סוגיות הקשורות לטיפול בחברות מוחזקות – איחוד, איחוד יחסי, ושיטת השווי המאזני (3)

שלום לכולם,

להלן פוסט נוסף בסדרת הפוסטים, אשר דנה ומפרטת את ממצאי הסקר שערכנו בדבר השלכות אימוץ תקני ה- IFRS על דוחותיהן הכספיים של חברות ציבוריות בישראל, כפי שדווחו על-ידי החברות במסגרת דוחות הדירקטוריון שלהן ליום 30 ביוני 2007.

בהמשך לשני הפוסטים האחרונים, גם בפוסט זה אעסוק בטיפול החשבונאי בחברות מוחזקות, כאשר הפעם אדון בשתי סוגיות הנוגעות לאיחוד יחסי:

1. איחוד יחסי של חברה מוחזקת בשליטה משותפת

בהתאם לתקינה החשבונאית הישראלית (גילוי דעת 57 – "דוחות כספיים מאוחדים"), תנאי הכרחי לטיפול בהשקעה בחברה מוחזקת, במסגרת הדוחות הכספיים המאוחדים, לפי שיטת האיחוד יחסי, הינו קיום הסכמה חוזית לשליטה משותפת בין כל בעלי המניות של החברה המוחזקת. לעומת זאת, בהתאם לתקינה החשבונאית הבינלאומית (IAS 31 - "Interests in Joint Ventures"), די בכך שהסכם השליטה המשותפת יתקיים רק בין הגורמים השולטים בחברה המוחזקת (ולאו דווקא בין כל בעלי המניות שלה) על מנת שיתאפשר איחוד יחסי. ארבע מהחברות שנכללו בסקר ציינו כי עם המעבר לדיווח לפי תקני ה- IFRS הן תשנינה את הטיפול החשבונאי המתייחס לחברות מוחזקות מסוימות שלהן, שלגביהן לא התקיימו, על פי התקינה החשבונאית הישראלית, התנאים לשליטה משותפת (בעקבות העדר הסכם בין כל בעלי המניות). החברות האמורות ציינו, כי לפי התקינה החשבונאית הישראלית מטופלות חברות מוחזקות אלה כחברות כלולות (וההשקעה בהן מדווחת, בהתאם, לפי שיטת השווי המאזני), ואילו בעת המעבר לדיווח לפי התקינה החשבונאית הבינלאומית הן תטופלנה כחברות בשליטה משותפת (שלגביהן מתאפשר, לפי תקני ה- IFRS, טיפול בדרך של איחוד יחסי, כמצוין להלן).

2. הצגה לפי שיטת השווי המאזני של חברה מוחזקת בשליטה משותפת
בהתאם לתקינה החשבונאית הישראלית (גילוי דעת 57), במסגרת הדוחות הכספיים המאוחדים של החברה, קיימת חובה לטפל בשיטת האיחוד היחסי בהשקעות בחברות מוחזקות בשליטה משותפת, אשר לגביהן קיימת בין כל בעלי המניות הסכמה חוזית לשליטה משותפת.
לעומת זאת, התקינה החשבונאית הבינלאומית (IAS 31 בנוסחו הנוכחי, ראה/י גם להלן), מאפשרת, בהקשר לחברות בשליטה משותפת, בחירה בין יישום שיטת האיחוד היחסי לבין יישום שיטת השווי המאזני.
שש מהחברות שנכללו בסקר ציינו, כי עם המעבר לדיווח לפי תקני ה- IFRS הן תבחרנה להציג את החברות המוחזקות שלהן, שהינן בשליטה משותפת, לפי שיטת השווי המאזני, ולא לטפל בהן לפי שיטת האיחוד היחסי, כפי שהן מוצגות כיום, בהתאם לתקינה החשבונאית הישראלית.
בהקשר לכך חשוב לציין, כי בהתאם להצעה לתיקון IAS 31, החל מתחילת שנת 2009 תתחייב שיטה חשבונאית אחת – שיטת השווי המאזני – לטיפול על פי התקינה החשבונאית הבינלאומית בחברות בשליטה משותפת, ושיטת האיחוד היחסי תבוטל.

לנוחותכם, מובאת תזכורת לגבי ממצאי הסקר בנושא זה:

שלכם,

משה

סוגיות הקשורות לטיפול בחברות מוחזקות – איחוד, איחוד יחסי, ושיטת השווי המאזני (2)

שלום לכולם,

להלן פוסט נוסף בסדרת הפוסטים, אשר דנה ומפרטת את ממצאי הסקר שערכנו בדבר השלכות אימוץ תקני ה- IFRS על דוחותיהן הכספיים של חברות ציבוריות בישראל, כפי שדווחו על-ידי החברות במסגרת דוחות הדירקטוריון שלהן ליום 30 ביוני 2007.

בהמשך לפוסט הקודם, גם בפוסט זה אעסוק בטיפול החשבונאי בחברות מוחזקות, כאשר הפעם אדון בסוגיה הנוגעת לאופציות PUT שנכתבו על מניות המיעוט של חברות מוחזקות.

לעיתים רוכשות חברות שליטה בחברה מוחזקת ללא רכישת כל מניותיה (קרי, נותרים בעלי מניות מיעוט המחזיקים במניות מסוימות של החברה המוחזקת), כאשר במסגרת עסקת הרכישה מקנה החברה הרוכשת לבעלי מניות המיעוט שנותרו אופציית מכר (PUT option), שבמסגרתה מתחייבת החברה הרוכשת לרכוש גם את מניות המיעוט בחברה המוחזקת, כולן או חלקן, אם וכאשר יממש המיעוט את אופציית המכר האמורה.

על פי התקינה החשבונאית הישראלית, רכישה כאמור מטופלת על בסיס שיעור ההחזקה בפועל, שנרכש במועד רכישת השליטה על ידי החברה הרוכשת, בהתעלם מקיומה של האופציה האמורה. לעומת זאת, בהתאם לעמדת הפירמה הבינלאומית שלנו (PricewaterhouseCoopers) לגבי יישום הוראות התקינה החשבונאית הבינלאומית בנושא זה, בהתאם ל-IFRS, אופציית PUT כאמור בידי בעלי מניות המיעוט מהווה התחייבות של החברה הרוכשת, שיש להכיר בה כבר במועד הרכישה. בנוסף, בנסיבות מסוימות, אופציית ה- PUT האמורה עשויה להיות מטופלת כאופציה ש"מומשה"; משמע, בנסיבות מסוימות עסקת הרכישה תטופל על ידי החברה הרוכשת כאילו נרכשו על ידיה כל מניות החברה המוחזקת (בהנחת מימוש האופציה). במקרה זה, בנוסף להכרה בהתחייבות כאמור לעיל, לא יוכרו בדוחות הכספיים זכויות המיעוט שלגביהן קיימת אופציית ה- PUT.

לנוחותכם, מובאת תזכורת לגבי ממצאי הסקר בנושא זה:

כפי שניתן לראות, חמש חברות מתוך אלו שנכללו בסקר ציינו, שעם המעבר לדיווח לפי תקני ה – IFRS הן תשנינה את אופן הטיפול החשבונאי באיחוד של חברות בנות שלהן, שבגינן קיימים בעלי מניות מיעוט, שהחברות האמורות הקנו להם אופציית PUT על מניותיהם. החברות האמורות ציינו שהן תכרנה, עם המעבר לדיווח לפי תקני ה- IFRS, בהתחייבות בגין אופציית ה- PUT האמורה, שאינה קיימת בדוחותיהן הכספיים על פי התקינה החשבונאית הישראלית, ובמרבית המקרים האמורים צוין כי, בהקשר זה, עם המעבר לדיווח לפי תקני ה- IFRS, יוקטן סעיף זכויות המיעוט שקיים בדוחות הכספיים המאוחדים לפי התקינה החשבונאית הישראלית, בגין אותן זכויות מיעוט שלגביהן קיימת אופציית ה- PUT האמורה.

שלכם,

משה