ברוכים הבאים!
לכל הגולשים שלום!
שמי משה פרץ ואני השותף העומד בראש המחלקה המקצועית של משרד קסלמן וקסלמן, רואי חשבון, שהינו חלק מהפירמה העולמית PricewaterhouseCoopers (PwC). בתפקידי הנוספים, אני מכהן כשותף מייעץ מקצועי בפורום המקצועי הבכיר של PwC בתחום התקינה הבינלאומית - Global Accounting Consulting Services (Global ACS), וכשותף האחראי על הפעילות באזור המזרח התיכון של קבוצת ה -Global Capital Markets Group (GCMG), העוסקת במתן שירותים מקצועיים לחברות זרות הנסחרות בשווקי ההון השונים בעולם. אני מרצה בקורסים מתקדמים בחשבונאות פיננסית, בחוג לחשבונאות של אוניברסיטת תל-אביב, ואני גם גאה לשמש חבר המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות.
מטרתו של בלוג זה הינה יצירת בסיס לדיאלוג מתמשך ופתוח בנוגע לנושאים "חמים" הקשורים לתקינה החשבונאית הבינלאומית (International Financial Reporting Standards: IFRS), ויצירת מקור נוסף, למתעניינים בנושא, לעדכון וקבלת מענה לסוגיות חשבונאיות הקשורות באימוץ ויישום ה-IFRS.
אתם בוודאי שואלים את עצמכם בהרמת גבה - האם תחום החשבונאות הבינלאומית מצדיק פתיחת בלוג? לעניות דעתי, התשובה היא חד-משמעית: כן!. בעוד כשנה מהיום יעבור הדיווח הכספי של החברות הציבוריות בישראל מהפכה של ממש, וישנה את מהותו, מדיווח לפי כללי חשבונאות מקובלים מקומיים (ישראליים), לדיווח לפי כללי חשבונאות גלובליים – כללי החשבונאות הבינלאומיים (IFRS).
השימוש במילה "מהפכה" לתיאור התהליך שבפתחו אנו נמצאים, נשמע אולי, לחלקינו, כמוגזם, אולם לאחר "טבילות אש" ראשונות שאנו עוברים כעת, שעה שאנו מסייעים ללקוחותינו השונים הנערכים למעבר ליישום IFRS, אני חש, שמונח זה מתאר נאמנה את השינוי שהדיווח הכספי בישראל עובר. השינוי החשבונאי הזה גם מניע ומאיץ מהלך של שינויים בתחומים כלכליים, משפטיים וארגוניים רבים אחרים. אין מדובר בשינוי שם או כותרת בלבד, אלא בשינוי מהות ותפיסה.
כיום, IFRS הינה "שפת" הדיווח הכספי הנבחרת של למעלה מ-100 מדינות, ובראש ובראשונה מדינות האיחוד האירופי. הבחירה ב"שפה" זאת עבור הדיווח הכספי בישראל אינה מייצגת רק את החיבור ההולך ומעמיק של השוק הישראלי לשוק האירופי ולשווקים האחרים בעולם, אלא מהווה אימוץ של "תרבות חשבונאית" שלמה, שבבסיסה עומדת תפיסת עולם חשבונאית שונה מזו שרובנו הכיר עד כה - חשבונאות מבוססת עקרונות (Principle-based accounting). התפיסה הזו מתווה את העקרונות החשבונאיים הראשיים, אך דורשת הפעלת שיקול דעת רחב של החברות המדווחות ושל רואי החשבון המבקרים שלהן בעת יישומם. התפיסה הזו עומדת בניגוד גמור לתפיסת העולם הנהוגה בתקינה החשבונאית האמריקנית, בה כללי החשבונאות מבוססים על חוקים וכללים נוקשים (Rule-based accounting), אשר אינה מותירה מרווח רב של שיקול דעת בעת יישום התקנים השונים, תוך הגדרת אמות מידה פרטניות למרבית הנושאים.
על הפערים בין התפיסות ועל נושאים רבים אחרים ארחיב במסגרת הפוסטים הבאים שלי.
לתקינה מבוססת עקרונות ביחס לתקינה המבוססת חוקים ישנם יתרונות וחסרונות. מחד היא מקנה גמישות ושיקול דעת ומאידך היא מטילה נטל לא קל על הנהלות ודירקטורים של חברות, שבמקרים רבים מעדיפים שיספקו להם "ספר בישול" ברור ומוחלט – שיספק הוראות ברורות מה לעשות, ומה לא לעשות, בכל מצב טבע אפשרי.
על מנת שבלוג זה יהווה כר לדיון פורה אודות השלכות יישום ה-IFRS בישראל, חשוב לי, ומן הסתם גם ליתר הגולשים, לשמוע דעות נוספות ותגובות של גולשים אחרים לנושאים ולדעות שיועלו על ידי בבלוג. אני כמובן אשמח להגיב על תגובות נבחרות שיועלו על ידיכם. אשמח גם אם תציעו נושאים לדיון או תעלו סוגיות מן השטח בנושאים שונים הקשורים ביישום התקינה החשבונאית הבינלאומית.
איני יכול להבטיח שלכל סוגיה ימצא מענה, אולם בטוחני שעצם הדיאלוג והדיון בנושאים השונים יפרה את כולנו ולכל הפחות יוכל לתת לנו חומר למחשבה.
יחד נשליט קצת סדר במהפכה!
בברכה,
משה פרץ
——————–
התכנים ו/או המידע בבלוג זה אינם משמשים בשום אופן לצורך יעוץ מקצועי ואינם באים כתחליף ליעוץ מקצועי.
התכנים ו/או המידע בבלוג הינם כלליים וחלקיים בלבד ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת. יש לבחון כל מקרה על נסיבותיו המיוחדות.
יום רביעי, 14 במרץ 2007 בשעה 19:59
למשה שלום
כל הכבוד על היוזמה והחדשנות משוכנע אני שנימצא תועלת רבה בבלוג.
בברכה
זאב
יום חמישי, 15 במרץ 2007 בשעה 5:55
Great idea… warmly support it!
יום חמישי, 15 במרץ 2007 בשעה 9:10
משה שלום,
האם אנחנו, חברה ציבורית (אנג'ל), יכולים להמנע מכל השמאויות וההערכות שווי
ופשוט להמשיך לפרסם את המאזנים כמקודם?
נראה לי שהפיתוי להגדיל כרגע את ההון וכו
בטל בשישים לעומת ההוצאות השוטפות מדי שנה על כל השמאויות וההערכות השווי
והתיחזוק של המסמכים הנ"ל
גדי
יום חמישי, 15 במרץ 2007 בשעה 16:11
הי גדי,
הצורך בשימוש בשמאויות והערכות שווי עולה בתקינה הבינלאומית בעיקר בהקשר לשני סוגי נכסי נדל"ן: נדל"ן בשימוש עצמי (רכוש קבוע) ונדל"ן מניב.
בהתייחס לנדל"ן בשימוש עצמי - לכל חברה קיימת האפשרות שלא להשתמש בחלופת שערוך הרכוש הקבוע לשוויו ההוגן, ולהמשיך ליישם את חשבונאות העלות ההיסטורית המופחתת. בדרך זו, החברה תוכל להימנע מהעלויות המתייחסות לשערוך הנכסים (ההוצאות השוטפות למעריכי השווי והוצאות הפחת המוגדלות בעתיד).
באשר לנדל"ן מניב - כאן נדרשת החברה בכל מקרה להעריך את שווי הנדל"ן, אם לצורך הכללת הנכסים בדוחות הכספיים לפי שווי זה או לצורך מתן גילוי בלבד של השווי הנ"ל בביאורים לדוחות הכספיים.
משה
יום ראשון, 18 במרץ 2007 בשעה 7:24
האם אתה יכול גם להתייחס לנושא התקנה החדשה של מס שבח במכירת דירה
שהושכרה והיא לא דירת יחידה על פי מספר השנים שהיא הושכרה?
אני חושב שזה אמור בדירה במסלול של פטור.
יום ראשון, 18 במרץ 2007 בשעה 8:13
שלום,
היכן ניתן למצוא חומר על תקינה חשבונאית החדשה.
תודה מראש,
בוריס.
יום ראשון, 18 במרץ 2007 בשעה 10:05
האם הוצאות הפחת המוגדלות הנגרמות עקב שערוך רכוש קבוע הן הוצאות מוכרות לצורכי מס ?
יום שני, 19 במרץ 2007 בשעה 10:14
לשלום, ניצנה ולכל האחרים המתעניינים בסוגיות מיסוי,
חשוב לי להבהיר שהבלוג שלי עוסק בהיבטים החשבונאיים של ה-IFRS, והוא אינו עוסק בסוגיות מיסוי בכלל, ובכאלה שעשויות לנבוע מיישום ה-IFRS בפרט. לפיכך, עימכם הסליחה על שאיני עונה על שאלות מיסוי הקשורות (או שאינן קשורות) ליישום IFRS.
אני מאמין כי בקרוב יפתח משרדינו בלוג מיוחד לענייני מיסוי.
במאמר מוסגר אציין שככל הידוע לי, רשות המסים בישראל טרם פרסמה את עמדתה בכל הקשור להשלכות מיסוי שעשויות לנבוע מיישום ה-IFRS על ידי החברות. יחד עם זאת, רשות המסים הקימה צוות שהחל לבחון את העניין.
בברכה,
משה
יום שני, 19 במרץ 2007 בשעה 10:16
לבוריס שלום,
אתה יכול להיכנס לאתר של המוסד הבינלאומי לתקינה בחשבונאות (IASB), שם נמצא חומר על התקינה החשבונאית החדשה, לרבות תקצירי הפרסומים (התקנים וההבהרות) החשבונאיים הבינלאומיים. כמו כן, ניתן לרכוש דרך האתר את הפרסומים השונים של ה-IASB. לתשומת ליבך, המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות עמל בימים אלה בתרגום לעברית של כל תקני ה-IFRSבנוסף, תוכל לפנות לאתר ה-IFRS של הפירמה העולמית שלנו (PwC).
להלן הכתובות של האתרים:
http://www.iasb.org/Home.htm
http://www.pwc.com/ifrs
בברכה,
משה.
יום רביעי, 21 במרץ 2007 בשעה 17:41
למשה שלום רב,
בתור יוצא קסלמן, רציתי לברך אותך על היוזמה ולאחל המון הצלחה לבלוג.
אני חושב כי ניתן להפיק ממנו תועלת רבה.
יישר כוח,
מאיר.
יום חמישי, 22 במרץ 2007 בשעה 8:52
למשה שלום,
נהננו מאוד לשמוע את הרצאתך אמש בהשתלמות המקצועית של לשכת רואי חשבון בנושא התקינה הבינלאומית.
הבלוג, כמו כל דבר אחר שמשרדכם עושה הוא מקצועי מאוד.
הרבה הצלחה - יישר כוח!
אלינה ודורון רונן
יום ראשון, 25 במרץ 2007 בשעה 14:24
לאלינה ודורון היקרים,
רב תודות על הברכות החמות!
אציין כי אני נהנה, לא פחות מכם, להעביר את הרצאותי, ובמיוחד בפני קהל שומעים מתעניין ומפרה, כפי שהייתם אתמול.
אני תקווה שבלוג זה ישמש אף הוא כרב-שיח פורה לא פחות.
בברכה,
משה.
יום שלישי, 17 באפריל 2007 בשעה 15:10
משה שלום וברכה,
תקן 27, בין השאר, קובע כי שינוי שיטת פחת ושינוי שייר יטופלו כשינוי אומדן (בניגוד למצב הקודם בו שינוי שיטת פחת טופל לתחילת התקופה+השפעה מצטברת). שאלתי נחלקת לשני חלקים:
1. במידה ונעשה שינוי שיטת פחת ושייר ברבעון השני של השנה- באם נדרש להציג דוחות רבעוניים- נציג השפעה החל מהרבעון השני בלבד (לאחר שהפחתנו לפי השיטה והשייר הקודם במשך כל התקופה כולל את הרבעון הראשון). האם אני צודקת בהנחה זו?
2. במידה ואנו מוציאים דוחות שנתיים ושינוי שיטת הפחת ושינוי ערך השייר נקבע ביום 1/5/07 האם ניישם מתחילת השנה (1/1/07), תחילת הרבעון (1/3/07) או מיום השינוי 1/5/07. כל קומבינציה עליה חשבתי יצרה פערים. חשוב לציין כי שאלתי השניה נוגעת לדוחות שנתיים- אבל כמובן שאשמח גם לתגובה מה היה קורה אם היו גם דוחות שנתיים וגם רבעוניים (האם זה היה משנה את תשובתך).
יום שישי, 27 באפריל 2007 בשעה 8:15
טלי שלום,
אני רוצה להפנות את תשומת ליבך להוראות תקן 14 – "דיווח כספי לתקופת ביניים". בסעיף 28 לתקן 14 נאמר: "תדירות הדיווח של תאגיד (שנתית, חצי שנתית, או רבעונית) אסור שתשפיע על המדידה של תוצאות פעולותיו השנתיות." בהתאם לכך, באופן עקרוני, כאשר נעשה שינוי אומדן (לרבות שנוי שיטת פחת ושינוי בהערכת ערך השייר לפי תקן 27), השינוי באומדן ייושם החל ממועד השינוי באם נגרם בשל אירוע ספציפי שהתרחש. כלומר, בדוגמא שלך – החל מ-1/5/07 וזאת ללא קשר לתדירות הדיווח. במקרה ולא ניתן להצביע על מועד האירוע, הפרקטיקה הינה לחזור לתחילת תקופת הדיווח השוטפת.
מקווה שעזרתי,
בברכה,
משה
יום שישי, 04 במאי 2007 בשעה 18:43
1. האם צפוי להפתח קורס מקיף בנושא ?
יום שלישי, 08 במאי 2007 בשעה 8:20
ניב היקר,
משרדינו, קסלמן וקסלמן-רואי חשבון, קיים בעבר מספר קורסים והדרכות בנושאים השונים של ה-IFRS. אנו בהחלט מתכוונים להמשיך ולעדכן את קהל לקוחותינו ואחרים שמתעניינים בנושא, גם בהמשך. ברגע שנפתח קורס נוסף או הדרכה נוספת בנושא ה-IFRS, נפרסם את הדבר בעיתונות ובאמצעות הבלוג.
בברכה,
משה
יום חמישי, 24 במאי 2007 בשעה 23:54
משה שלום,
האם במסגרת ה-IFRS יש לבצע הערכת שווי גם לשיפורים במושכר?
תודה
יעל
יום רביעי, 06 ביוני 2007 בשעה 8:24
יעל שלום,
שיפורים במושכר, המהווים חלק מהרכוש הקבוע של החברה, מטופלים חשבונאית בהתאם לעקרונות ולכללים המתייחסים לרכוש קבוע, שנקבעו בתקן הבינלאומי 16 IAS ובמקבילו הישראלי תקן 27. בהתאם, הטיפול החשבונאי בשיפורים במושכר ייעשה לפי שיטת העלות או לפי שיטת ההערכה מחדש (שערוך כנגד ההון העצמי של החברה), על בסיס המדיניות החשבונאית שנבחרה על ידי החברה. מדיניות זאת תיושם באופן עקבי מתקופה לתקופה ולגבי כל הפריטים הדומים בחברה.
תשובתי לעיל, מתייחסת לטיפול השוטף בשיפורים במושכר בדיווח לפי ה- IFRS. יחד עם זאת, חשוב לזכור כי קיימות הוראות מעבר והקלות מסוימות במסגרת היישום לראשונה של ה- IFRS, במסגרתן ייתכנו מצבים בהם חברה תבחר, באופן חד פעמי, להעמיד את השיפורים במושכר כאמור לפי שווים ההוגן למועד המעבר, ומאותו מועד ואילך ליישם את שיטת העלות.
בברכה,
משה
יום חמישי, 09 באוגוסט 2007 בשעה 13:47
משה שלום
לפי ה IFRS כאשר יישות בוחרת להציג את הרכוש קבוע לפי עלות האם יש לתת גילוי לשווי ההוגן ?
יום רביעי, 15 באוגוסט 2007 בשעה 14:13
צילה שלום
בהתאם ל- IAS 16 – Property, Plant and Equipment :
במידה וחברה בחרה במודל העלות להצגת קבוצת פריטי רכוש קבוע אין היא נדרשת לתת גילוי לשווים ההוגן של פריטי הרכוש הקבוע האמורים.
עם זאת, התקן האמור מציין כי כאשר נעשה שימוש במודל העלות לגבי רכוש קבוע, והשווי ההוגן של הרכוש הקבוע האמור שונה מהותית מערכו הפנקסני, יהווה השווי ההוגן האמור, מידע הרלוונטי לצרכי המשתמשים בדוחות הכספיים.
לפיכך, במקרים אלו, מעודד התקן (אך אינו מחייב) מתן גילוי לסכומי השווי ההוגן.
חשוב להדגיש שעניין זה שונה במקרה שמדובר בנדל"ן להשקעה (40 IAS). בגינו דורשת התקינה, במצב בו נבחר מודל העלות, לגלות את שוויו ההוגן.
בברכה,
משה
יום שלישי, 04 בספטמבר 2007 בשעה 10:46
משה שלום,
אני מתעניינת בעיקר בהשפעות הIFRS על נושא הקבלנים ואשמח לקבל פרטים לגבי הנושא
האם זה נכון כי לקבלן בונה לא יהיה יותר תקן חשבונאי נפרד ועליו להכיר בהכנסות לפי כללי הכרה רגילים בהכנסה (אם כן, לא ברור בדיוק איך ניתן להפריד בין מרכיב מימון למרכיב הרווח הגולמי)
כמו כן, איך בדיוק יתייחס הקבלן הבונה לעסקת קומבינציה? האם סילוק ההתחייבות בקומבינציה יעשה לפי שיעור הגמר של הפרויקט גם אם אין הכרה ברווח?
האם קבלן מבצע יוכל להמשיך להכיר בהכנסה לפי התקדמות העבודות או שמא גם עליו לחכות לתום הפרויקט? האם בעת הפסד עליו להכיר במלואו ההפסד?
איך תעשה ההצגה במאזן ורווח והפסד אצל קבלן מבצע וקבלן בונה?
תודה רבה!!!
יום שלישי, 11 בספטמבר 2007 בשעה 23:51
לי שלום,
במסגרת התקינה הבינלאומית אכן אין תקן ספציפי המקביל לתקן 2 הישראלי - "הקמת בניינים למכירה", המתייחס לטיפול החשבונאי בספרי קבלן בונה ובפרט לטיפול החשבונאי בעסקות קומבינציה. קבלן בונה כפוף לתקני ההכרה בהכנסה והמלאי הכלליים הקיימים בתקינה הבינלאומית - משמע, ההכרה בהכנסה על ידי קבלן בונה תיעשה לפי הוראות התקן הבינלאומי IAS 18 - "הכנסות" (עליו התבסס תקן 25 הישראלי), ומלאי בניינים למכירה יטופל לפי התקן הבינלאומי IAS 2 - "מלאי" (עליו התבסס תקן 26 הישראלי).
מאידך, קבלן מבצע כפוף להוראות תקן בינלאומי IAS 11 - "חוזי הקמה", אשר דן בכללי ההכרה בהכנסה מעבודות לפי חוזי ביצוע (שמתייחס לכל התעשיות, לרבות קבלנים). הוראות 11 IAS דומות בעיקרן להוראות תקן 4 הישראלי – "עבודות על פי חוזה ביצוע", ומבוססות על הכרה בהכנסה לפי קצב השלמת הפרויקט, אולם לגבי חלק מההוראות קיימים הבדלים בין שני התקנים האמורים (לדוגמא, הסף הכמותי המינימלי של 25% השלמה, אשר נדרש לפי תקן 4 על מנת להתחיל להכיר בהכנסה מפרויקטים אלו, אינו קיים ב- 11 IAS).
הפערים הפוטנציאליים שקיימים בין התקינות השונות בקשר לעבודות של קבלני בניין (קבלנים בונים וקבלנים מבצעים) הם רבים – הן מבחינת המדידה ועיתוי ההכרה והן מבחינת ההצגה של הפרויקטים במאזן ובדוח רווח והפסד.
לפיכך, על כל חברה לבחון לעומק את התקנים האמורים בהקשר לפרויקטים הספציפיים שלה, על מנת להבין את השלכותיהם על המעבר שלה מדיווח לפי כללי החשבונאות המקובלים בישראל לדיווח לפי תקני ה- IFRS.
במסגרת המצומצמת של בלוג זה אין באפשרותי להיכנס לאופן הפרטני בו יבוצעו הרישומים החשבונאיים על ידי קבלן בונה או קבלן מבצע על פי התקינה הבינלאומית, לרבות בהקשר לטיפול בעסקות קומבינציה – אשר הטיפול בהן הינו מורכב למדי ומושפע מתנאי ההתקשרות הספציפית.
בהקשר זה, ברצוני להפנות אותך לקישורים המופיעים בצד שמאל של עמוד הבלוג - תחת הכותרת "מצגות מקצועיות" תוכלי למצוא מצגת בשם "כנס חברות נדל"ן", אשר מתייחסת, בין היתר, על קצה המזלג, לדיווח לפי תקני ה-IFRS של קבלן בונה וקבלן מבצע. אני מאמין שמצגת זו תוכל לתרום לך לקבל היכרות והבנה מסוימת של הנושא.
בברכה,
משה
יום שישי, 05 באוקטובר 2007 בשעה 13:10
שלום לכולם מעוניין בבקשה לדעת מידע חשוב לגבי המיסוי בניו יורק האם אדם שתורם סכום של 500,000 דולר יש לו החזר מס מלא בגלל שמדובר בפילנטרופיה ושם יש החזר מס מלא האם הדבר נכון? האם יש הגבלה שנתית על סכום מסוים או שכל תרומה מקבלת החזר מס מלא כגון אצלנו סעיף 46
יום שלישי, 27 בנובמבר 2007 בשעה 21:25
ברצוני לברר איך ה-IFRS משפיע על דירקטורים
היכן אוכל להשיג חומר בנושא
בברכה,
לירון
יום ראשון, 02 בדצמבר 2007 בשעה 21:15
לקובי שלום,
שאלתך נוגעת בענייני מיסוי ולא בענייני אימוץ התקינה החשבונאית הבינלאומית בישראל - נושא הבלוג שלי. אתה מוזמן להכנס לבלוג של מחלקת המיסים של משרדינו, בכתובת:
http://pwcblogs.co.il/taxes/
אני כמובן מקווה שתמשיך להתעניין ולהכנס גם לבלוג שלי.
בברכה,
משה.
יום ראשון, 06 באפריל 2008 בשעה 21:58
לירון שלום,
כתקינה מבוססת עקרונות, מביאה התקינה הבינלאומית, בין היתר, להעברת אחריות ממוסדות התקינה, אשר אינם קובעים עוד טיפול חשבונאי חד משמעי לכל סוגיה וסוגיה, להנהלות החברות והדירקטוריונים שלהן, אשר נאלצים להתמודד עם קבלת החלטות בנושאים רבים ומורכבים, שבעבר היו "מוכתבים מראש" על ידי התקינה החשבונאית והרגולציה, ואילו כעת הם נתונים לשיקול דעתם של הנהלת החברה והדירקטוריון.
ברצוני להפנות אותך לפוסט שפרסמתי בתאריך 3 בפברואר 2008 בנושא "תפקיד ה- CFO אל מול הדירקטוריון בעידן ה- IFRS" ולמצגת שצירפתי לאותו פוסט, שם תוכל למצוא חומר בנושא http://pwcblogs.co.il/moshe/?p=59.
בברכה,
משה