IFRS- מה זה בכלל?
מאז פרסומו של תקן 29 של המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות, בדבר אימוץ תקני ה-IFRS בישראל, המשק הישראלי כולו כמרקחה. הפעם לא מדובר בעוד תקן בודד שיש להיערך אליו, אלא במהפכה אמיתית בתרבות הדיווח החשבונאי בישראל, מה שעשוי להביא רבים מאיתנו לשוב אל ספסל הלימודים, על מנת לנסות ולצלוח את השינוי ללא משברים מיותרים.
לא שזה רע לחזור וללמוד, אבל דקה לפני שחוזרים אל ימי החלד ו"חובשים את הספסלים", כדאי לתהות מעט על קנקנה של מערכת התקינה הבינלאומית.
כדי לעשות זאת, כדאי לחזור מעט אחורה בזמן, אל שרשרת השערוריות החשבונאיות, שפקדו את המשק האמריקני (דוגמת שערוריות אנרון ווורלדקום בשנים 2001 ו- 2002). רבים טוענים ששערוריות אלו, שבעקבותיהן חברות ענק קרסו בבת אחת, התאפשרו, בין היתר, בשל גישת התקינה החשבונאית האמריקנית – חשבונאות מבוססת כללים (Rule-based Accounting). תקינה זו כוללת אינספור תקנים חשבונאיים ופרסומים הנלווים להם (הבהרות, ניירות עמדה, פרסומים של צוותי משימה ועוד) - כולם מפורטים ורובם מכילים כללים כמותיים מוגדרים, כאילו היה מדובר במרשם רפואי מדויק המהווה "מתכון בטוח" לדיווח מהימן, השוואתי ורלוונטי, אשר משקף בצורה הטובה ביותר את המהות הכלכלית של העסקות המדווחות.
מסתבר שלא פעם, כתוצאה משאפתנות, ולעיתים, רדיפת בצע, של מנהלים, במירוץ האינסופי אחר עמידה בתחזיות אנליסטים, נוצלה השיטה לרעה. דיווחים, אשר לכאורה עמדו באמות המידה הכמותיות שנקבעו בכללי הדיווח השונים, הביאו למעשה להצגה מטעה בדוחות הכספיים, אשר כלל לא שיקפה את המהות הכלכלית האמיתית שעמדה מאחורי העסקות המדווחות.
לשם העמידה בתחזית הרווח למניה, כדי לעמוד בהתחייבויות החברה לבנקים, או כדי לקבל בונוסים שמנים, היו מנהלים מוכנים לקבל אי-סדרים חשבונאיים כנורמה, תוך הליכה על הגבולות הדקים, אשר נקבעו בכללים השונים. התגובה לא אחרה לבוא - בשנת 2002 חוקק בארה"ב Sarbanes-Oxley, שקבע הוראות נוקשות בנוגע לשלל נושאים הנוגעים להתנהלות התאגידית. החוק החזיר אל הזירה, ובגדול, את ענייני הממשל התאגידי, הבקרה והביקורת הפנימית, מתוך כוונה לזהות ולמנוע, מבעוד מועד, כשלים אפשריים בדיווח הכספי. עם זאת, בשלב זה, נותרה התקינה החשבונאית האמריקנית מבוססת כללים.
מנגד, באותה תקופה באירופה, בחרו לפנות אל הזירה של התקינה החשבונאית. עד לאותה עת, מערכות התקינה החשבונאיות שיושמו במרבית המדינות באירופה היו מערכות מקומיות ששאבו את הוראותיהן ממקורות שונים (בדומה למצב בישראל ערב אימוץ ה-IFRS). הדיווח החשבונאי על פי תקני חשבונאות בינלאומיים נחשב נחלתם של מעטים. ביוזמת חברות, בנקים, ופירמות לראיית חשבון, בוצע (באפריל 2001) רה-ארגון בוועדה לתקני חשבונאות בינלאומיים (International Accounting Standards Committee- IASC), שהוקמה כבר ב- 1973, ואת מקומה תפס המוסד הבינלאומי לתקינה בחשבונאות (International Accounting Standards Board- IASB).
ה- IASB חרט על דגלו את פיתוחה של מערכת איכותית של תקני חשבונאות גלובליים תוך אימוץ וביצוע שיפורים בתקני חשבונאות בינלאומיים קיימים ופרסומם של תקנים חדשים (IFRS- ראו מסגרת). תקני ה-IFRS הינם תקנים מבוססי עקרונות (Principle-based Standards), וזאת בניגוד לתפיסה האמריקנית דלעיל. בגישה זו נקבעים כללי המסגרת בכל נושא חשבונאי, תוך השארת כר נרחב להפעלת שיקול דעת בידי הנהלות התאגידים בעת יישום התקנים; והכל על מנת שההצגה החשבונאית בדוחות הכספיים תהיה מהימנה ורלוונטית, תוך מתן ביטוי הולם ככל הניתן, למהות הכלכלית של העסקות המדווחות.
בהמשך, במהלך שנת 2002, החליט האיחוד האירופי ליטול לידיו את המושכות וקבע כי חברות הרשומות למסחר בבורסות באירופה תחויבנה לאמץ את תקני ה-IFRS החל משנת 2005 (עם הקלות מסוימות לחברות שאינן-אירופאיות).
מערכת תקני ה-IFRS מונה מספר מצומצם יחסית של תקנים והבהרות. אל תתבלבלו, עדיין מדובר בכ- 2,500 עמודים, אבל זה כלום לעומת אלפי הדפים שאוחזים הפרסומים האמריקניים.
מערכת תקני ה- IFRS מביאה עימה מסר של שינוי - מעבר לתרבות דיווח "גמישה" יותר, הבוחנת כל מקרה לגופו ואינה מתיימרת לתת "פיתרון בית ספר" שיתבסס על כללי אצבע. אין יותר "שטאנצים", מה שנכון לתאגיד מסוים ולעסקה מסוימת אינו בהכרח נכון לתאגיד אחר בעסקה אחרת גם אם שתי העסקות נוגעות באותה סוגיה חשבונאית.
האם השינוי הזה "עושה לנו טוב"? האם הוא מתאים לתרבות התאגידית בישראל? ימים יגידו.
שלכם,
משה פרץ
מה זה IFRS?
IFRS הוא מונח כולל למערכת תקנים, המונה כ- 40 תקני חשבונאות, מלווים בהבהרות, שאומצו או פורסמו על - ידי ה- International Accounting Standards Board (IASB) - המוסד הבינלאומי לתקינה בחשבונאות. תקנים והבהרות אלה כוללים: (א) תקני דיווח כספי בינלאומיים – International Financial Reporting Standards (IFRS), (ב) תקני חשבונאות בינלאומיים – International Accounting Standards (IAS), ו-(ג) הבהרות שנקבעו על - ידי הוועדה לפרשנויות של תקני דיווח כספי בינלאומיים - International Financial Reporting Interpretations Committee (IFRIC) או על - ידי הוועדה שקדמה לה לפרשנויות של תקני חשבונאות בינלאומיים – Standing Interpretation Committee (SIC).
יום רביעי, 14 במרץ 2007 בשעה 16:06
ברכות על הבלוג.
לי העבירו השתלמות של שלוש שעות על ה-IFRS, ובעיקר הבנתי עד כמה עוד יש להבין. אם הבלוג הזה יוכל לפזר את הערפל, וגם להתייחס מדי פעם למקרים קונקרטיים, בארץ ובחו"ל - בכלל יבורך.
וד"ש לשגיא
יום רביעי, 14 במרץ 2007 בשעה 18:22
גדי,
תודה על הברכות.
אני בהחלט מקווה שהפוסטים שלי, שגם יביאו מקרים "מהחיים", ביחד עם קריאות הכיוון של המגיבים, יסייעו בפיזור הערפל.
אמסור לשגיא
יום רביעי, 14 במרץ 2007 בשעה 19:45
משה היקר,
אין עליך, ברכות והמון הצלחה
יום חמישי, 15 במרץ 2007 בשעה 8:56
לידידי היקר,
כל הכבוד ליוזמה הנפלאה
המשך בדרכך המקצועית ביותר כפי שאתה יודע והשמיים הם הגבול
עפר
יום חמישי, 15 במרץ 2007 בשעה 16:13
ידידי,
אני רוצה להודות לכולם על התגובות המפרגנות,
אני מקווה שנמשיך לקיים בבלוג זה דיון פורה.
משה
יום חמישי, 15 במרץ 2007 בשעה 20:45
רעיון מצויין, כל הכבוד
אני ממליץ תוסיפו גם אפשרות להוסיף קבצים של מצגות ותבקשו שכל מי שמעוניין יוכל לשלוח לכם מצגות ותצרפו אותן לאתר
בנוסף תבקשו רשות מחברות שמפרסמות דוחות לאפשר להציג באתר את הביאור שלהן על המעבר ל IFRS ואת ההשפעות
יום ראשון, 18 במרץ 2007 בשעה 3:52
[...] בפוסט הקודם הזכרתי את השערוריות החשבונאיות, שפקדו חברות גדולות בארה"ב, אשר הביאו את הרשויות האמריקניות לנקיטת פעולות תגובה ומניעה. הפוסט נחתם בלידתה המחודשת של התקינה הבינלאומית, תחת השם IFRS, ובתהייה האם השינוי האמור "עושה לנו טוב" והאם הוא מתאים לתרבות התאגידית בישראל. [...]
יום ראשון, 18 במרץ 2007 בשעה 10:32
מזל טוב …. בהחלט יוזמה מבורכת ….
אני חייב להודות שקיבלתי את ה-IFRS Volume - הקובץ מונה כ-2,500 עמודים באנגלית עסקית כולל פרשנויות לתקנים, אין ספק שיש להשקיע מאות שעות על מנת ללמוד את הנושא.
ולכן כל עזרה שתתקבל בהחלט מבורכת.
יום ראשון, 18 במרץ 2007 בשעה 13:51
ברכות על הבלוג החדש
יום ראשון, 18 במרץ 2007 בשעה 23:07
קודם כל - כל הכבוד על היוזמה. נראה שציבור רו"ח ובעיקר הנהלות החברות עדיין (לפחות בחלקן) לא הפנימו את המשמעות האדירה של השינויים, ויתכן שבלוג זה יתן להם קריאת כיוון נכונה יותר של הכיוון אליו נושבת הרוח.
לעצם הענין, כמי ששמע את אדיר ענבר במספר הזדמנויות, אני לא יכול שלא להיות מופתע מכמות הנאיוויות שלנו כרו"ח (מבקרים ואלו שעובדים בחברות). האם אמינות הדוחות אכן תשופר כתוצאה מהסתמכויות על "מומחים" כגון שמאים ומעריכי שווי כאלה ואחרים??
לאילו כללי אתיקה כפופים כל אותם יועצים?
כמי שכבר ראה כמה הערכות שווי במסגרת עבודתו, אני יכול להעיד שהגמישות של מעריכי השווי גדולה הרבה יותר מהגמישות של רו"ח החיצוניים של החברה, ועוד לא הגענו לשמאי מקרקעין, ששם באמת השמיים הם הגבול.
אורי רונן כתב פעם ב-themarker על "קופסת העוגיות" שמשאירים מנכ"לים (ראה תקן 15). הגמישות שהתקנים החדשים מאפשרים, יחד עם מוסדות אכיפה חלשים ביותר (מתי נכנס לאחרונה מנכ"ל לכלא בגין החלקת רווחים) לא מבשרת טובות.
מספיק לראות את משפט לה-נסיונל שהסתיים לאחרונה אחרי שנים ארוכות, כדי להבין ששום מנכ"ל לא ירתע משימוש ליבראלי בתקנים החדשים על מנת להגיע לתוצאה הרצוייה לו לצורך גיוסים/החלקות רווח וכד', והכל כדת וכדין.
אנחנו כישראלים שתמיד יודעים יותר טוב מכולם מה לעשות, תמיד מוצאים את הדרך ליישר ולגהץ את האמת, לא יכולים לעמוד בכללים החדשים. בואו נשאיר אותם לאירופים מחונכים ושומרי חוק.
יום שני, 19 במרץ 2007 בשעה 10:09
אודי ידידי,
תודה על הרעיונות היפים. נשקול בחיוב את האימוץ שלהם…
בברכה,
משה
יום שני, 19 במרץ 2007 בשעה 22:16
האם תאגיד שאינו חברה ציבורית, כגון : עמותה, חברה פרטית, מועצה מקומית וכדומה חייב לישם את תקנות התקינה הבינלאומית בחשבונאות?
יום שלישי, 20 במרץ 2007 בשעה 14:45
לדוד שלום,
תקן חשבונאות ישראלי מספר 29, שהחיל את התקינה החשבונאית הבינלאומית (IFRS) בישראל, מחייב רק תאגידים שכפופים לחוק ניירות ערך ומחויבים לדווח לפי תקנותיו ליישם את התקינה הבינלאומית. התקן מאפשר, אך אינו מחייב, תאגידים אחרים (כמו – חברות פרטיות) ליישם את התקינה הבינלאומית.
אציין שחברה פרטית שהינה חברה בת של חברה ציבורית תצטרך לספק נתונים כספיים על בסיס
ה-IFRS לצורך איחוד דוחותיה עם אלה של החברה האם; כמו כן, לפי תקני IFRS, הצגת השקעה בחברות כלולות, המטופלות לפי שיטת השווי המאזני, תידרש להיעשות לאחר יישום תקני ה-IFRS על הנתונים הכספיים של אותן חברות, וכל זאת תוך יישום מדיניות חשבונאית אחידה בין החברה המחזיקה לבין החברות המוחזקות שלה - חברות בנות, וחברות כלולות. לפיכך, גם חברות אלו, למרות שהינן פרטיות, יצטרכו להכין נתונים מבוססי IFRS (גם אם דוחותיהן הכספיים ימשיכו להיות ערוכים על פי התקינה הישראלית).
להבדיל מאותן חברות ציבוריות או פרטיות שיאמצו את התקינה הבינלאומית במלואה, תאגידים שלא מחויבים באימוץ ה-IFRS ויבחרו שלא ליישם אותה, ימשיכו ליישם את התקינה הישראלית אשר גם היא, בשנים האחרונות, מאמצת באופן הדרגתי את התקינה הבינלאומית על ידי פרסום תקנים ישראליים המבוססים על תקני IFRS. עד כה פורסמו על ידי המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות 14 תקנים כאמור, רובם ככולם כמעט זהים לתקני ה- IFRS המקוריים (כגון: תקן 26 – מלאי, תקן 27 – רכוש קבוע, תקן 25 – הכנסות ועוד), וצפוי שהמוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות ימשיך ויפרסם תקנים נוספים – מבוססי IFRS – גם בעתיד…
במאמר מוסגר אציין כי המוסד לתקינה מקדם בימים אלה יוזמה, במקביל ליוזמה אירופאית, שעניינה תקינה בינלאומית לעסקים קטנים ובינוניים. ימים יגידו כיצד ישפיע מהלך זה על הדיווחים הכספיים של אותם עסקים שיכנסו לקטגוריה זו. שווה מעקב….
בברכה,
משה
יום שלישי, 20 במרץ 2007 בשעה 14:46
ליובל שלום,
אכן מידת התאמתם של תקני ה-IFRS, המאפשרים להנהלות התאגידים "חופש פעולה" רחב בבחירת המדיניות החשבונאית ואופן יישום התקנים השונים, לתרבות התאגידית בישראל, הינה אחד הנושאים אשר הטרידו ועדיין מטרידים רבים מאיתנו (אני אף נגעתי בנושא זה בפוסט האחרון שלי).
אין ספק שמקצועות השמאות, הערכות השווי והאקטואריה זוכים לעדנה משמעותית עם אימוץ התקינה הבינלאומית בישראל. אני מאמין שעדנה זו תביא גם ל"שידוד מערכות" בכל הנוגע לבקרות השונות המופעלות אצל כל העוסקים במלאכה, אם כתוצר לוואי של תחרות על שוק הלקוחות הפוטנציאליים (שהתרבו בבת אחת) שתחייב שימת דגש על המקצוענות, ואם כתוצאה של הפעלת פיקוח רגולטורי הדוק יותר על מקצועות אלה. כמו כן, בל נשכח שלצד העקרונות הכלליים שנקבעו ב- IFRS, אשר מצריכים הפעלת שיקול דעת נרחב, חובת ההוכחה והאחריות הראשונית חלה על החברה המדווחת עצמה. אני משוכנע, שגם החברות עצמן תיצורנה מנגנוני בקרה ופיקוח שיתמכו בהן בתהליכים אלה.
אם אנחנו חשים, כפי שכתבת "כישראלים שתמיד יודעים יותר טוב מכולם מה לעשות, תמיד מוצאים את הדרך ליישר ולגהץ את האמת, לא יכולים לעמוד בכללים החדשים", הרי שלדעתי, השלמה עם דרך התנהגות זו רק תדרדר אותנו.
בתפיסת העולם שלי, אני מאמין גדול בהצבה של רף גבוה, של מקצועיות, של איכות ושל מוסריות. אני מקווה מאד שהתקינה הבינלאומית תעזור לנו להרים את הראש ולהסתכל קדימה בתקווה.
בנימה אופטימית זאת…
משה פרץ
יום רביעי, 21 במרץ 2007 בשעה 23:46
משה שלום,
כסטודנט שלך לשעבר, אני יכול להעיד שאתה מאמין בהצבה של רף גבוה.
הבעיה לדעתי איננה אצל רו"ח אלא בתרבות ניהולית או יותר נכון אי תרבות ניהולית שקיימת בישראל, כאשר רו"ח נמצאים בפוזיציה בה הם לא יכולים לשמש כילד עם האצבע בסכר.
כללים, טובים ככל שיהיו, לא ישנו כלום ללא מערכת אכיפה נוקשה וחזקה, אשר, יש לקוות תתחיל להזיז ולשנות הרגלים (רעים) ישנים.
זה נכון תמיד, וזה נכון ביתר שאת בחברות ישראליות נסחרות בהן אחוז בעלי הענין גבוה באופן משמעותי מזה שבארה"ב.
מצ"ב לינק לכתבה מעניינת בנושא, הנוגעת לשקיפות הנהלות ודוחות כספיים בישראל.
יובל
http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?log=tag&ElementId=skira20061101_782338
יום ראשון, 25 במרץ 2007 בשעה 14:23
יובל ידידי,
יש מן האמת בדברך, שככל שמערכת התקינה החשבונאית פתוחה יותר להפעלת שיקול דעת, יש מקום ללוות אותה ב"מוצר משלים" – מערכת אכיפה נוקשה יותר.
אני מעריך שעם הזמן, רשויות האכיפה השונות יקשיחו ויגבירו את כלי האכיפה שלהן, אבל אני גם רוצה לקוות שבא יבוא גם שיפור בתרבות הארגונית של החברות הישראליות, שימנע ניצול לרעה של שיקול הדעת העודף.
בברכה,
משה.
יום ראשון, 15 באפריל 2007 בשעה 22:12
משה שלום,
עיינתי באתר, האתר נראה טוב חסר הרחבה על יתרונות וחסרונות של האימוץ התקינה החשבונאית הבינלאומית
אני כסטודנטית רוצה לדעת את החסרונות והיתרונות של המעבר לתקינה הבינלאומית.
אשמח אם תחזיר לי תשובה בהקדם
תודה והמשך שבוע נעים
זיוה
יום רביעי, 18 באפריל 2007 בשעה 21:26
זיוה שלום,
כמוך, כולנו היינו רוצים לדעת בוודאות מהם היתרונות והחסרונות במעבר לדיווח חשבונאי לפי תקני החשבונאות הבינלאומיים, אלא שכמו בכל שינוי חשבונאי, המחייב ציבור שלם של מדווחים, העניינים הופכים מעט מורכבים יותר. שינויים חשבונאיים אשר יתפסו בעיני חלק מן המדווחים כיתרונות, עשויים להיראות לאחרים כחסרונות.
יחד עם זאת, עדיין קיימים מספר יתרונות וחסרונות ברורים וידועים למעבר לאימוץ ה- IFRS בישראל. לצורך כך, ברצוני להפנות אותך לפוסט קודם שפרסמתי ב- 18.3 בו התייחסתי, בין היתר, למספר עניינים העשויים להיחשב כיתרונות או כחסרונות במעבר לתקינה הבינלאומית. בהמשך, עם התקדמות בתהליך המעבר, במידה שיעלו עניינים מהותיים נוספים, אביא אותם בפניכם ואדון בהם בפוסטים הבאים.
בברכה,
משה
יום שלישי, 01 במאי 2007 בשעה 1:39
משה שלום,
אני סטודנט לחשבונאות שנה 3, והגעתי לבלוג שלך דרך חיפוש בגוגל.
מה שחיפשתי הוא תקן חשבונאות בינלאומי 23 - היוון עלא"ש מתורגם לעברית.
יש מקום למצוא את התקן הנ"ל מתורגם?
ובנוסף - הפוסט נפלא ואני אחזור לבקר פה עוד הרבה
תודה ויום נפלא!!!
יואב
יום רביעי, 02 במאי 2007 בשעה 23:17
ליואב שלום,
ראשית המון תודות על המחמאות.
לגבי תרגום תקני החשבונאות הבינלאומיים – לידיעתך, המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות עמל בימים אלה על תרגום לעברית של כל תקני ה- IFRS(עבודה שאמורה להסתיים לקראת חודש אוגוסט 2007).
לצערי אינני מודע למקור אחר שיכול לעזור לך בשלב זה.
בברכה,
משה
יום רביעי, 09 במאי 2007 בשעה 11:50
[...] Believe me, I’ve been talking about security concrete threats for many years: in the past, all agreed it was important but (nearly) no one would allocate the budgets for security projects…there was always something else more important (what the hell is more important than protecting our data?!!) And once upon a time came the Enron story (huge scandal of accounting fraud — do a google search if you don’t know what I’m talking about). And the regulations to follow (mainly from 2002 with the SOX* creation). [...]
יום שני, 25 ביוני 2007 בשעה 14:04
משה שלום רב נא הסבר בצורה פשוטה מה משמעות יישום IAS19
יום ראשון, 01 ביולי 2007 בשעה 10:51
משה פרץ שלום רב.
אני סטודנטית הלומדת שנה שנייה חשבונאות באוניברסיטה העברית.
למרות שהמחזור שלי נחשב כמחזור הראשון הלומד באוניברסיטה חשבונאות עם מתן דגש על התקינה הבין לאומית, יש משמעויות רבות למעבר עצמו שהמרצים כלל לא חידדו עבורנו במהלך הלימוד.
אני מודה לך על כלל העידכונים בנושא, הרלוונטים גם עבורנו, הסטודנטים.
מצטרפת לקריאה שהפוסט נפלא, ושאחזור לבקר פה עוד…
תודה רבה.
יום שני, 02 ביולי 2007 בשעה 20:30
חיים שלום,
IAS 19 הינו התקן הבינלאומי העוסק בהטבות לעובדים. תקן זה הינו אחד מתקני ה-IFRS אשר מביאים לשינוי במדידת נכסים והתחייבויות ביחס למדידה הנהוגה בהתאם לכללי החשבונאות המקובלים בישראל. אחד השינויים העיקריים בתקן זה ביחס לכללי החשבונאות המקובלים בישראל הינו מעבר ממדידת התחייבויות ונכסים הנוגעים להטבות לעובדים לאחר פרישה לפי שיטת ה- Shut-Down הנהוגה בהתאם לכללי החשבונאות המקובלים בישראל (דהיינו – מדידת ההתחייבויות בגובה מחויבות החברה לעובדיה אילו פוטרו כל העובדים נכון לתאריך המאזן – בגובה מכפלת הוותק של העובד בחברה במשכורתו האחרונה, ומדידת הנכסים בהתאם לערכי הפדיון שלהם לתאריך המאזן) למדידת ההתחייבויות והנכסים האמורים, לגבי "תוכניות הטבה מוגדרות" (כהגדרתן בתקן) תוך התבססות על הערכות אקטואריות וערכים נוכחיים.
שינוי נוסף מתייחס להצגת נכסי התוכנית - אשר בדרך כלל קוזזו במאזן, לפי הפרקטיקה הישראלית, מהתחייבויות התוכנית והוצגו כיתרת התחייבויות נטו. לפי 19 IAS על מנת לקזז מאזנית את נכסי התוכנית מהתחייבויות התוכנית יש לעמוד בהגדרת "Plan Assets" כפי שמופיעה בתקן (הגדרה משפטית בעיקרה).
כמו כן, חשוב להדגיש שהטיפול שמתואר לעיל דן ב"תוכניות הטבה מוגדרות" (חבות החברה הינה לגבי ההטבה העתידית לה זכאי העובד). לעומת זאת, לעניין "תוכניות הפקדה מוגדרות", חבות החברה הינה בגובה ההפקדה השוטפת בלבד ולא יעלה צורך במדידה והערכה אקטוארית.
ברצוני להפנות אותך למצגות המקצועיות (קישורים אליהן ניתן למצוא בצד שמאל של עמוד הבלוג), שם ישנה התייחסות לעיקרי התקנים הבינלאומיים כולל IAS 19, כמו גם לפערים עיקריים בינם לבין התקינה והפרקטיקה הקיימות בישראל. במסגרת המצגות תמצא גם התייחסות לחלופות הטיפול החשבונאי השונות לרווחים/הפסדים אקטואריים בגין תוכניות הטבה מוגדרות, סוגיה עימה מתמודדות החברות כיום, ביישום לראשונה של ה- IFRS.
בברכה,
משה
יום שני, 02 ביולי 2007 בשעה 20:32
לסטודנטית שלום,
תודה רבה לך על המחמאות, אני תמיד שמח לקרוא תגובות של סטודנטים שמוצאים בבלוג שלי כלי עזר ללימודיהם.
בהצלחה בהמשך לימודייך,
משה
יום ראשון, 23 בספטמבר 2007 בשעה 2:49
1. מהו הבסיס לחישוב פחת על פי IFRS - הערך ההיסטורי של הנכס או הערך המשוערך שלו.
2. האם ההכנסה החייבת במס תתבסס גם היא על דוחות שנערכו על פי ifrs
יום ראשון, 02 בדצמבר 2007 בשעה 21:13
לאיתמר שלום,
בהתאם לתקן חשבונאות בינלאומי מספר 16 (IAS 16- Property, Plant and Equipment), וכן בהתאם לתקן חשבונאות ישראלי מספר 27, רכוש קבוע, המבוסס על התקן הבינלאומי הנ"ל, חישוב הפחת של רכוש קבוע לצרכים חשבונאיים מבוסס על הסכום בו הרכוש מוצג בספרי החברה, בהתאם למדיניות החשבונאית שנבחרה על ידיה לגביו (מודל העלות או מודל הערכה מחדש).
בהתאם לתקנים האמורים, החברה יכולה לבחור לטפל ברכוש קבוע לצרכים חשבונאיים לפי מודל העלות או לפי מודל הערכה מחדש ועליה ליישם את אותה מדיניות לגבי כל פריטי הרכוש הקבוע מאותה קבוצה:
• לפי מודל העלות - פריט רכוש קבוע יוצג בעלותו בניכוי פחת שנצבר, ובניכוי הפסדים מירידת ערך שנצברו. לפיכך, על פי מודל זה, חישוב הפחת יהיה מבוסס על העלות ההיסטורית של הנכס.
• לפי מודל ההערכה מחדש - פריט רכוש קבוע, ששוויו ההוגן ניתן למדידה באופן מהימן, יוצג בסכום משוערך, שמשקף את שוויו ההוגן במועד ההערכה מחדש, בניכוי פחת שנצבר לאחר מכן, ובניכוי הפסדים מירידת ערך שנצברו לאחר מכן. הערכות מחדש יבוצעו באופן סדיר מספיק על מנת לוודא שהערך בספרים אינו שונה באופן מהותי מהערך שהיה נקבע לפי שווי הוגן בתאריך המאזן. לפיכך, על פי מודל זה, חישוב הפחת יהיה מבוסס על הסכום המשוערך של הנכס.
עם זאת אציין כי בהתאם לתקן הבינלאומי - IFRS 1-First-time Adoption of International Financial Reporting Standards , אחת ההקלות הקיימות לחברות שמאמצות את תקני ה- IFRS לראשונה הינה, שבמועד המעבר ל- IFRS (1 בינואר 2007 – לגבי חברות שמיישמות את ה-IFRS החל מתחילת שנת 2008) ניתן להציג פריטי רכוש קבוע למועד זה לפי "עלות נחשבת" (Deemed cost) שהינה שווים ההוגן של אותם פריטים באותו מועד.
לפיכך, לגבי פריטי רכוש קבוע שבגינם החברה בחרה לנצל את ההקלה האמורה, גם אם המדיניות החשבונאית שנקבעה לגביהם על ידי החברה הינה מודל העלות, בסיס חישוב הפחת ממועד המעבר ואילך יהיה סכום ה"עלות הנחשבת" האמורה.
חשוב להדגיש שכל הנאמר לעיל מתייחס לחישוב הפחת החשבונאי, ולא לחישוב הפחת לצרכי מס.
באשר לנושא ההכנסה החייבת במס ולשאלה האם ההכנסה החייבת במס תתבסס אף היא על בסיס הדוחות הכספיים שיערכו לפי ה- IFRS, אציין שהדבר טרם נקבע והוכרע סופית. כפי שידוע לנו, רשות המסים הקימה מספר וועדות לבחינת הסוגיות השונות שמתעוררות מהיישום לראשונה של תקני ה- IFRS בישראל. עם זאת כאמור, רשות המסים טרם הביעה עמדתה הסופית בעניין.
בהקשר זה אני ממליץ לך וליתר הגולשים להכנס גם לבלוג של מחלקת המסים של משרדנו, שבין השאר, נדונות בו סוגיות הנוגעות להשלכות מיסוי אפשריות של המעבר לדיווח לפי תקני ה- IFRS
http://pwcblogs.co.il/taxes/?cat=5
בברכה,
משה.
יום שלישי, 18 בדצמבר 2007 בשעה 9:46
משה שלום רב,
רציתי לברר את אופן הדיווח בדוח השנתי הקרוב לגבי חברה אשר לפי תקני החשבונאות הבינלאומיים קבעה את מטבע הפעילות שלה כדולר בעוד שלצורך הדוחות לפי תקני חשבונאות ישראליים מטבע הפעילות והדיווח היה שקל עד עתה.
אמנם לפי IAS 21 מטבע ההצגה יכול להיות שונה מטבע הפעילות
ולפיכך אני מניח שניתן להציג בדוח השנתי ביאור התאמה שכולו לפי הש"ח אך אני גם מניח שבשנת 2008 אזדקק למספרי השוואה בדולר.
שאלותי הינם:
1.האם לצורך דיווח לפי כללי חשבונאות בינלאומיים ניתן להמשיך ולהשאיר את מטבע ההצגה שונה ממטבע הפעילות גם בשנת 2008.
2.מה דין הביאור בדוח השנתי לשנת 2007-האם עליי להציג התאמה של הדוחות לפי תקנים ישראליים לדוחות לפי כללים בינלאומיים, בש"ח או בדולר או במתכונת שונה.
תודה רבה
יום חמישי, 03 בינואר 2008 בשעה 12:12
משה שלום,
איזה כייף לבקר כאן! השילוב של חומר מקצועי יחד עם הבלוג שלך הופך את זה למעניין מאד.
תודה רבה
יום ראשון, 06 באפריל 2008 בשעה 21:51
לעוז שלום,
כפי שציינת, בהתאם ל- IAS 21, מטבע ההצגה יכול להיות שונה ממטבע הפעילות. בישראל קיימת דרישה של רשות ניירות ערך, בהתייחס לחברות ציבוריות, להצגת דוחות כספיים בשקלים גם לגבי חברות שמטבע הפעילות שלהן אינו השקל. כפי שידוע לי, דרישה זו לא צפויה להתבטל בעקבות המעבר לדיווח לפי תקני ה- IFRS.
לעניין הביאור הנדרש בדוחות הכספיים לשנת 2007, כפי שציינתי לעיל, גם חברה שמטבע הפעילות שלה אינו השקל נדרשת וצפויה להידרש להצגת דוחות כספיים בשקלים. לפיכך, ומאחר שהדוחות הכספיים של החברה המדוברת לשנת 2007 נמדדים ומוצגים בשקלים, הגיוני הוא שביאור ההתאמה הנדרש לפי תקן 29, שנכלל כביאור לדוחות כספיים אלה, יוצג אף הוא בשקלים.
לשינוי מטבע הפעילות יש בדרך כלל השלכה על מרבית הסעיפים בדוחות הכספיים. לפיכך, הייתי מציע לשקול שבביאור ההתאמה האמור יוצגו השינויים הנובעים משינוי מטבע הפעילות בעמודה נפרדת מיתר השינויים הנובעים מהמעבר לדיווח לפי תקני ה- IFRS.
בברכה,
משה