סקר המעבר ל- IFRS
יום ראשון, 28 בספטמבר 2008היוון עלויות - עלויות אשראי ועלויות אחרות
שלום לכולם,
להלן פוסט נוסף בסדרת הפוסטים, אשר דנה ומפרטת את ממצאי הסקר שערכנו בדבר השלכות אימוץ תקני ה- IFRS על דוחותיהן הכספיים של חברות ציבוריות בישראל, כפי שדווחו על-ידי החברות במסגרת דוחות הדירקטוריון שלהן ליום 30 ביוני 2007.
במסגרת פוסט זה אעסוק בסוגיית היוון עלויות אשראי ואחרות, והפערים הנובעים מהמעבר לתקינה הבינלאומית הנוגעים לעניין זה. להלן שני גרפים המראים את מספר החברות בסקר אשר דיווחו על השלכה כלשהי על דוחותיהן הכספיים הנובעת מנושאים אלו.
ההסברים לפערים:
- היוון עלויות אשראי
התקינה החשבונאית הישראלית (תקן חשבונאות ישראלי מספר 3 - "היוון עלויות אשראי") מחייבת היוון עלויות אשראי בהתקיים תנאים מסוימים. לעומת זאת, התקינה החשבונאית הבינלאומית הנוכחית (23 IAS - "Borrowing Costs") מאפשרת בחירה במדיניות חשבונאית: מחד, היא מעודדת אי היוון עלויות אשראי ל"נכסים כשירים", וזקיפתן במועד התהוותן לרווח והפסד, אך מאידך, היא מאפשרת היוון שלהן בהתקיים תנאים מסוימים. בנוסף, תנאי ההיוון של עלויות אשראי ל"נכסים כשירים" מסוימים (ובפרט, ההגדרה של המונח "נכס כשיר" שבגינו ניתן להוון עלויות אשראי) הינם שונים בין שתי מערכות התקינה החשבונאיות (הישראלית והבינלאומית), כאשר התנאים שנקבעו בתקינה החשבונאית הישראלית חמורים יותר מאלה שנקבעו בתקינה החשבונאית הבינלאומית. בהתאם, ייתכן, שתנאי היוון עלויות אשראי לפי IAS 23 התקיימו בחברות מסוימות בעת המעבר לדיווח לפי תקני ה- IFRS, ואלה יכולות היו להוון עלויות אשראי לנכסים, למרות שלפי התקינה החשבונאית הישראלית הן זקפו באופן שוטף עלויות אלו לדוח רווח והפסד.
כפי שעולה מהסקר, שש מתוך החברות שנכללו בסקר, שציינו שתבחרנה במדיניות היוון עלויות אשראי לפי התקינה החשבונאית הבינלאומית, דיווחו על כך שהן תהוונה עלויות אשראי נוספות על אלו שהוונו על ידיהן לפי התקינה החשבונאית הישראלית. חברות אלו הן בעיקר חברות מתחום הנדל"ן והבינוי וחברות השקעות (בפרט אלו שמחזיקות אף הן בחברות נדל"ן). הסיבה לכך נעוצה בעיקר בתנאים הקלים יותר בתקינה החשבונאית הבינלאומית להגדרת "נכס כשיר", בהשוואה לתנאים שנקבעו בתקינה החשבונאית הישראלית (לדוגמא, הדרישה בתקינה הישראלית של משך הקמת הנכס הכשיר של למעלה משלוש שנים). בחברות נדל"ן קיימים פרויקטים, שזמן הקמתם הינו נמוך משלוש שנים, ובהתאם, לפי התקינה החשבונאית הישראלית, לא ניתן היה להוון בגינם עלויות אשראי; עניין שהתאפשר לראשונה עם אימוץ התקינה החשבונאית הבינלאומית. השפעת היוון עלויות האשראי למועד המעבר לדיווח לפי תקני ה-IFRS היא, כמובן, בדרך של הגדלת הנכסים (הפרויקטים) למועד המעבר כנגד הגדלת יתרת העודפים של החברה (תוך מתן ביטוי, ככל שנדרש, למסי הכנסה נדחים).
כמו כן, שתיים מהחברות שנכללו בסקר ציינו שהן תבחרנה, על פי התקינה החשבונאית הבינלאומית, במדיניות של אי היוון עלויות אשראי.חשוב לציין, ש- IAS 23 תוקן לאחרונה, ולפי גרסתו המעודכנת, שתיכנס לתוקף מחייב החל מתחילת שנת 2009 (עם אפשרות לאימוץ מוקדם), היוון עלויות אשראי יהיה מחויב בהתקיים תנאים מסוימים (קרי, בדומה לנעשה בתקינה החשבונאית הישראלית, לא תהיה אפשרות לבחירת מדיניות חשבונאית בנושא זה). בהתאם, עם המעבר לדיווח לפי תקני ה- IFRS, חברות ישראליות היו יכולות לבחור לאמץ את IAS 23 במתכונתו הנוכחית (ורק ב- 2009 לעבור וליישם את הגרסה המעודכנת), או לאמץ מוקדם, כבר בעת המעבר לראשונה לדיווח לפי תקני ה- IFRS, את התקן המעודכן. חברות שבחרו באימוץ מדיניות של זקיפת מלוא עלויות האשראי לדוח רווח והפסד, תצטרכנה, החל משנת 2009, לשנות את מדיניותן החשבונאית בנושא, ולהוון עלויות אשראי ל"נכסים כשירים" בהתקיים התנאים שנקבעו ב- IAS 23 המתוקן.
- היוון עלויות שאינן עלויות אשראי
היוון עלויות שאינן עלויות אשראי כנכס במאזן, לפי תקני ה- IFRS, מצריך עמידה בדרישות מחמירות יותר לעומת אלו שבתקינה החשבונאית והפרקטיקה הישראלית בנושא זה. בהתאם, שבע מתוך החברות שנכללו בסקר ציינו, שבעת המעבר לדיווח לפי תקני ה- IFRS, עלויות מעין אלו, שהוונו ונדחו לפי התקינה החשבונאית הישראלית (בעיקר עלויות שיווק ומכירה), ייזקפו כהוצאה מיידית לפי התקינה החשבונאית הבינלאומית (משמע, הקטנת הנכסים במאזן למועד המעבר לדיווח לתקני ה-IFRS כנגד הקטנת יתרת העודפים ומתן ביטוי, ככל שנדרש, למסי הכנסה נדחים).
בשולי הדברים אציין כי לאחרונה סיימנו לבצע סקר נוסף הדן בהשלכות אימוץ תקני ה- IFRS על דוחותיהן הכספיים של חברות ציבוריות בישראל. הסקר החדש מתבסס על דיווחים עדכניים של החברות במסגרת דוחותיהן הכספיים לרבעון הראשון של שנת 2008.
על ממצאים שעלו מהסקר החדש ארחיב בפוסטים הבאים.
בברכת שנה טובה, מוצלחת ומבורכת,
שלכם,
משה
לפי הוראות רשות ניירות ערך, הגילוי שניתן בדבר המעבר לדיווח לפי תקני ה- IFRS הינו בגין ההשפעות המהותיות בלבד. בנוסף, במסגרת הדיווחים שנכללו בנושא, ציינו חברות רבות שבשלב זה אין בידיהן מידע בדבר ההשפעה של יישום המעבר לדיווח לפי תקני ה- IFRS על עניינים מסוימים, וכן שייתכן שיתבררו על ידיהן בעתיד השפעות נוספות בהקשר למעבר לדיווח לפי תקני ה- IFRS. בהתאם, תוצאות הסקר מתבססות על אותן השפעות מהותיות שאותרו בשלב זה על ידי החברות, ואינן מתיימרות לשקף את כלל ההשפעות הצפויות בעת המעבר בפועל לדיווח לפי תקני ה- IFRS.
כמו כן יצוין, שהנתונים שנכללו בסקר ביחס לכל סעיף נבחנו בהתייחס לחברות שציינו שלגביהן מושפע מהותית הסעיף המסוים כתוצאה מהמעבר. לא נבדקה, באופן כמותי, מידת מהותו של כל סעיף יחסית למדגם בכללותו או יחסית לחברות אחרות (דהיינו, כל חברה שדיווחה על שינוי צפוי בהקשר לסעיף מסוים, קיבלה את אותו משקל בסקר).
