בתקופה הקרובה יגישו רבים מאיתנו את דוח המס השנתי שלהם. לראשונה יצורף בשנה זו לדוח המס טופס 1213 המשמש למתן הודעה על פעולות שנקבעו כתכנון מס החייב בדיווח (המועד הראשון לדיווח על פעולות לעניין מע"מ נקבע לדוח שהגשתו ביום 15.7.07). לנוחותכם מובאת להלן סקירה קצרה בעניין זה. חשוב לציין כי עצם הדיווח לא יפטור את הנישום מתשלום קנס גירעון בשיעור של 30% מסכום הגירעון שנוצר בשל תכנון המס כאמור במקרים בהם יקבע בסופו של דבר כי יש להתעלם מפעולה שהינה "תכנון מס החייב בדיווח" בהיותה "עסקה מלאכותית או בדויה".

חוזר מס הכנסה 2/2008 שכותרתו – תכנוני מס החייבים בדיווח, אשר פורסם לאחרונה (19.5.08), משקף את דעת רשות המיסים בעניין תכנוני מס: "בשנים האחרונות, אנו עדים להתעוררות ניכרת בתחום תכנוני מס המתאפיינים בתחכום רב, בשימוש אינטנסיבי בכלים משפטיים, תאגידיים ופיננסיים, לרבות במדינות הנחשבות כ"מקלטי מס" ולעיתים תוך ניצול לרעה של אמנות המס (Treaty Shopping)." ועוד נכתב: "בחלק מן המקרים מבוסס תכנון המס לא על סיכוייו המשפטיים להתקבל על ידי רשויות המס או על ידי בית המשפט, כי אם על ידי אי גילויו והסיכוי שהתיק לא יטופל בתקופה הקבועה בחוק."

כפועל יוצא, ועל מנת להלחם בתופעה האמורה, הוכנסה במסגרת תיקון 147 לפקודת מס הכנסה וחוק מס ערך מוסף חובת דיווח על פעולות המהוות תכנון מס החייב בדיווח, ושר האוצר הוסמך לקבוע את רשימת הפעולות האמורות, אופן הדיווח והיקפו, זאת מתוך מטרה לאפשר לרשויות המס לזהות את תכנון המס ולבחון את לגיטימיות התכנון בסמוך להגשת הדוח. רשימת הפעולות האמורות פורסמה כהוראת שעה לשנים 2007 – 2009.

במקביל נקבעו בפקודה סנקציות בגין אי עמידה בתקנות הדיווח (כגון – קנס חודשי בסך 500 ₪ בגין כל חודש של אי דיווח, חבות פלילית הכרוכה בשנת מאסר ו/או קנס), וכן נקבע, כאמור לעיל, קנס גירעון - במידה ונקבע בשומה סופית, כי יש להתעלם מפעולה שדווחה כ"תכנון מס החייב בדיווח" בהיותה "עסקה מלאכותית או בדויה", יהא הנישום חייב בקנס בשיעור של 30% מסכום הגירעון שנוצר בשל תכנון המס כאמור. בניגוד לקנס גרעון בשומה רגילה, אין לפקיד השומה בעסקה מלאכותית סמכות לבטל את הקנס. יש לשים לב לעובדה כי למרות הגילוי הנאות שנקט הנישום, הוא עדיין חשוף לקנס גרעון במקרה שבו יחול סעיף 86 לפקודה בדבר עסקה מלאכותית או בדויה.

הקבצים המצורפים בזאת כוללים את תקציר הפעולות המהוות תכנון מס חייב בדיווח וכן את טופס 1213.

מבחינת הפעולות המהוות תכנון מס החייב בדיווח עולות שאלות רבות. אשמח להתייחס לשאלות אשר יוצגו על ידכם.
 

קוראי בלוג יקרים,

השבוע ערך משרדנו מפגש במסגרת פורום "השולחן העגול" בעניין "תוכניות תגמול למנהלים בכירים בעידן של ממשל תאגידי". במסגרת המפגש הוצגו בפני המשתתפים ממצאי סקר שערכה פירמת  PwC העולמית בדבר שיטות תגמול מנהלים בכירים ואמצעי תגמול מנהלים בכירים הנהוגים בעולם, בדגש על אלו הנהוגים באירופה. כמו כן, הוצגה סקירה של ההשפעות החשבונאיות הצפויות של שיטות התגמול או אמצעי תגמול שיבחרו על הדוחות הכספיים של התאגיד.

עו"ד (רו"ח) מורד אבו-חמדה מנהל בכיר במחלקת המסים של משרדנו ואני הצגנו בפני באי המפגש, מצגת הדנה בהשלכות מס החלות על תוכניות תגמול או אמצעי תגמול שונים תוך שילוב החלטות מיסוי עדכניות שפרסמה רשות המסים בנושא. הנושאים שבהם דנה המצגת הינם, בין היתר, הקצאה לעובדים במסגרת סעיף 102 לפקודה, היבטי מס החלים בהקצאת זכויות ומכשירים שונים, טיפול באופציות לעובדים בעסקאות M&A  וכו'. 

לנוחיותכם מצורף קישור למצגת. אני מקווה שמצגת זו תהיה לכם לעזר בהבנת מסלולי המיסוי החלים בהקצאת אופציות ומכשירים שונים לעובדי החברה בכלל ולמנהלים הבכירים בפרט.

בשנים האחרונות, במסגרת תיקונים שונים לפקודת מס הכנסה, חלו שינויים רבים בכל הנוגע לאופן החיוב במס של רווחים מניירות ערך, לרבות בכל הקשור לשיעורי המס החלים, הן בידי יחידים והן בידי חברות. כפי שיפורט להן, מורכבות התיקונים יוצרות לעיתים דילמות באשר לאופן יישום התיקונים.

ככלל שיעור המס על רווח הון ריאלי בידי חברה הינו 25%.

עד וכולל שנת המס 2005 שיעור המס שחל על רווח הון ריאלי ממכירת ניירות ערך סחירים לגבי נישום שבקביעת הכנסתו חלו הוראות חוק התיאומים או התקנות הדולריות, היה שיעור מס חברות.

בשנת 2006 בוטל סעיף 6 לחוק התיאומים, כך שהחל משנת המס 2006 רווח הון ממכירת ניירות ערך סחירים בידי חברה מחויב ככל רווח הון רגיל, ומטופל במסגרת חלק ה' לפקודה, ומכאן שאמור להיות מחוייב בשיעור המס החל על רווחי הון.

יחד עם זאת, במקביל לתיקון האמור,  תוקנו הוראות שעה לשנים 2006 – 2009 אשר במסגרתן נקבע כי שיעור המס שיחול על רווח הון ריאלי ממכירת ניירות ערך סחירים, בידי חברה שבקביעת הכנסתה חלו הוראות סעיף 6 לחוק התיאומים או התקנות הדולריות, לפני התיקון, יהיה שיעור מס חברות בהתאם לקבוע בסעיף 126(א) לפקודה (27% בשנת 2008, 26% בשנת 2009 ו- 25% בשנת 2010 ואילך).

כחלק מרשימת הטפסים לדוח השנתי, פרסמה רשות המיסים נספחים לדיווח על רווח הון מניירות ערך סחירים לשנת המס, ביניהם נספח ג(1) ונספח ג(2).

נספח ג(1) - על פי דברי ההסבר לנספח, הטופס מיועד לדיווח על רווח הון ריאלי מניירות ערך סחירים שנרכשו החל מיום ה – 1 בינואר 2006, או לכאלה שנרכשו לפני כן והוראות המעבר לביטול סעיף 6 לחוק התיאומים אינן חלות על החברות המוכרות. בהתאם לדברי ההסבר, שיעור המס החל על ניירות ערך אלה הינו 25%. יצוין כי לגבי ניירות ערך שנרכשו החל מיום 1 בינואר 2006 אין הבחנה בנספחים ובדברי ההסבר להם האם חלו על החברה הוראות חוק התיאומים או לא.

נספח ג(2) - מיועד לדיווח על רווח הון ריאלי ממכירת ניירות ערך נסחרים בבורסה שנרכשו לפני ה – 1 בינואר 2006 וחלות על החברות המוכרות הוראות המעבר לביטול סעיף 6 לחוק התיאומים. שיעור המס החל בגין מכירת ניירות ערך אלה הינו שיעור מס חברות.

היינו, כפי שעולה מהנספחים שפורסמו, נראה כי, לכאורה, עמדת רשות המיסים הינה כי שיעור המס על רווח הון ריאלי ממכירת ניירות ערך סחירים בידי חברה שחלו עליה לפני התיקון הוראות חוק התיאומים או התקנות הדולריות, תלוי במועד רכישתם:
- נרכשו לפני 1 בינואר 2006 – שיעור מס חברות.
- נרכשו החל מה – 1 בינואר 2006 – 25%.

על אף האמור לעיל יודגש כי רשות המיסים לא פרסמה עמדה רשמית בעניין זה מעבר לנספחים האמורים, ויתכן כי עמדתה תהא שונה.

יצויין כי באשר לחברות אשר בקביעת הכנסתן חלות התקנות הדולריות קיימת אי בהירות נוספת בכל הנוגע לאופן מיסוי רווחים מניירות ערך – וזאת בשל ביטול סעיף 6 לחוק התיאומים אשר התקנות הדולריות נסמכו עליו, מבלי לבטל את ההסתמכות האמורה.

בפוסט הקודם שלי, הזכרתי כי רשויות המס במדינות השונות שוקדות על יישום כללי מחירי העברה בעסקאות בינלאומיות, והנה עוד הוכחה לכך שרשויות המיסים בישראל אינן שוקטות על השמרים ונוקטות בצעדים ליישום החוק. המשך »

לפני ימים אחדים פרסמה חברה אמריקאית קטנה יחסית, הנסחרת בנסד"ק, כי רשויות המס האמריקאיות טוענות שלחברה חבות מס נוספת של 171 מליון דולר, הכוללת סך של 49 מליון דולר קנסות, וזאת בשל מחירי העברה אשר נקבעו בין אותה חברה לבין חברה בת שלה מחוץ לארה"ב. יצויין כי חבות מס זו מתייחסת לתקופה בה היו לחברה מכירות שנתיות של כ- 100 מליון דולר, וכי שווי השוק הנוכחי שלה הינו כ- 300 מליון דולר, כך שתביעת רשויות המס האמריקאיות הינה לסכום העולה על מחצית משוויה הנוכחי של החברה. למותר לציין מה היתה השפעת הפרסום על מחיר המניה של אותה חברה בימים אשר חלפו ממועד פרסום ההודעה על ידה, ואת החשיפה המשמעותית שלה בכל הקשור לדוחותיה הכספיים אשר כללו הוצאות מס בשנים האחרונות בסכום הנמוך ממליון דולר.

המשך »