העלייה התלולה בשווקים הפיננסיים בשנת המס 2009 טרפה את הקלפים וגרמה למשקיעים בשוק ההון לעבור מתכנון מס של הפסדים שהיו נחלתם בשנת 2008 לתכנון מס של רווחים. זאת ועוד, בהתאם לחוק ההסדרים החדש, הירידה הצפויה בשיעורי מס החברות בשנים הקרובות תגרור אחריה סחף של השקעה בנכסים פיננסים ארוכי טווח לצד חיפוש אחר השקעות בנכסים פיננסים אשר במהותם הינם "נכסי מעטפת, אשר יקנו לחברות הנאה בעתיד משיעורי מס מופחתים, הגנה אינפלציונית וקיזוז אופטימלי של הפסדים.

להלן יובאו בתמצית מספר נקודות לתשומת לב לגבי השקעת חברות בשנה שחלפה:

העדפת מכשירים פיננסים ארוכי טווח - לאור הירידה הצפויה בשיעורי מס החברות בשנים הקרובות עד לשיעור של 18% בשנת 2016, קיימת עדיפות להשקעה במכשירים פיננסים ארוכי טווח שהמיסוי עליהם הוא בעת המימוש (כגון: אג"ח zero coupon , קרנות נאמנות, תעודות פקדון).

יתרונות מס להשקעה במכשירים הוניים – בטווח הארוך קיים יתרון מס להשקעה במכשירים פיננסים בעלי תשואה הונית (קרנות נאמנות, תעודות סל על מדדים) על פני מכשירים פיננסים בעלי תשואה פירותית (אג"ח ממשלתי או אג"ח קונצרני, פקדונות בנקאיים). באמצעות השקעה במכשירים אלו, חברה תוכל לנצל את הירידה הצפויה בשיעורי מס מופחתים ולבצע אופטימיזציה על קיזוז הפסדים ובמיוחד ככל שמדובר במכשירים פירותיים נושאי ריבית. כמו כן בעת מימוש ההשקעה בנכסים אלו תוכל החברה להנות גם מהגנה אינפלציונית על עלות ההשקעה.

הגנה אינפלציונית על השקעה באג"ח קונצרני שקלי – לאחרונה אנו עדים לגל גובר של הנפקות אג"ח קונצרניות שקליות בריבית קבועה. השקעה באג"ח אלו יאפשר לחברה להנות מהגנה אינפלציונית בעת מימוש האג"ח ערב יום האקס לתשלום הריבית. כמו כן השקעה במכשיר פיננסי זה יאפשר לחברה לשלוט על קביעת סוג התשואה המתקבלת מהאג"ח (ריבית/רווח הון) לצורך נוחות בקיזוז הפסדים.

קיזוז הפסדים בשנת 2009 – בשנה זו יכולת קיזוז הפסדים שוטפים מניירות ערך בידי חברה כנגד הכנסות ריבית מני"ע הינו מוגבל ויתאפשר, במרבית המקרים, רק כנגד הכנסות ריבית מאותו נייר ערך שלגביו נבע הפסד ההון. יודגש כי כנגד הכנסות ריבית מפקדונות בנקאיים לא ניתן לקזז כלל הפסדים מניירות ערך ועל כן קיימת העדפה להשקעה בקרן כספית על פני פק"מ או פקדון. הפסדים מועברים מניירות ערך (משנות מס קודמות) יהיו ניתנים לקיזוז כנגד הכנסות מרווח הון הן מניירות ערך סחירים והן מניירות ערך לא סחירים. חריג נקבע לגבי אופן קיזוז הפסדים מניירות ערך שמומשו עד תום שנת המס 2005 וטרם קוזזו.

סדר קיזוז הפסדים - מקום בו לחברה נבעו רווחים ממימוש השקעות שאינן נסחרות שמועד רכישתן לפני 1 בינואר 2003 , לצד רווחים שוטפים מניירות ערך נסחרים יש לקזז תחילה את הפסדי שוק ההון כנגד רווחים מהשקעות אלו שכן על פי שיטת החישוב הליניארי שיעור המס שיחול לגביהן הינו גבוה יותר משיעור המס החל על השקעות בניירות ערך נסחרים (אופטימיזציה קיזוז הפסדים).

סיווג רווחים הנובעים מהפחתות הון – בשנים האחרונות היינו עדים למספר לא מבוטל של הפחתות הון שבוצעו על ידי חברות נסחרות אשר מניותיהן מוחזקות, בין היתר בתיקי נוסטרו של חברות. סיווג ההכנסה לצרכי מס הנובעת מהפחתת הון שבוצעה עשוי להיות מאוד משמעותי מהיבט החברה המשקיעה. בעוד שסיווג הכנסה כדיבידנד יהיה פטור ממס בידי החברה (למעט מקרים של דיבידנד שמקורו מרווחי מפעל מאושר) ויאפשר שמירה על עלות ההשקעה כמגן מס עתידי בעת מימוש ההשקעה, הרי שסיווג ההכנסה כרווח הון יחשב למעשה כהחזר השקעה חלקי ובגינו תגרע חלק מעלות ההשקעה וייתכן ואף תקום הכנסה חייבת לחברה המשקיעה. יודגש כי כיום, במרבית המקרים, רשויות המס אינן קובעות חד משמעית את אופן סיווג ההכנסה והאישורים הניתנים לגבי הפחתות הון הינם לרוב אישורים על ניכוי מס במקור בלבד ולכן, לעיתים, מתחם שיקול הדעת לסיווג ההכנסה מצוי בידי החברה המשקיעה.

פירוק חברת יחידים להשקעה בניירות ערך שהוקמה לפני 1 בינואר 2003 – בהתאם להוראת שעה שתוקפה יפוג בסוף השנה יתאפשר לפרק חברות שנוסדו לפני התאריך האמור לעיל תוך ניצול זיכוי מס עקיף בעת חישוב דיבידנד הפירוק בידי בעל המניות. פעולה זו תאפשר למעשה משיכת רווחי ההחזקות "עד לבית המשקיע" בשיעור מס מופחת. החל משנת 2010 פירוק חברות כאמור יטיל שיעור מס משוקלל גבוה מאוד על בעל השליטה.

מימון חברות החזקה להשקעות בניירות ערך – על אף שפעילות בניירות ערך באמצעות חברת אחזקות של יחידים (שאינה חברה משפחתית) מטיל שיעור מס משוקלל גבוה יותר בעת מימוש הרווחים ומשיכתם, לעיתים קיימת העדפה לפעילות במעטפת של חברה (העדר כוונה למשיכת רווחים בטווח הקצר, שחלוף השקעות, מימון השקעות בנכסים מניבים, פעילות עסקית בניירות ערך ועוד). לפיכך, מקום בו היחיד בחר להשקיע בניירות ערך באמצעות חברה בבעלותו ניתן לממן את השקעות החברה באמצעות הלוואות בעלים צמודות מדד ובכך לזכות בהגנה אינפלציונית כפולה במישור החברה ולפטור ממס על הפרשי ההצמדה בידי היחיד.

רכישה עצמית של אג"ח קונצרני – בהתאם לעמדת רשות המסים, רווח הנובע מפדיון מוקדם של אג"ח קונצרני עקב רכישה עצמית בידי החברה המנפיקה מהווה הכנסה לצרכי מס. לעומת זאת, רווח מפדיון מוקדם הנובע מרכישת אג"ח על ידי חברת הבת אינו מהווה ארוע מס ולמעשה הוא נדחה עד למועד מימוש האג"ח בידי חברת הבת או מועד הפדיון של האג"ח עצמו. יודגש כי רכישת האג"ח יכול להתבצע גם במימון החברה המנפיקה (למעט מקרים חריגים של הקמת חברה ייעודית חדשה) ועל כן תכנון מוקדם של תיק הנוסטרו בקונצרן חברות עשוי לאפשר בעתיד הן קיזוז אופטימלי של הפסדים והן הכרה בהוצאות מימון על הלוואה שניתנה מחברת האם, כנגד רווחים מימוש או פדיון האג"ח.

הסדר חוב של אג"ח קונצרני בידי חברה מנפיקה – בהתאם לעמדת רשות המסים ואישורים מקדמיים שיצאו על ידה לאחרונה, רווח מפדיון מוקדם הנובע אגב הסדר אג"ח לפי סעיף 350 לחוק החברות, יחשב כרווח לצרכי מס. יחד עם זאת, במרבית המקרים הרווח לא ימוסה תזרימית במועד ההסדר אך הוא יהיה כפוף להסדר של קיזוז הפסדים והפחתת מחירם המקורי של נכסי ההשקעה בחברה בגובה ההכנסה החייבת על פי נוסחה שגובשה עם רשות המסים. מן הראוי להדגיש כי לאור יישום כללי ה – IFRS בידי חברות ציבוריות, במקרים מסויימים, הרווח מפדיון מוקדם שידווח לפי כללים אלו עשוי להיות גבוה יותר משמעותית מהרווח המדווח בתקינה הישראלית ועל כן יש להיות ערים לכך, בעת חישוב הרווח המדווח לצרכי מס.

עם הפנים קדימה לקראת שנת המס 2010 – מדריך מס בשוק ההון לחברות

אני מתכבד להודיעכם כי לרגל סוף שנת המס 2009, אנו פותחים קו חם לחברות בשיתוף גלובס. במסגרת הקו הפתוח, מומחי המיסוי של  PwC ישראל יענו על שאלות של חברות וארגונים בתחומי המס השונים.

הקו יפעל ביום רביעי, 23 בדצמבר 2009, בין השעות 10:00-12:00 בטלפון:03-7955004/5/6/7.
כמו כן, הנכם מוזמנים להעלות שאלות ונושאים לדיון בהמשך לפוסט זה, בבלוג מסים. להעלאת תגובות אנא לחצו על המילה תגובות בתחתית הפוסט.

פתיחת קו חם טלפוני לחברות תסייע במענה על שאלות שונות ובמידע מקצועי ועדכני. במסגרת הקו החם יידונו, בין היתר, הנושאים הבאים: הערכות לקראת ירידה צפויה בשיעורי מס החברות, מימון בינחברתי בעידן התקנות החדשות וכללי מחירי העברה בינלאומיים, אופטימיזציה מס על רווחי שוק ההון, תכנון מס רב לאומי ואופן משיכת רווחים מחברות בנות זרות, הדיווחים לצרכי מס בראי התקינה הבינלאומית החדשה, הערכות לקראת יישום רפורמת המיסוי הירוק ומע"מ מקוון ועוד .

את הקו החם לחברות יאיישו שותפים ממחלקת מסים ב- PwC ישראל, המתמחים בנושאים הבאים: עמרי יניב, מיסוי בינלאומי; מוראד אבו חמדי, מיסוי תאגידי; אבישי ברדוגו, תמריצי מס, ואנוכי בתחום שוקי הון.

נשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה וסוגיה.
אבי

שנת המס 2009 אפיינה את השווקים הפיננסיים כשנת מעבר, מהמשבר שפקד את כל האפיקים הפיננסים ועד ההתאוששות המרשימה שהתבטאה בעלייה חדה במדדים השונים אשר הניבה רווחים נאים למשקיעים בשוק ההון. בעוד שבשנת 2008 עיקר תכנון המס התמקד בשאלת קיזוז ההפסדים, הרי שבשנת המס הנוכחית חזר הדיון להתמקד בתכנון מיסוי הרווחים: שיעורי מס מופחתים, מכשירים פיננסים בעלי מנגנון דחיית מס, קיזוז אופטימלי של הפסדים משנת המס הקודמת כנגד רווחי שוק ההון בשנה הנוכחית ועוד. חווית המשבר הפיננסי עדיין טבועה בזכרון של כל אחד מהמשקיעים בשוק ההון ולכן לקראת שנת המס 2010 נראה ככל הנראה מכשירים פיננסיים פחות מתוחכמים וככל שאנשי שוק ההון ייצרו חדשנות באופן פשטני יותר כך יוכלו להשיג יתרון על פני מתחריהם.

להלן יובאו בתמצית מספר נקודות לתשומת לב לגבי השנה שחלפה:

העדפת השקעה בנכסים צמודים – בשנת המס 2009 היה קיים יתרון מס מובהק להשקעה בנכסים צמודים על פני נכסים שאינם צמודים (לדוגמא: השקעה בגלילים על פני שחרים וגילונים). אמנם  שיעור  המס החל על הריבית הריאלית הינו גבוה יותר (שיעור של 20% חלף 15% שחל  על השקעה באפיקים שקליים) אך ההגנה האינפלציונית הפטורה ממס מפצה משמעותית על שיעור המס העודף.

יתרונות מס להשקעה במכשירים הוניים – בטווח הארוך קיים יתרון מס להשקעה במכשירים פיננסים בעלי תשואה הונית (קרנות נאמנות, תעודות סל על מדדים) על פני  מכשירים פיננסים בעלי תשואה פירותית (אג"ח ממשלתי או אג"ח קונצרני, פקדונות בנקאיים). באמצעות השקעה במכשירים אלו, שבמהותם מהווים "נכסי מעטפת" ניתן יהיה להשיג דחיית מס ארוכה, הגנה אינפלציונית בעקיפין גם על נכסי בסיס שקליים, מנגנון נוח יותר לקיזוז הפסדים, פתרון לבעיית הפרשי שער שליליים ועוד.

קיזוז הפסדים – הפסדי הון מניירות ערך שמומשו בשנת 2008 בזמן המשבר הפיננסי ניתנים לקיזוז כנגד רווחי הון משוק ההון בשנה זו רק באמצעות הגשת דוח שנתי לרשויות המס. יודגש כי על מנת להנות מהקיזוז יש להגיש דוח מס הן לשנת 2008 והן לשנת 2009. הפסדים מועברים כאמור ניתנים לקיזוז הן כנגד רווחי הון מניירות ערך סחירים והן כנגד רווחי הון אחרים (שבח מקרקעין, רווח הון מניירות ערך לא סחירים ורווח הון מימוש אופציות במסלול 102). לתשומת לבכם, המערכת הבנקאית אינה מאפשרת העברת הפסדים משנת מס אחת לשנייה ולמעשה יתרת ההפסדים אופסה אצל חשבונות הבנק של היחידים בתחילת השנה.

סדר קיזוז הפסדים – לאור אי הבהירות הקיימת בפקודת מס הכנסה לעניין סדר קיזוז הפסדים קימת אפשרות לבצע אופטימיזציה של קיזוז הפסדים כגון: קיזוז הפסדים שוטפים מניירות ערך תחילה כנגד הכנסות מאפיקים צמודים (רווח הון/ריבית) בעלי שיעור מס גבוה יותר ורק לאחר מכן כנגד תשואות מנכסים לא צמודים (ריבית מאג"ח ממשלתי - גילון או שחר, או ריבית מאג"ח קונצרני לא צמוד).

הקדמה מימוש נכסים בעלי תשואה חליפית - יחידים שמימשו בשנת 2008 הפסדים מניירות ערך ותיק ההשקעה שלהם כולל ניירות ערך נושאי ריבית (אג"ח ממשלתי/אג"ח קונצרני) מומלץ לבחון מימוש אותם ניירות ערך בטרם קבלת קופון הריבית על מנת לקזז הפסדים משנים קודמות וזאת בשל הוראות החוק שמאפשרות רק קיזוז הפסדים שוטפים כנגד הכנסות ריבית או דיבידנד מניירות ערך.

פנסיונרים – לצורך ניצול הטבות המס קיימת כדאיות גם להשקעה בנכסים לא סחירים נושאי ריבית כגון: פקדונות או תוכניות חסכון שכן על תשואות מניירות ערך לא ניתן לקבל ניכוי או פטור בהתאם להוראות פקודת מס הכנסה. בשל הריבית הנמוכה על פקדונות בנקאיים הטבת המס המצטברת עשויה להיות רלבנטית גם לסכומי פקדונות גבוהים מאוד, אם כי לא בטוח בכדאיות השקעה כאמור בשל התשואות הנמוכות על אפיקים אלו.

תושבים חוזרים ותיקים – בהתאם לרפורמת עולים חדשים ותושבים חוזרים ניתנו הטבות מרחיקות לכת לאוכלוסיות אלו גם על הכנסות פאסיביות (ריבית/דיבידנד/רווח הון) הנובעות מהשקעות בניירות ערך זרים בחו"ל ושימור הפטור על הכנסות אלו גם בעת שיחלוף נכסים פיננסים בחו"ל למשך תקופה של 10 שנים. על פי הוראת שעה שתוקפה יפוג בסוף השנה הפטור האמור יינתן גם לתושבים חוזרים ששהו בחו"ל 5 שנים רצופות וישובו לארץ עד תום השנה. מן הראוי לציין כי כיום קיים קושי ביישום מתן ההקלות לעולים חדשים ותושבים חוזרים באמצעות המערכת הבנקאית והנפקת אישורים על פטור מניכוי מס במקור  תעשה רק באמצעות פקידי השומה.

פעילות בניירות ערך בידי היחיד – יודגש כי פעילות מוגברת בניירות ערך בהתאם למבחנים שנקבעו בפסיקה לאחרונה ובחוזרי מס הכנסה עשויה להחשב בגדר הכנסה פירותית אשר תמוסה לפי שיעור המס השולי החל על היחיד, חלף שיעורי המס המופחתים החלים על רווחים משוק ההון בידי יחידים. ומן הראוי להדגיש כי יחיד שמחזור עסקיו בניירות ערך בשנת המס עלה כ -  1.6 מיליון ₪ חייב בהגשת דוח לשלטונות המס. לפיכך, ליחידים שפעילותם בניירות ערך הינה בעל תדירות גבוהה מומלץ לבחון פעילות באמצעות חברה מקום בו הרווחים משמשים להשקעה מחדש ולא למשיכתם בידי היחיד, על אף מיצוע מס גבוה יותר בעתיד.  

משיכת רווחים מקופות גמל בפטור ממס – בהתאם לחוק ההתייעלות הכלכלית (חוק ההסדרים החדש) בוטל המיסוי על רווחים שנצברו בגין הפקדות בקופות גמל בין השנים 2003-2007. התיקון מאפשר למעשה משיכת כספים כאמור מקופות הוניות החל מיום 1 ביולי 2009 ואיל, ובלבד שמדובר כמובן במשיכה כדין על פי התקנות.

קופות גמל בניהול אישי – לאחרונה אושרו על ידי משרד האוצר התקנות להפעלת קופות גמל בניהול אישי (IRA) לגבי קרנות השתלמות ובאופן מוגבל לגבי כספים שהופקדו בקופות גמל במעמד עצמאי. קופות גמל אלו תחשבנה כקופות גמל מאושרות על פי התקנות ולפיכך יחולו לגביה כל הטבות המיסוי הקיימות על החיסכון הפנסיוני, לרבות פטור ממס על רווחי הקופה עד לשלב משיכת הכספים. הגם שהפעלת קופות הגמל בניהול אישי הינן מצומצמות יחסית עדיין מדובר במנגנון לדחיית תשלום מס על רווחים מהשקעות פיננסיות שהותרו להשקעה בקופות גמל אלו וכל זאת עד למועד משיכת הכספים כדין.

עם הפנים קדימה לקראת שנת המס 2010 – מדריך מס למשקיע בשוק ההון:

בהצלחה בתחילת השבוע ערך משרדינו את כנס סוף שנת המס המסורתי לשנת 2009 בשיתוף עם פורום CFO, בנוכחותם של מאות אורחים. שנת המס הנוכחית היתה למעשה שנה של מפנה בתמורות הכלכליות של המשק הישראלי אשר השכיל למצוא דרכים מהירות יחסית ליציאה מהמשבר. יחד עם זאת, קופת המדינה עדיין חסרה מזומנים רבים מהכנסות מסים עקב המשבר ובשל כך בוצעו מספרי מהלכי חקיקה שנועדו מחד, להיטיב עם המשקיעים ומאידך להגדיל את קופת הההכנסות ממסים של המדינה כגון: הוראת שעה לעניין משיכת דיבידנדים מחברות זרות בחו"ל במס מופחת והוראת שעה לעניין חלוקת רווחים שנצברו מלפני שנת המס 2003.

בהרצאתי בכנס אשר עסקה במפת מיסוי שוק ההון בשנת 2009  הדגשתי כי אנו נמצאים בשנת מעבר בדרך ליציאה איטית מהמשבר הכלכלי.  במהלך ההרצאה נסקרו מאפייני שוק ההון בשנת המס 2009 ומפת מיסוי שוק ההון לחברות ויחידים לשנה שחלפה. בין היתר, נסקרו היבטי רכישה עצמית של אג"ח והסדרי חוב, היבטי המס לאירועי חברה ורפורמת המיסוי הפנסיוני שמלאו לה שנתיים. לאור המשבר שפקד את השווקים הפיננסים בשנה הקודמת, שנת 2010 תתאפיין ככל הנראה במכשירים פיננסיים פחות מתוחכמים וככל שאנשי שוק ההון ייצרו חדשנות באופן פשטני יותר הם יוכלו לזכות ביתרון על פני המתחרים. אם בשנה שעברה דיברנו על איך להתמודד עם קיזוז הפסדים משוק ההון, השנה עברנו להתמודד עם שאלת מיסוי רווחים. השנה בוצעה גם חקיקה בנושא הרחבת הפטור ממס לתושבי חוץ על ריבית מאג"ח קונצרני, פטור שהיה צריך להינתן לפני זמן רב, עצם החקיקה היוותה יישור קו עם מדינות ה- "OECD. 

המרצה האורחת שלנו בכנס, גב' רגינה אונגר, CFO שרם פודים גרופ ויו"ר ועדת דיווחים בפורום ה- CFO ציינה בהרצאתה כי כשל שוק האשראי החוץ בנקאי הוא דו צדדי הן של הלווים והן של המלווים  ועל כולם לשאת באחריות. לדבריה, הסדרי אג"ח הוא תהליך קשה לחברה ולצד שעומד מנגד ויש לזכור שהליך זה יכול להיגמר בקריסה ובכינוס נכסים. היא הדגישה כי צריך למצות את האפשרות של הבשלת ההסדר והבראת החברה שיכול להביא תמורה גבוהה יותר לנושי החברה, ומנגד מצריך ויתורים מרחיקי לכת מצד בעלי השליטה של החברה. בישראל החלה להתפתח פרקטיקה של ביצוע הסדרי אג"ח שהראשון בהם היה בהסדר של גמול וכעת גם בהסדר של אפריקה ישראל.

שותפי למחלקת המסים של משרדינו, דורון סדן ועמרי יניב,  הדגישו בהרצאתם את החידושים בתחום המיסוי  הבינלאומי בראי הפסיקה והחקיקה שליוותה אותנו בשנה שחלפה. דורון ועמרי אף הדגישו את עיקר שינויי החקיקה המוצעים על ידי ממשל אובמה בארה"ב, שמטרתו להביא חברות רב לאומיות אמריקאיות לשלם מס מלא על רווחיהן ולעודד יצירת מקומות עבודה חדשים.

אוסקר אבו-ראזק ו-ורד קירשנר, אף הם שותפי למחלקה, סקרו בהרצאתם, מהן הפעולות שחברות נדרשות להן ערב תום שנת המס. הובאה התייחסות להפחתה ההדרגתית של שיעור מס החברות במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית. בין היתר, נסקרו הוצאות והפסדים, נושאים הקשורה לשומה ועסקאות עם צדדים קשורים, דיבידנדים, דיווחים מיוחדים לרשויות המס, רפורמת ה"מיסוי הירוק", וחידושים בתחום הדיווח המקוון לעניין מס ערך מוסף. 
בכנס נשא גם דברים מר נחמיה שטרסלר, עורך בכיר לכלכלה וחברה של עיתון הארץ.

ברצוני להודות לשותפינו המכובדים ולמאות המשתתפים שכיבדו אותנו בנוכחותם בכנס.
בעקבות בקשות רבות שקיבלנו ממשתתפי הכנס, ולאלו מכם שלא הצליחו לקחת בו חלק, אני מצרף קישור למצגות המקצועיות שהועברו על ידנו בכנס.

נתראה בכנסים הבאים,
אבי

תעשיית הקולנוע בישראל נמצאת כבר מספר שנים במגמת נסיקה: סרטים ישראלים רבים מציפים בהצלחה מרובה את בתי הקולנוע בישראל, סרטים ישראלים זוכים בפסטיבלים שונים בעולם ומועמדים בקטגוריות לפרסי אוסקר וחברות הפקה זרות מביעות עניין רב יותר בהפקות משותפות עם מפיקים ויוצרים ישראלים.

גם בית המחוקקים הישראלי זיהה לאחרונה את הפוטנציאל הגלום בצמיחת תעשיית הקולנוע בישראל והעניק זריקת מרץ נוספת לתעשייה במספר תיקוני חקיקה, בחלקם חדשים ובחלקם מקצה שיפורים לתמריצים שניתנו בעבר. תיקון החקיקה הבולט מכולם אושר רק לאחרונה על ידי שר האוצר באמצעות תקנות מס חדשות ועדכניות המעניקות הטבות מס למשקיעים בסרטים ישראלים. התקנות החדשות משפרות באופן מהותי את תקנות המס שחוקקו בתחילת שנות ה – 90 ואשר הגבילו מאוד את אופן מתן ההטבה למשקיעים בסרטים.
על פי התקנות החדשות סכום השקעתם של משקיעים בסרט, שהוכר על ידי ועדה מיוחדת כסרט ישראלי על פי תקנות חוק הקולנוע, יותר בניכוי במלואו לצרכי מס ללא מגבלת תקרת הטבה כפי שהיה נהוג בעבר. הניכוי לצרכי מס יוענק על פי חלקו של המשקיע בגובה כל הוצאות הפקת הסרט בישראל ואף על הוצאות הפקה שהוצאו בחו"ל עד לשיעור של 15% מסכום ההוצאות בישראל.

תחת ההנחה כי בשלב הראשון של תהליך הפקת סרט, כל כספי המשקיעים יושקעו בהליך ההפקה, הוצאות אלו יותרו בניכוי למשקיע תוך תקופת זמן קצרה יחסית. יודגש כי את ההוצאות ניתן יהיה לדרוש בניכוי לצרכי מס כנגד כל סוג של הכנסה, בין אם מדובר בהכנסה ממשכורת, מעסק, מרווחי הון והכנסות אחרות, בין אם מדובר במשקיע יחיד ובין אם מדובר בחברה משקיעה, לרבות חברות הפקה.

אין ספק כי התקנות החדשות והמרעננות יהוו תרומה משמעותית וזריקת עידוד להשקעת משקיעים פוטנציאלים בתעשיית הקולנוע בישראל. התקנות החדשות הינן צעד משלים למרבד החקיקה שנוצר לשם עידוד תעשיית הקולנוע בישראל עוד בשלהי השנה הקודמת, עם אישורו של החוק לעידוד הפקות זרות בישראל. החוק החדש מעניק הטבות מס (באמצעות מערך ניכוי המס במקור ומס ערך מוסף) למפיקים זרים שיפיקו סרטים בישראל שעלות הפקתם עולה על 8 מיליון ₪. כמו כן, החוק מעניק הטבות מס להפקות משותפות בישראל של מפיקים זרים ומפיקים ישראלים (קופרודוקציות) מתוך מטרה להפחית את עלויות ההפקה בישראל ולעודד את כדאיות הפקת סרטים בארץ. להשלמת התמונה, ניתן לציין גם את תיקון חוק הקולנוע שאושר לאחרונה וקבע תקציב שנתי של 67 מיליון ₪ כל שנה במשך חמש השנים הקרובות.

קרנות השקעה חדשות
לצד תיקוני החקיקה שפורטו לעיל, ניתן לזהות בשוק קרנות השקעה חדשות להשקעה בסרטים שהמודל העסקי שלהן להשקעה בסרטים מפחית משמעותית את הסיכון בידי המשקיע, הן בשל בחירה קפדנית של הסרטים לפורטפוליו השקעות הקרן והן בשל מודל החזר ההשקעה החדשני המבוסס על מנגנון מקדמי של החזר כספי השקעת משקיעי הקרן בטרם יחולקו הרווחים מהכנסות הסרט.

לסיכום, ניתן לומר כי לצד מכשירי ההשקעה הקיימים בשוק הפיננסי, נולד לו מחדש, בשקט יחסי, אפיק השקעה אטרקטיבי, שזכה לתמריצי מס מצד המחוקק מתוך גאווה ורצון לסייע לתעשיית הקולנוע בישראל להמשיך בגל ההצלחות המרשים של השנים האחרונות.

כנס השקעה בתעשיית הקולנוע בישראל
לשם סקירה רחבה יותר של מתן התמריצים ומודל ההשקעות החדש למשקיעים בסרטים ישראלים, משרדינו ייטול חלק בכנס "השקעה בתעשיית הקולנוע בישראל", שיערך ביום 7 בספטמבר 2009, אחה"צ, בסינמטק בתל-אביב. בכנס ייסקרו עיקרי ההזדמנויות העסקיות החדשות להשקעה בסרטים ישראלים, לצד סקירת מנגנוני העידוד והטבות המס החדשות. הכנס מיועד למשקיעים פוטנציאלים, קרנות השקעה, חברות הפקה ויוצרים ויזמים בתחום הקולנוע.
להזמנה ופרטים נוספים, לחצו כאן.

נדמה שהגל הירוק שוטף את כולנו לאחרונה, אם במסכים הירוקים של הבורסות בעולם ובישראל ואם בשמירה על סביבה ירוקה באמצעות מוצרי מדף אקולוגיים וידידותיים לסביבה שמציפים אותנו חדשות לבקרים. הגל הירוק גם לא פסח על עולם המס ובתחילת השבוע הבא, החל מיום 2 באוגוסט 2009, תצא לדרך הרפורמה במיסוי הירוק שבין יתר מטרותיה, הפחתת זיהום האוויר של כלי רכב באמצעות תמריצי מס שיינתנו לגבי רכישה של כלי רכב פחות מזהמים, הקלות מס על סוגי דלק "נקיים" יותר והקלות מס במשק החשמל. בסל צעדי הרפורמה ניתן לציין שני נושאים מרכזיים בתחום המס: האחד – יישום המדד הירוק במס קנייה החל על רכבים והשני – מעבר לשיטת שווי שימוש ליניארי על רכבים צמודים.

המדד הירוק – שינויים במס קנייה על רכבים

ערב כניסתה לתוקף של רפורמת המיסוי הירוק חל מס קנייה על רכישת רכבים פרטים ומסחריים בשיעור שנע בין 72%-75%. החל מיום 2 באוגוסט שיעור מס הקנייה שיחול על רכישת רכבים חדשים שישוחררו מהמכס יקבע על פי פרמטר "המדד הירוק". במקביל מס הקנייה ההתחלתי יעלה לשיעור של 90%. ה"מדד הירוק" למעשה ידרג את כלי הרכב הנרכשים על פי רמת הזיהום שלהם, כך שרכב פחות מזהם יזכה לנקודות רבות יותר על פי המדד. שיעור מס הקנייה ברכישת רכב יחושב על פי שיעור מס קנייה התחלתי של 90% בניכוי הפחתה מדורגת של נקודות המדד הירוק. כך לדוגמא, ניתן לומר שרכישת רכבי שטח הנחשבים מזהמים יותר, תהא יקרה יותר החל מיום 2 באוגוסט 2009 ואילו רכישת רכבים היברידים וחלק מדגמי מכוניות המיני תהא זולה יותר ותזכה למעשה לשיעור מס קנייה נמוך יותר. מן הראוי לציין כי שיעור מס הקנייה שיחול על רכבים היברידים צפוי לעמוד על 30% (כגון: הונדה אינסייט החדשה וטיוטה פרייס החדשה). שיעור מס הקנייה על פי המדד הירוק לגבי רכבי המשפחה הפופולאריים בישראל צפוי להישאר דומה לשיעור שהיה חל בעבר (יונדאי, מאזדה 3 ועוד). עוד הובהר על ידי רשות המסים כי על רכב בייבוא אישי שלא יהיה מצויד בנתוני היצרן לגבי פליטות זיהום האוויר לא יזכה להנחה בשיעור מס הקנייה והוא יעמוד על 90% וזאת עד לפרסום רשמי של דרגת זיהום כלי רכב מיובאים על ידי משרד התחבורה. יודגש כי תמריצי מס הקנייה אינם חלים בשלב זה על רכב דו גלגלי, עקב אפקטיביות נמוכה וגם לא על רכבים כבדים מעל 3.5 טון, מפאת העדר מדידה מוסדרת של רמת הפליטה. לנוחיותכם, מצורף קישור לטבלת שיעורי המדד הירוק.

שווי שימוש ליניארי

כיום נקבע שווי השימוש על רכבים צמודים לפי 7 קבוצות מחיר, כאשר גובהו של שווי השימוש נקבע בהתאם למדרגת המחיר של הרכב הצמוד, מדרגה הנקבעת על פי מחיר המחירון של רכב חדש. רק בתחילת שנת 2008 בוצע שינוי מהותי ביחס לשווי השימוש וקבוצות המחיר אשר ייקרו באופן משמעותי, את עלויות החזקת רכב צמוד במרבית המקרים. במקביל לשינוי האמור, נקבע כי כל הוצאות הרכב הצמוד לעובד יותרו בניכוי למעסיק ללא קשר למדידת הקילומטרים השנתית של הרכב או גובה שווי השימוש. בהתאם לרפורמת המיסוי הירוק החדשה וההסדר שנחתם בין האוצר לארגונים הכלכליים, החל מינואר 2010 תופעל שיטת חישוב ליניארית לצורך זקיפת שווי שימוש ברכב צמוד או תיאום הוצאות לעצמאים. שיעור שווי השימוש החודשי נקבע לשנת 2010 על 2.19% ובשנת 2011 ואילך יעמוד על 2.5% ממחיר הרכב לצרכן וזאת בתנאי שלא יחולו שינויים משמעותיים ברמת המחירים של כלי הרכב אשר יחייבו שינוי בשיעור השווי לכיוון זה או אחר. על פי הבהרת רשות המסים תקנות שווי השימוש הקיימות כיום ומבוססות על קבוצות המחיר ימשיכו לחול על כלי רכב שנרשמו לראשונה לפני 1 בינואר 2010. שיטת חישוב שווי שימוש ליניארי על פי הרפורמה מעודדת אף היא רכישת רכבים פחות מזהמים שכן גם שווי השימוש יושפע ממחירו של הרכב לצרכן. עוד נקבע כי על רכב היברידי צמוד לעובד תינתן הנחה בשווי השימוש לעובד בסכום קבוע של 500 ₪ לחודש, שהינה הנחה משמעותית, בנוסף לקביעת שווי שימוש נמוך יחסית עקב הורדת מחירו של הרכב לצרכן. גם על פי שיטת החישוב הליניארית החדשה זקיפת השווי תעשה על פי מחירו של רכב בהיותו חדש, גם אם מדובר ברכב משומש וסכומי הזקיפה לכל דגם תתפרסם ותתעדכן באתר האינטרנט של רשות המסים.

אז כל שנותר לנו הוא ללבוש חלופות ירוקות ולצאת למסע ברכבים ירוקים יותר עם כיסים מלאים יותר עקב הפחתות המס הצפויות, הגם שמדובר בהפחתות צנועות אך לפחות מקדמות את המטרה המרכזית של שמירת על איכות הסביבה.

אבי

אבי נוימן, אריאל שפר ויקי יצחקי

רפורמת המס לעולים חדשים ולתושבים חוזרים, אשר נסקרה כבר על ידנו בפוסטים קודמים יחד עם עמיתי למחלקה, אריאל שפר ויקי יצחקי, פורסמה ברשומות ביום 16 בספטמבר 2008 וככלל הנה בעלת תחולה רטרואקטיבית מיום 1 בינואר 2007. עם זאת, רשויות המס מפרסמות, חדשות לבקרים, עדכונים והשלמות לרפורמה.
אחד החידושים האחרונים בעניין הרפורמה האמורה, עוסק בהארכת התקופה לבחירה בשנת הסתגלות עבור עולים חדשים ותושבים חוזרים וותיקים אשר הגיעו לישראל במהלך השנים 2007 או 2008, ועדכון לגביו עשוי להיות בעל חשיבות דחופה למעוניינים לחסות בצילו. רשימתנו הנוכחית שמה דגש על האופציה לבחירה בשנת ההסתגלות, משמעויותיה ולוחות הזמנים הרלבנטיים והדחופים לגביה.

שנת הסתגלות
כמפורט בפוסטים הקודמים שפרסמנו, אחד מחידושי החקיקה העדכנית בעניין מיסוי העולים החדשים והתושבים החוזרים הוותיקים היא האפשרות לבחירת תקופת הסתגלות בת שנה, החל מיום ההגעה לישראל. יודגש כי תקופת ההסתגלות האמורה הינה אופציה המופעלת על פי ובכפוף לבחירתו של היחיד העולה / תושב חוזר ותיק בה.
התנאי לתחולת שנת ההסתגלות על יחיד עולה / תושב חוזר ותיק שמעוניין בה הוא שאותו יחיד הודיע על בחירתו. הודעה זו כפופה לדרישות צורניות ודרישות התלויות בעיתוי.
מבחינה צורנית, לפני ימים אחדים פרסמה רשות המיסים את הטופס המחייב לעניין הבחירה בשנת ההסתגלות (עד לפרסום הטופס, ניתן היה עקרונית לטעון כי כל הודעה ברורה בכתב, בדבר הבחירה עמדה בדרישה הצורנית). מעניין להפנות את תשומת הלב כי הטופס מופנה אל המשרד לקליטת עלייה.
מבחינת העיתוי, קובע התיקון כי יש להודיע על הבחירה בשנת הסתגלות כמפורט להלן:
• לגבי מי שהגיע לישראל בשנת 2009 ואילך – תוך 90 יום מיום ההגעה לישראל.
• לגבי מי שעלה לישראל לראשונה או חזר כתושב חוזר ותיק, בשנים 2007 או 2008 – עד ליום 31 במרץ 2009, כך שלגבי אוכלוסיה זו נותרו מספר ימים ספורים למתן הודעה כאמור.

להלן יובאו בקצרה השלכות מס אפשריות לבחירתו של היחיד בשנת הסתגלות:
• שימור ואי פגיעה בהטבות מס עתידיות: שמירת רצף תושבות חוץ לגבי מי שבחר בשנת הסתגלות ויחליט לעזוב את ישראל במהלך אותה שנה. בעת החזרה לישראל בשנה מאוחרת יותר לא יפגעו הטבות המס להן יהיה זכאי.

• מעמד של תושב חוץ המקנה יתרונות לגבי הכנסות מסוימות שמקורן בישראל - כגון: פטור על הכנסות ריבית מפיקדונות בנקאיים מסוימים ופטור ממס על מכירת ניירות ערך נסחרים.

• שמירת מעמד תושב חוץ לעניין בחינת "חברת משלח יד זרה" או "חברה נשלטת זרה".

• אי תחולת "מס יציאה" במקרה של החלטת עזיבה.

• העדר נקודות זיכוי כתושב ישראל בשנת ההסתגלות.

• היעדר זכאות להטבות מכוח האמנות למניעת כפל מס החתומות ומאושררות בידי מדינת ישראל (הדורשות תושבות ישראלית לצורך תחולתן).

• שימור פטור על מכירת דירת מגורים: מי שבחר בשנת הסתגלות ומוכר במהלכה דירת מגורים מזכה, יהיה זכאי לפטור ממס בכפוף להתקיימות דרישות הפטור הרגילות.

• ביטוח לאומי, ביטוח בריאות וזכאות לסוגי משכנתאות שונים: על מנת להגיע להחלטה מושכלת בנוגע לשאלת הבחירה בשנת הסתגלות, אנו ממליצים שלא להסתפק בבחינת השלכות המס של בחירה כאמור, אלא להוסיף ולבדוק השפעות אפשריות נוספות של הבחירה האמורה, למשל בהיבטים של הזכאות לתנאים סוציאליים שונים, כגון: ביטוח לאומי, ביטוח בריאות וסוגי משכנתאות שונים.

חשוב לציין כי לפי עמדת רשויות המס בהבהרתם מתחילת החודש, היחיד לא יוכל לחזור בו מבחירתו בשנת ההסתגלות. ושוב תודה לעמיתי למחלקה שהשתתפו בהכנת עדכון זה, אריאל שפר ויקי יצחקי.

רצ"ב טופס הודעה על בחירת שנת הסתגלות

שלכם
אבי

השנה, שלא כמו בחמש שנים האחרונות, אנו נאלצים להתמודד עם משבר פיננסי שפקד את העולם ולא פסח על מדינתנו הקטנה. כיום כבר ניתן לומר בוודאות כי המשבר הכלכלי הסב הפסדים משמעותיים למשקיעים רבים בשוק ההון, בין אם מדובר בהשקעה ישירה ובין אם מדובר בהשקעה עקיפה, באמצעות מסלול החיסכון הפנסיוני האפשריים. עד כמה שזה נראה דמיוני, דווקא נקודת האור עשויה לבוא מתוך דיני המס אשר עשויים להביא, במקרים מסויימים השנה, לחסכון מס משמעותי בקרב המשקיעים ולשם כך ליקטנו עבורכם מספר טיפים רגע לפני תום שנת המס.

להלן מדריך המס למשקיע בשוק ההון בתקופת המשבר הפיננסי (נכתב בלשון זכר):

1. הפסדים ועקרון המימוש - דיני המס מושתתים על עקרון המימוש ועל כן "הפסדים על הנייר", בדרך כלל לא יוכרו כהפסד לצרכי מס ולכן על מנת שתוכל לקזז את הפסדי ההון שנוצרו עליך לממש את תיק ההשקעות בפועל. מומלץ להיזהר ממכירת תיק ההשקעות ורכישתו מחדש ללא שינוי בתמהיל התיק (שינוי הרכב תיק השקעות). הפעולה עשויה להחשב בעיני רשויות המס כעסקה מלאכותית ולהסב נזקי מס למשקיע, בנוסף לעמלות המכירה והקניה.

2. הגשת דוח לרשויות המס - אם מימשת הפסדים בפועל, זכור כי על מנת להנות מקיזוזם כנגד רווחי הון חזויים בשנת 2009, תידרש להגיש דוח לרשויות המס הן לגבי שנת 2008 והן לגבי שנת 2009.

3. קיזוז הפסדים כנגד רווחי נדל"ן - כללי קיזוז הפסדי ההון כיום על פי דיני המס רחבים ביותר ומאפשרים אף קיזוז הפסדי שוק ההון גם כנגד שבח מקרקעין מנדל"ן להשקעה (נכס מניב) גם אם אלו טומנים בחובם שיעור מס גבוה יותר משיעור של 20%, לרבות נכסי נדל"ן שמומשו בתחילת השנה.

4. קיזוז הפסדים כנגד ריבית ודיבידנד - שים לב כי מערכת קיזוז ההפסדים במערכת הבנקאית הינה מוגבלת ביותר ועל כן בדוק אם נוכה לך מס במקור על רווחי שוק ההון במהלך השנה (רווחי הון, ריבית ודיבידנד) ובחן במקביל מימוש הפסדים לצורך קיזוז והחזר המס שנוכה.

5. מכשיר הוני או פירותי - העדף מכשירים פיננסיים הוניים על פני פירותיים – בחן אפשרות להשקעה במכשירי הון ארוכי טווח (קרנות כספיות, קרנות נאמנות סולידיות) על פני השקעה בפיקדונות בנקאיים. להשקעה במכשירים הוניים קיימים מספר יתרונות מס כגון: דחיית תשלום המס על רווחים רק במועד המימוש, אפשרויות נוחות יותר לקיזוז הפסדים, הגנה מפני ירידות שערי חליפין ועוד.

6. השקעות באג"ח - הירידות החדות בשוקי האג"ח הקונצרני ובעקיפין גם באג"ח הממשלתי הגדילו משמעותית את התשואה לפדיון. בחירת השקעה באג"ח עם מח"מ קצר ותשואה לפדיון גבוהה תקבע לכם, כבר כיום, את רווח ההון העתידי אשר כנגדו תוכלו לקזז בשנים הבאות את ההפסדים שנוצרו ממפולת השווקים כיום, בכפוף לשימוש מושכל במנגנון קיזוז ההפסדים.

7. קיזוז הפסדים כנגד רווח מימוש אופציות - אם אתה עובד הייטק והתמזל מזלך ובתחילת השנה מימשת אופציות ברווח (מסלול 102 הוני) תוכל לקזז כנגד הרווח שעליו נוכה לך מס במקור את הפסדי שוק ההון שמומשו על ידך, באמצעות הגשת דוח לפקיד השומה ובכך להשיב את המס שנוכה במקור, חלקו או במלואו עד לגובה ההפסד שקוזז.

8. אפיקים שקליים או צמודים - על אפיקים שאינם צמודים תשלמו על התשואה 15% מס בעוד שעל אפיקים לא צמודים תשלום המס יהיה גבוה יותר, 20% אך יחול רק על הריבית הריאלית, כלומר הפרשי ההצמדה יהיו פטורים ממס. לאור האינפלציה, היחסית גבוהה שנרשמה בשנת 2008, מהיבט המס היתה עדיפות בשנה זו למכשירים צמודים על פני מכשירים שקליים (אג"ח ממשלתי צמוד, קרנות נאמנות ועוד). כתוצאה מהמשבר הפיננסי ולאור הצפייה לאינפלציה נמוכה מאוד בשנת 2009, יש לבחון האם בשנה הקרובה יהיה קיים דווקא יתרון למכשירים השקליים על פני הצמודים (לרבות קרנות נאמנות חייבות מבוססות מכשירים שקליים אשר המס משולם ברמת הקרן חלף היחיד).

9. אג"ח מוגנות ומק"מ- שימו לב כי בשוק עדיין קיימות אג"ח שהונפקו לפני 8 במאי 2000 בעלי מח"מ קצר אשר הרווח ממימושן פטור ממס (גילון חדש, גלבוע וגליל). כמו כן יש לשים לב למועדי פדיון הצפויים של המקמ"ים בתקופה הקרובה ולשקול מימוש הפסדים מניירות ערך ערב פדיון המק"מ על מנת לאפשר קיזוז הפסדים אופטימלי.

10. קופת הגמל שלי - אם בימים הקרובים תגיע לתיבת הדואר שלך הרכב תיק נכסי קופת הגמל והתשואות השליליות שהניבה, אל תמהר לקבל החלטה על פדיון הכספים שנצברו לזכותך בקופה שאינה נזילה. פדיון כאמור יהיה כרוך בתשלום מס ניכר על הכספים הנפדים (35%) וכל הוותק שנצבר על ידכם בקופה ירד לטמיון. לאור תקנות הניוד החדשות והאפשרויות לעבור כיום בין מסלולי החיסכון השונים, בחן מעבר מסלול חסכון מאפיק מנייתי לאפיק סולידי לפני החלטה על פקודת פדיון הכספים מהקופה.

(*) מדריך המס פורסם בעיתון גלובס ביום 1 בדצמבר 2008.

כמדי שנה, התקיים אתמול בהצלחה מרובה כנס היערכות לסוף שנת המס 2008, שערך משרדנו בשיתוף עם פורום מנהלי כספים ראשיים, בו נכחו למעלה מ – 400 איש. בכנס נסקרו סוגיות מס שונות לקראת תום שנת המס , בראי המשבר הכלכלי שנחת על העולם כולו ולא פסח גם עלינו.

בהרצאתי בכנס, אשר עסקה במפת מיסוי שוק ההון בשנת 2008 הדגשתי כי עקב המשבר הפיננסי, ההערכות לתום השנה מבחינת המס, חשובה פי כמה. במקום להתמודד עם דיני המס לצד רווחים נוסקים, נאלץ השנה, ככל הנראה, לעסוק בפרקים אחרים של דיני המס ולדון בקיזוזי הפסדים. המשבר הסב הפסדים משמעותיים למשקיעים רבים בשוק ההון, בין אם מדובר בהשקעה ישירה ובין אם מדובר בהשקעה עקיפה, באמצעות מסלולי החיסכון הפנסיוני האפשריים.

במהלך ההרצאה נסקרו כל היבטי המס הרלבנטיים כהערכות להתמודדות עם המשבר. נסקרו גם הטרנדים החדשים הקיימים כיום בשוק, רכישה עצמית של מניות ופדיון מוקדם של אג"ח אשר טומנים בחובם גם היבטי מס סבוכים הן ברמת המשקיע והן ברמת החברה המבצעת את ה – buyback ואשר נבחנים היום מחדש על ידי אנשי רשות המסים.

אוסקר אבו-ראזק וורד קירשנר, שותפי למחלקה סקרו בין היתר, מהן הפעולות המיידיות שחברות נדרשות להן ערב תום שנת המס, באספקלריה של ההאטה הכלכלית במשק כגון: בחינה מחודשת של היקף מקדמות המס המשתלמים על ידי החברה, טיפול מיידי במחירי העברה בחברות רב לאומיות והקפדה יתרה על מועדי ההודעות והדיווחים נדרשים לרשויות המס עקב שינויי מבנה שצפויים להתרחש בחודש הקרוב, כדוגמת מיזוגים בין חברות. אוסקר ציין כי על רשות המסים לפעול להגמשת התנאים למיזוגי חברות תוך הפעלת "מסלול ירוק".

שאול בן אמוץ ומוראד אבו חמדי, אף הם שותפי למחלקה, הדגישו בהרצאתם את כללי המשחק המשתנים בעולם המס, בראי הפסיקה והחקיקה שליוותה אותנו בשנה שחלפה. לדברי שאולי ומוראד, הפסיקה הסותרת בדבר סיווגן מחדש של עסקאות וקביעת עסקה כמלאכותית מקשה על ביצוע עסקאות, והופכות אותן מורכבות יותר למרות שמלכתחילה מדובר בעסקאות פשוטות. שאולי ומוראד אף הזהירו כי לאור הפסיקה האחרונה עסקאות מכירה ורכישה של תיק ניירות ערך עשויות להיחשב כעסקה מלאכותית בעיני בתי המשפט ועל כן יש לשקול ביצוע פעילות בניירות ערך בתקופה הקרובה במשנה זהירות.

בכנס נשאו דברים גם רו"ח פרידה ישראלי מטעם מנהל הכנסות המדינה במשרד האוצר ומר סבר פלוצקר, העורך הכלכלי של עיתון ידיעות אחרונות.

ברצוני להודות לשותפינו המכובדים ולמאות המשתתפים שכיבדו אותנו בנוכחותם בכנס. לאלו מכם שלא הצליחו לקחת חלק בכנס וגם לשאר המעוניינים, אני מצרף בזאת

קישור למצגות המקצועיות שהועברו על ידנו בכנס.

נתראה בכנסים הבאים,

אבי