון: דחיית תשלום המס על רווחים רק במועד המימוש, אפשרויות נוחות יותר לקיזוז הפסדים, הגנה מפני ירידות שערי חליפין ועוד.

6. השקעות באג"ח - הירידות החדות בשוקי האג"ח הקונצרני ובעקיפין גם באג"ח הממשלתי הגדילו משמעותית את התשואה לפדיון. בחירת השקעה באג"ח עם מח"מ קצר ותשואה לפדיון גבוהה תקבע לכם, כבר כיום, את רווח ההון העתידי אשר כנגדו תוכלו לקזז בשנים הבאות את ההפסדים שנוצרו ממפולת השווקים כיום, בכפוף לשימוש מושכל במנגנון קיזוז ההפסדים.

7. קיזוז הפסדים כנגד רווח מימוש אופציות - אם אתה עובד הייטק והתמזל מזלך ובתחילת השנה מימשת אופציות ברווח (מסלול 102 הוני) תוכל לקזז כנגד הרווח שעליו נוכה לך מס במקור את הפסדי שוק ההון שמומשו על ידך, באמצעות הגשת דוח לפקיד השומה ובכך להשיב את המס שנוכה במקור, חלקו או במלואו עד לגובה ההפסד שקוזז.

8. אפיקים שקליים או צמודים - על אפיקים שאינם צמודים תשלמו על התשואה 15% מס בעוד שעל אפיקים לא צמודים תשלום המס יהיה גבוה יותר, 20% אך יחול רק על הריבית הריאלית, כלומר הפרשי ההצמדה יהיו פטורים ממס. לאור האינפלציה, היחסית גבוהה שנרשמה בשנת 2008, מהיבט המס היתה עדיפות בשנה זו למכשירים צמודים על פני מכשירים שקליים (אג"ח ממשלתי צמוד, קרנות נאמנות ועוד). כתוצאה מהמשבר הפיננסי ולאור הצפייה לאינפלציה נמוכה מאוד בשנת 2009, יש לבחון האם בשנה הקרובה יהיה קיים דווקא יתרון למכשירים השקליים על פני הצמודים (לרבות קרנות נאמנות חייבות מבוססות מכשירים שקליים אשר המס משולם ברמת הקרן חלף היחיד).

9. אג"ח מוגנות ומק"מ- שימו לב כי בשוק עדיין קיימות אג"ח שהונפקו לפני 8 במאי 2000 בעלי מח"מ קצר אשר הרווח ממימושן פטור ממס (גילון חדש, גלבוע וגליל). כמו כן יש לשים לב למועדי פדיון הצפויים של המקמ"ים בתקופה הקרובה ולשקול מימוש הפסדים מניירות ערך ערב פדיון המק"מ על מנת לאפשר קיזוז הפסדים אופטימלי.

10. קופת הגמל שלי - אם בימים הקרובים תגיע לתיבת הדואר שלך הרכב תיק נכסי קופת הגמל והתשואות השליליות שהניבה, אל תמהר לקבל החלטה על פדיון הכספים שנצברו לזכותך בקופה שאינה נזילה. פדיון כאמור יהיה כרוך בתשלום מס ניכר על הכספים הנפדים (35%) וכל הוותק שנצבר על ידכם בקופה ירד לטמיון. לאור תקנות הניוד החדשות והאפשרויות לעבור כיום בין מסלולי החיסכון השונים, בחן מעבר מסלול חסכון מאפיק מנייתי לאפיק סולידי לפני החלטה על פקודת פדיון הכספים מהקופה.

(*) מדריך המס פורסם בעיתון גלובס ביום 1 בדצמבר 2008.

משחק פרטי – מורה נבוכים להשקעה בקרנות Private equity

פורסם על-ידי אבי נוימן ביום רביעי, 13 באוגוסט 2008

קוראי בלוג יקרים,
הפעם, ברצוני להסב את תשומת לבכם למחקר חדש "משחק פרטי" שפורסם השבוע על ידי גלובס מחקרים ונערך בשיתוף עם משרדנו. המחקר עוסק בתעשיית קרנות ה- Private equity בישראל לצד השוואה לקרנות דומות בחו"ל, תוך מתן דגש על היבט ההשקעה של גופים מוסדיים בקרנות אלו. כשותף מס המטפל בקרנות Private equity, היה לי הכבוד ליטול חלק בכתיבת פרק המס של אותו מחקר.

תעשיית קרנות ה- Private equity בישראל צברה תאוצה רק בשנים האחרונות עם כניסתן של מספר קרנות השקעה גדולות שהטביעו את חותמן במשק הישראלי באמצעות רכישת גופים עסקיים גדולים. בד בבד, עם התעצמותה של תעשיית קרנות ההשקעה בישראל עלה הצורך לקבוע הסדרי מס ייחודיים לאותן קרנות אשר יתאימו לאופן פעילותן בישראל.

ככלל, המבנה המשפטי לצרכי מס של קרנות ההשקעה הפועלות בישראל דומה למבנה המשפטי בו פועלת תעשיית ההון סיכון בישראל. קרי, התאגדות הקרן באמצעות שותפויות מוגבלות המאוגדות מחוץ לישראל ומיועדות למשקיעים מוגבלים זרים לצד שותפויות ישראליות המיועדות למשקיעים תושבי ישראל, וביניהם גם גופים מוסדיים.

המסגרת הנורמטיבית להקלה במס לפעילותם של גופים זרים בישראל נקבעה בפקודת מס הכנסה וניתנה לידי שר האוצר אשר האציל סמכות זו למנהל רשות המסים. יחד עם זאת, על פני שנים רבות, השימוש בסמכות זו פורשה ונקבעה באופן מוגבל ומצומצם על ידי מנהל רשות המסים ולא תמיד עלתה בקנה אחד עם השאיפה האמיתית לעודד את צמיחת תעשיית הקרנות הזרות שפעלו בישראל, לא כל שכן כאשר מדובר בקרנות Private equity. כיום רשות המסים מעניקה באישורים מקדמיים, פטור מוחלט ממס על הכנסתה של קרן ה- Private equity המיוחסת למשקיעים הזרים הפטורים (גופי פנסיה ומוסדות ציבור וכד'), בעוד שלגבי המשקיעים הזרים החייבים נקבעו שיעורי מס מופחתים להבדיל מהפטור שניתן למשקיעים הזרים הפטורים. 
פרק המס במחקר דן, בין היתר:
ביתרונות המס של המבנה המשפטי בו פועלות קרנות ה- Private equity.
באבחנה בין משטרי המס הקיימים בישראל לגבי תעשיית ה- Private equity בהשוואה לתעשיית הון הסיכון.
בהיבטי המס הרלוונטיים של הגופים המוסדיים המשקיעים בקרנות Private equity בארץ ובחו"ל.
בהיבטי מס ערך מוסף בפעילותן בישראל של חברת הניהול וקרן ה- Private equity.

אני מזמין אתכם לעיין במחקר המצ"ב ומקווה שתמצאו עניין מקריאתו.

SPAC – מורה נבוכים

פורסם על-ידי דורון סדן ביום שלישי, 08 ביולי 2008

אחד ממאפייניה של ההאטה הכלכלית הכלל עולמית אותה אנו חווים, הינו הקושי הגובר והולך בגיוס כספים באמצעות כלי המימון המסורתיים, כדוגמת הלוואות מבנקים וקרנות מימון פרטיות למיניהן. בכל רע יש מעט טוב וכפי שאמר ג'ורג' לואיס: "היצירתיות יכולה לפתור כמעט כל בעיה. מעשה היצירה, תבוסתו של ההרגל בידי המקוריות, מתגבר על הכל". בתקופות האטה פורחת היצירתיות של מחפשי החלופות לגיוס הון לצורכי ביצוע השקעות ואחת החלופות המעניינות והאופנתיות, אשר נפוצה בעיקר בארה"ב במהלך השנים האחרונות, היא SPAC: Specified Purpose Acquisition Corporation  (להלן-"SPAC").

SPAC בקליפת האגוז
ה-SPAC היא חברה ציבורית, שהונפקה בארה"ב, ואשר נכסה היחיד הוא מזומנים. SPAC מוקמת במטרה לשמש כלי לביצוע "איחוד עסקי". במרבית המקרים, בתשקיף גיוס ההון להנפקת ה-SPAC מוגדר מראש קריטריון על פיו תבחר חברת המטרה המיועדת, למשל ענף תעשייה מסוים. עם זאת, חשוב להבהיר כי חברת המטרה הספציפית, איננה  ידועה בשלב ההנפקה.

שימוש ב-SPAC לרכישת חברה ישראלית - איך זה עובד?
הדרך הקונבנציונלית לביצוע עסקאות, נעשית במתווה המפורט להלן:

  1. ה-SPAC, תושבת ארה"ב, אשר מעוניינת לרכוש חברה ישראלית (להלן-"חברת המטרה") יוצרת חברת בת ישראלית (להלן-"החברה המתמזגת").
  2. מתבצע מיזוג בין חברת המטרה לחברה המתמזגת, כך שחברת היעד הופכת לחברת בת בבעלות מלאה של ה-SPAC.
  3. בעקבות המיזוג, בעלי המניות בחברת המטרה מקבלים מניות ו/או אופציות של ה-SPAC בתמורה למניותיהם ו/או האופציות שלהם בחברת המטרה.

השלכות מס עיקריות בישראל

  1. העסקה מהווה, ככלל, אירוע מס של מכירת מניות חברת המטרה, בגינן קמה חבות מס רווחי הון בשיעור של 20%-25% לבעלי המניות של חברת המטרה.
  2. בנסיבות מסוימות ישנה אפשרות לקבל רולינג מקדים מרשויות המס הישראליות, לפיו רשויות המס יתייחסו לעסקה כאל אירוע מס נדחה למטרות מס ההכנסה הישראלי, תחת הוראות והגבלות שונות.
  3. מעבר לאמור לעיל, יש לתת את הדעת לגבי השלכות מס אפשריות על בעלי מניות לא ישראלים בחברת המטרה, במדינות מושבם.

שימוש ב-SPAC במתווה אלטרנטיבי
קיימת דרך אלטרנטיבית לביצוע עסקאות, תוך הסתייעות במבנה ה-SPAC שתניב יתרונות נוספים. כאמור, בעלי מניות ו/או אופציות ב-SPAC, שהיא כזכור תושבת ארה"ב, מעוניינים לרכוש את חברת המטרה הישראלית. על קצה המזלג, ניתן לתאר את המתווה באופן הבא:

  1. חברת המטרה הישראלית מקימה חברה בת, תושבת ארה"ב (להלן-"חברת הבת המתמזגת").
  2. מתבצע מיזוג בין ה-SPAC לבין חברת הבת המתמזגת, אשר בעקבותיו ה-SPAC הופכת לחברת בת בבעלות מלאה של החברה הישראלית.
  3. בעקבות המיזוג, בעלי המניות ב-SPAC מקבלים מניות ו/או אופציות חדשות שהונפקו על ידי החברה הישראלית, בתמורה למניותיהם ו/או האופציות שלהם ב-SPAC.

השלכות המס במתווה האלטרנטיבי:

  1. ככל הנראה, רשויות המס הפדראליות בארה"ב יראו את המיזוג כמכירה של המניות ו/או האופציות של ה-SPAC על ידי בעלי המניות ב-SPAC, אשר תניב רווח או הפסד (לפי העניין).
  2. המיזוג עשוי להיחשב כ"עסקה פטורה ממס" למטרות מס פדראלי בארה"ב. בהקשר זה יצוין, כי יש צורך לבחון את ההתאמה הספציפית של נסיבות כל מקרה, אל מול הדרישות הקבועות בקוד המס האמריקאי.
  3. יש לתת את הדעת להשלכות מס אפשריות שעלולות לחול על בעלי מניות ו/או אופציות של ה-SPAC, שאינם תושבי מס של ארה"ב, במדינות מושבם.

יתרונות המתווה האלטרנטיבי
היתרונות המיסויים העיקריים במתווה האלטרנטיבי הם אלה:

  1. שיעור מס נמוך יותר ברמת הקבוצה.
  2. מניעת החלת כללי Anti-Abuse אמריקאיים כגון CFC.
  3. צמצום הצורך בדיווחי מס נרחבים בארה"ב וכפועל יוצא מכך, העלויות הכרוכות בכך.
  4. גמישות רבה יותר במימון הקבוצה.

בנוסף ליתרונות המיסויים, קיים יתרון משמעותי אחר, והוא האפשרות שהקבוצה תחשב כ-"Foreign Issuer" בארה"ב, על כל ההקלות הכרוכות בכך.

 

החוק לעידוד השקעות הון - השקעה בחברות בנות = דיבידנד?

פורסם על-ידי דורון סדן ביום שלישי, 04 במרץ 2008

מטרתו המוצהרת של החוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט- 1959 (להלן :"החוק") כפי שנכתב בסעיף 1 לחוק, הינה: "עידוד יוזמה כלכלית והשקעות הון-חוץ והון מקומי".

לאחרונה קראנו בעיתונות הכתובה וגם נתקלנו במקרים בהם נתנה רשות המיסים פרשנות רחבה לסעיף 51(ח) לחוק (לאחר תיקון 60 סעיף 51ב(ב)) וטענה להחלתו גם במקרים בהם חברה שנהנתה מפטור ממס במסלול החלופי העבירה כספים לחברה בת שלה בחו"ל.

במה דברים אמורים?
סעיף 51(ג) לחוק (החל מתיקון 60 – 51ב(א)) קובע כי חברה המחלקת דיבידנד מתוך הכנסה של מפעל שהושגה בתקופה שבו היתה החברה פטורה ממס, תהא חייבת בשנת המס בה חולק הדיבידנד, במס חברות על סכום הדיבידנד המחולק. למעשה העניק המחוקק  פטור ממס במסלול החלופי כל עוד הרווחים לא חולקו כדיבידנד.

סעיף 51(ח) לחוק חוקק בשנת 92, כסעיף אנטי תכנוני ומטרתו הינה מניעת עקיפת סעיף 51(ג) על ידי חלוקת הרווחים הפטורים ממס במסלול החלופי במסווה של פעילות רגילה כגון: דמי ניהול, מתן הלוואות לצדדים קשורים וכדומה.

סעיף 51(ח) לחוק קובע כי "לעניין סעיף קטן (ג), כל סכום שנתן בעל מפעל לקרובו, לבעל שליטה בו או לתאגיד בשליטתם, או שזקף אותו לחובתם, בין במישרין ובין בעקיפין, יראוהו כדיבידנד שחילק בעל המפעל…"

יובהר, כי גם לטענת רשות המסים כפי שבאה לידי ביטוי בהוראת ביצוע 32/92 ובתוספת מס' 1 להוראה (להלן: "החוזר") תשלומים כאמור לעיל יחשבו כדיבידנד רק לצורך תשלום מס החברות שהחברה הופטרה ממנו. לאור זאת מס החברות שיחול יהא בהתאם להוראות סעיף 47 לחוק, דהיינו שיעור המס שהיה חל על החברה בגין אותם רווחים על פי החוק אילולא בחרה במסלול החלופי (10%-25%).
החבות במס כאמור אינה קובעת באופן אוטומטי את אופיו של התשלום אצל מקבליו, כדיבידנד אם לאו, וההתייחסות אליו, לעניין שיעור המס והניכוי במקור, תהא לפי כוונתם המקורית של הצדדים.

בחוזר האמור חזרה רשות המיסים לא אחת, בצורה זו או אחרת, כי מטרת הסעיף הינה "…סיכול חלוקת דיבידנד בלא לשלם את המס שהחברה הופטרה ממנו" (ראה לדוגמא סעיף 1.3.1 לתוספת). מאידך מהחוזר עולה, כי כוונת המחוקק לא היתה למנוע כליל מהלכים כלכליים מקובלים שבהן מוזרם כסף אל מחוץ למפעל המאושר, ובוודאי כספים שברור בעליל  שאין  בהם  הוצאת רווחים כך שאותן פעולות לא יחשבו כחלוקת דיבידנד, כגון: החזר הלוואה שקיבל המפעל, תשלום עבור שירותים או נכסים, מתן הלוואות קצרות מועד וכדומה.

החלת סעיף 51(ח) באופן גורף תגרום לעיוותים שכנראה אינם עומדים בבסיס מטרות החוק. כך לדוגמא חברות רב לאומיות אשר מבצעות את פעילותן באמצעות צדדים קשורים ובכללן חברות בנות כגון חברות שיווק (שהוקמו בדרך של השקעה או הלוואה), ואשר כל מטרתן היא קידומו של המפעל מחוץ לתחומי מדינת ישראל – עלולה להיות חשופה לטענה שכל סכום שיושקע בחברה כאמור יחשב כדיבידנד. מובן כי טענה זו אינה עומדת במקום אחד עם מטרות החוק.
יתרה מזו, בתיקון 60 לחוק הותנו ההטבות בחוק בעמידה בתנאי יצוא. דהיינו רצה המחוקק לעודד דווקא חברות יצואניות, אשר פועלות בשווקים בינלאומיים.
האם הכוונה שחברות אלא יבצעו פעילות זו באמצעות קבלני משנה בלבד? או באמצעות הקמת סניפים בחו"ל?
 
עולה השאלה באם תתקבל העמדה שהשקעת הכספים בחברת הבת הינה דיבידנד, הכיצד יש לנתח את תוצאת המכירה של מניות חברת הבת. לאמור, מחד רשויות המס טוענות כי ההשקעה הינה דיבידנד ובעת מכירת המניות ישיתו מס גם על הרווח ממכירת המניות כאמור.  מובן כי מהפן הכלכלי דיבידנד הינו כספים שהוצאו מהחברה בעוד שהשקעה בחברת בת הינה נכס שתתקבל בגינו תמורה בעתיד. לפיכך, הכיצד נכס יכול להיות דיבידנד? וכיצד יצא מרשותו והוא עדיין בבעלותו?
 
לסיכום נראה כי פרשנות מרחיבה של תחולת סעיף 51(ח) עלולה לגרום לפגיעה ביכולת החברות להרחיב את פעילותן ואת רווחיהן ובדרך זו לפגיעה בהשגת מטרות החוק.

כנראה שעוד לא נאמרה המילה האחרונה בנושא ויהיה מעניין לעקוב אחר פסיקה שתצא מכותלי בית המשפט בסוגיה זו.

נוהל שחיקת מחזור בסיס - במסגרת החוק לעידוד השקעות הון

פורסם על-ידי דורון סדן ביום חמישי, 02 באוגוסט 2007

סעיף 74 לחוק לעידוד השקעות הון (להלן – "החוק") מגדיר את אופן החישוב של חלק ההכנסה הזכאית לשיעור מס מופחת כתוצאה מהרחבת מפעל. המבחן העיקרי הקבוע בסעיף הינו מבחן יחס המחזורים. על פי מבחן זה חברה תהיה זכאית למס מופחת על חלק יחסי מהכנסתה החייבת, כחלקו היחסי של הגידול במחזור מעל מחזור הבסיס, בגין אותה הרחבה (מחזור החברה מהמפעל שקדם להרחבה) והכל בהתקיים שאר התנאים הקבועים בחוק. בהתאם למבחן זה חברה אשר מחזורה לא גדל, או אף קטן, לא תזכה כלל בהטבות מס.

בשנת 1999 אושר על ידי שר האוצר ושר התמ"ת "נוהל שחיקת מחזור" (להלן – "הנוהל") לחברות עתירות מחקר ופיתוח המעסיקות כוח אדם מיומן והמתאפיינות במחזוריות טכנולוגית גבוהה. המשך »