ארכיון פוסטים שפורסמו בחודש דצמבר 2007

פוסט סוף שנה

יום ראשון, 30 בדצמבר 2007

סוף שנה הינו זמן לסיכומים. השנה שחלפה אופיינה בתהפוכות ובאירועים רבי השפעה בתחומים רבים. אני בחרתי לסכם את שנת 2007 בהקשר לנושא הקרוב לליבי - תחום החשבונאות בישראל, ולהציע לכם מספר כלים שימושיים לשנה הבאה. בתחום החשבונאות בישראל, אין ספק ש"המנצחת הגדולה" היא מהפכת ה- IFRS; המעבר לדיווח לפי תקני דיווח כספי בינלאומי, שסוחף אחריו מדינות כה רבות בעולם, החל אצלנו, בהחלטה העקרונית של המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות, ב- 2005, לאמץ את התקינה החשבונאית הבינלאומית. כיום, בסוף שנת 2007, אנו נמצאים בישורת האחרונה של אימוץ תקני ה- IFRS על-ידי חברות ציבוריות בישראל; בשלושה החודשים הקרובים יחלו להתפרסם דוחות כספיים לשנת 2007, שיכילו ביאור מבוקר, שיכלול מאזנים לימים 1 בינואר 2007 (מועד המעבר לדיווח לפי תקני ה- IFRS) ו- 31 בדצמבר 2007, וכן דוח רווח והפסד לשנת 2007, הערוכים לפי תקני ה- IFRS, התאמות בין ערכי הסעיפים השונים במאזנים ובדוח הרווח והפסד האמורים המוצגים בהתאם לכללי החשבונאות הקודמים, לבין הערכים בהם היו מוצגים, לו היו הדוחות האמורים ערוכים בהתאם לתקני ה- IFRS, ומידע נוסף לגבי הקלות וחלופות חשבונאיות שאומצו על ידי החברה (ראה/י הרחבה במסגרת להלן). הדוחות שיפורסמו לאחר מכן, בעוד כחמישה חודשים, יהיו דוחות רבעוניים, הערוכים לראשונה באופן מלא לפי תקני ה- IFRS - עולם שונה לגמרי ממה שהכרנו עד כה, המחייב לימוד שוטף ובקיאות מתמדת בחומר. את המסר הזה, אני מקווה שאני מצליח להעביר אליכם דרך הפוסטים שאני חולק עימכם בבלוג זה מזה כ- 10 חודשים. וזה מביא אותי למהפכה חשובה נוספת, שלקחתי בה חלק פעיל - מהפכת התכנים והמידע ברשת האינטרנט - דרך הבלוג שלי, שיצר עבורי קשר שונה עם הקהל הרחב – איתכם. ובהזדמנות זו הרשו לי להודות לכולכם על העניין הרב שאתם מגלים בבלוג שלי, על הערותיכם ותגובותיכם.

ולאחר הסיכומים, החלק הפרקטי - לקראת השנה הבאה רציתי לתת לכם טיפ חשוב אחד והוא - להמשיך ולהתעדכן באופן מתמיד בכללי התקינה החשבונאית הבינלאומית ובפרשנויותיה. לשם כך, ברצוני להפנות אתכם ל"ארגז כלים" שימושיים שהפירמה הבינלאומית שמשרדנו חבר בה- (PricewaterhouseCoopers(PwC, מספקת, ובכלל זה פרסומים, רשימות תיוג וכלים אלקטרוניים, שיעזרו לכם להבין טוב יותר את עקרונות התקינה החשבונאית הבינלאומית (ראו מסגרת להלן). חלק מהכלים זמינים, ללא תשלום, דרך אתר האינטרנט של הפירמה, וחלקם מסופקים תמורת תשלום.

בברכת שנה אזרחית טובה ופוריה,
שלכם,
משה פרץ.

Practical IFRS tools 

PricewaterhouseCoopers is committed to helping our clients improve the quality of their financial reporting.
Our publications, checklists, and electronic tools provide the means to help you gain a better understanding of the principles of International Financial Reporting Standards (IFRS).

Our IFRS publications address the commonly asked questions: briefly, what are the requirements of IFRS? How does IFRS compare to other accounting frameworks? What do IFRS financial statements look like? Where can I get advice on applying and interpreting IFRS?

Applying IFRS is an electronic tool to help preparers understand how to apply IFRS principles in practice. It provides answers to common financial reporting questions, based on the components of financial statements.

P2P IFRS is an interactive electronic learning solution designed to improve your understanding of International Financial Reporting Standards. The training covers all the key aspects of IFRS and their practical application in a business context.

Comperio provides a comprehensive online library of financial reporting and assurance literature specifically for those with an interest in International Financial Reporting Standards and International Standards on Auditing. Sign up for a free 30-day trial.

 

עיקרי דרישות הגילוי בדוחות הכספיים ל- 2007 בנוגע למעבר ל- IFRS: 

בהתאם לדרישות הגילוי שבתקן חשבונאות מספר 29 של המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות – "אימוץ תקני דיווח כספי בינלאומיים (IFRS)", ובהתאם לדרישות גילוי נוספות שפרסמה רשות ניירות ערך במסגרת מסמך מענה לשאלות שכיחות (FAQ 6) – "גילוי נדרש בדוח הכספי לשנה המסתיימת ביום 31 בדצמבר 2007 בקשר עם אימוץ תקני דיווח כספי בינלאומיים(IFRS) ", נדרשות החברות אשר תערוכנה את דוחותיהן הכספיים לפי תקני IFRS לראשונה לתקופות המתחילות החל מיום 1 בינואר 2008, לכלול בביאור בדוחותיהן הכספיים השנתיים לשנה המסתיימת ביום 31 בדצמבר 2007, בין היתר, את המידע כדלקמן:

1. מאזן הפתיחה Opening IFRS balance sheet), כהגדרתו בנספח A ל- IFRS 1) ליום 1 בינואר 2007, כשהוא ערוך בהתאם לתקני ה- IFRS.

2. מאזן ליום 31 בדצמבר 2007, כשהוא ערוך בהתאם לתקני ה- IFRS.

3. דוח רווח והפסד לשנה המסתיימת ביום 31 בדצמבר 2007, כשהוא ערוך בהתאם לתקני ה- IFRS.

4. התאמה בין ערכי הסעיפים במאזן (לרבות סעיפי ההון העצמי) ליום 1 בינואר 2007 וליום 31 בדצמבר 2007, כאשר הם מוצגים בהתאם לכללי החשבונאות הקודמים, לבין הערכים בהם היו מוצגים, לו היו הדוחות ערוכים בהתאם לתקני ה- IFRS.

סקר המעבר ל- IFRS

יום חמישי, 20 בדצמבר 2007

מכשירים פיננסים (חלק א')
להלן פוסט נוסף בסדרת הפוסטים, אשר תדון ותפרט את ממצאי הסקר שערכנו בדבר השלכות אימוץ תקני ה- IFRS על דוחותיהן הכספיים של חברות ציבוריות בישראל, כפי שדווחו על-ידי החברות במסגרת דוחות הדירקטוריון שלהן ליום 30 ביוני 2007.

בפוסט זה (ובמספר פוסטים שיבואו בעקבותיו) נתמקד בנושא המכשירים הפיננסיים.

כבר בשלב זה של תהליך אימוץ תקני ה- IFRS בישראל, ניתן לזהות בבירור, שאחד הנושאים שצפוי להשפיע בצורה משמעותית על דיווחי החברות המאמצות (במגוון הענפים והתעשיות), הינו הטיפול החשבונאי במכשירים פיננסיים (הן לעניין הסיווג וההצגה של המכשירים והן לעניין ההכרה והמדידה שלהם בדוחות הכספיים שיהיו ערוכים בהתאם לתקני ה- IFRS).
במהלך שנת 2005 פורסם בישראל תקן חשבונאות מספר 22 – "מכשירים פיננסיים: גילוי והצגה", המבוסס על התקן הבינלאומי המקביל (32 IAS – "Financial Instruments: Presentation"). הוראות תקן 22 אינן זהות לאלו שב- IAS 32, וקיימים מספר פערים משמעותיים בין התקנים. כמו כן, התקינה הבינלאומית המשלימה בנושא, שקובעת את עקרונות ההכרה והמדידה של המכשירים הפיננסיים (IAS 39 – "Financial Instruments: Recognition and Measurement"), טרם אומצה במסגרת התקינה החשבונאית הישראלית. גורמים אלה עשויים להביא לפערים רבים ומשמעותיים בעת המעבר מדיווח כספי לפי התקינה החשבונאית הישראלית לדיווח כספי לפי תקני ה- IFRS.

ממצאי הסקר:

להלן דיאגרמה שכוללת מגוון פערים כאמור בתחום המכשירים הפיננסיים, כפי שזוהו בשלב זה על ידי החברות שנכללו בסקר, תוך פירוט כמות החברות שדיווחו על כל פער:

sekef_3.gif

הפערים הנ"ל בחתך של ענפי פעילות:

sekef_4.gif

בהמשך פוסט זה אבהיר בקצרה את מהות הפער המתייחס לחשבונאות הגנה ובפוסטים הבאים אגע בפערים הנוספים שהועלו לעיל.

חשבונאות הגנה:

הפרקטיקה הקיימת בישראל בנושא חשבונאות הגנה (המבוססת בעיקרה על תקינה חשבונאית אמריקנית ישנה בנושא) כוללת הוראות לא מורכבות ולא קשיחות ליישום, זאת בהשוואה להוראות התקינה החשבונאית הבינלאומית בנושא. כתוצאה מכך, התאפשר לחברות, שדיווחו בהתאם לפרקטיקה הקיימת בישראל, לאמץ את יתרונותיה של חשבונאות ההגנה (הן לעניין המדידה והן לעניין סיווג תוצאותיה) ללא השקעת עלויות/משאבים מרובים ו/או ביצוע פעולות מורכבות נוספות. כמו כן, הפרקטיקה הישראלית לטיפול בעסקות הגנה, הביאה לכך שבמקרים לא מעטים, עסקת ההגנה והמכשירים המגנים (בעיקר, מכשירים פיננסיים נגזרים) טופלו כעסקות חוץ-מאזניות (Off-Balance-Sheet Transactions).
לפי 39 IAS, יישום חשבונאות הגנה כרוך בביצוע פעולות מורכבות, שהחברות חייבות להוציאן לפועל בנקודות זמן מוגדרות בתחילה ובמהלך תקופת ההגנה, ואשר מתייחסות בעיקר לייעוד עסקת ההגנה, תיעודה, ובחינה תקופתית (לפחות אחת לרבעון) של האפקטיביות שלה – הן פרוספקטיבית (במבט קדימה) והן רטרואקטיבית (במבט לאחור). לא ניתן לייעד מכשירים פיננסיים נגזרים לצורכי הגנה חשבונאית בדיעבד; דהיינו, אם חברה מעוניינת לטפל בעסקת הגנה כ"הגנה לצרכים חשבונאיים", הפעולות הנ"ל צריכות להתבצע מראש, בעת ייזום עסקת ההגנה. כפועל יוצא, לעיתים עשויה ה"עלות" הכרוכה לשם הגדרת העסקה כעסקת הגנה חשבונאית לעלות על ה"תועלת החשבונאית" שתצמח ממנה (התועלת החשבונאית באה בדרך כלל לידי ביטוי בהקבלה של תוצאות עסקת ההגנה לתוצאות העסקה המוגנת, ובסיווג של התוצאות האמורות באותם סעיפים בדוח רווח והפסד של החברה).

לפיכך, חברות שיחפצו בעת המעבר לדיווח לפי תקני ה- IFRS להמשיך וליישם את חשבונאות ההגנה, יידרשו לעמוד בכל הדרישות הקיימות בנושא בתקינה החשבונאית הבינלאומית. קרי, ייעוד, תיעוד ועמידה בכל דרישות ההגנה הנוספות. אחרת, המכשירים הפיננסיים הנגזרים, שטופלו לפי התקינה החשבונאית הישראלית כמכשירים שמשמשים כהגנה, יטופלו לפי ה- IFRS כמכשירים לא-מגנים חשבונאית, או כפי שהם מכונים, מכשירים "ספקולטיביים". יצוין כי בהתאם להוראות התקינה החשבונאית הבינלאומית, מכשירים פיננסיים נגזרים מוצגים במאזן בכל מקרה לפי שווים ההוגן, בין אם הם משמשים לצרכי הגנה ובין אם לאו; מכשירים אשר יטופלו כ"ספקולטיביים" כאמור לעיל, יוכרו במאזן לפי שווים ההוגן, כאשר השינויים בשווים ההוגן יזקפו בכל תקופה חשבונאית לדוח הרווח והפסד.

מבדיקת דיווחי החברות שנכללו בסקר, שציינו שצפוי להתרחש לגביהן שינוי מהותי בעניין זה, עולה שמרבית החברות הכלולות בסקר, שיישמו חשבונאות הגנה טרם המעבר לדיווח לפי תקני ה- IFRS, צפויות להפסיק את יישום חשבונאות ההגנה עם אימוץ התקינה החשבונאית הבינלאומית. עם אימוץ תקני ה- IFRS, חברות אלו צופות שהן תכרנה לראשונה במאזנן במכשירים הפיננסיים הנגזרים האמורים לפי שוויים ההוגן, כנגד עדכון יתרת העודפים שלהן למועד זה. מספר מצומצם של חברות מתוך החברות האמורות, דיווחו שהן תמשכנה ליישם חשבונאות הגנה גם לאחר המעבר לדיווח לפי תקני ה- IFRS.

בדומה לאמור לעיל באשר ליישום השוטף של חשבונאות ההגנה, חשוב להדגיש כי גם בהתייחס למועד המעבר לדיווח לפי תקני ה- IFRS (1 בינואר 2007 – לגבי חברות שלא בחרו באימוץ מוקדם), יישום חשבונאות ההגנה, לרבות הפעולות והתנאים שהם תנאי מוקדם ליישומה, אינם יכולים להיעשות בדיעבד.

לסיום, ברצוני לעדכן באופן אישי, את כל קוראי שהינם "בוגרי קסלמן", על אירוע הבוגרים שיתקיים ב-7 בינואר 2008. מקווה לראותכם שם.

שלכם,

משה פרץ

לתשומת לב הקוראים!
לפי הוראות רשות ניירות ערך, הגילוי שניתן בדבר המעבר לדיווח לפי תקני ה- IFRS הינו בגין ההשפעות המהותיות בלבד. בנוסף, במסגרת הדיווחים שנכללו בנושא, ציינו חברות רבות שבשלב זה אין בידיהן מידע בדבר ההשפעה של יישום המעבר לדיווח לפי תקני ה- IFRS על עניינים מסוימים, וכן שייתכן שיתבררו על ידיהן בעתיד השפעות נוספות בהקשר למעבר לדיווח לפי תקני ה- IFRS. בהתאם, תוצאות הסקר מתבססות על אותן השפעות מהותיות שאותרו בשלב זה על ידי החברות, ואינן מתיימרות לשקף את כלל ההשפעות הצפויות בעת המעבר בפועל לדיווח לפי תקני ה- IFRS.
כמו כן יצוין, שהנתונים שנכללו בסקר ביחס לכל סעיף נבחנו בהתייחס לחברות שציינו שלגביהן מושפע מהותית הסעיף המסוים כתוצאה מהמעבר. לא נבדקה, באופן כמותי, מידת מהותו של כל סעיף יחסית למדגם בכללותו או יחסית לחברות אחרות (דהיינו, כל חברה שדיווחה על שינוי צפוי בהקשר לסעיף מסוים, קיבלה את אותו משקל בסקר).

סקר המעבר ל- IFRS

יום שלישי, 11 בדצמבר 2007

זכויות בקרקע בחכירה ממנהל מקרקעי ישראל
להלן הפוסט השני בסדרת הפוסטים, אשר תדון ותפרט את ממצאי הסקר שערכנו בדבר השלכות אימוץ תקני ה- IFRS על דוחותיהן הכספיים של חברות ציבוריות בישראל, כפי שדווחו על-ידי החברות במסגרת דוחות הדירקטוריון שלהן ליום 30 ביוני 2007.
הפעם נדון בנושא הטיפול החשבונאי בזכויות בקרקע בחכירה ממנהל מקרקעי ישראל.

אציין שלגבי נושא זה הרחבתי בפוסטים קודמים שפורסמו בבלוג בנושא הטיפול החשבונאי בחכירת
קרקע ממנהל מקרקעי ישראל בעת אימוץ תקני ה-IFRS, (פוסטים מהתאריכים: 12.11.08, 30.10.08, 12.09.08 ).

להלן תזכורת קצרה:
חברות ישראליות רבות הקשורות בעסקות חכירה של נדל"ן ממנהל מקרקעי ישראל הכירו בסכום ששולם בגין החכירה (דמי היוון) כרכוש קבוע (קרקע) במאזנן, מבלי להפחיתו, וזאת בהתאם לפרקטיקה הקיימת בישראל בנושא זה.
בהתאם לתקינה החשבונאית הבינלאומית ("IAS 17- "Leases), זכויות חכירה של קרקע, שלגביה לא מועברת הבעלות בתום תקופת החכירה ולא קיימת לגביה אופציה לרכישה במחיר הזדמנותי, מסווגות על-פי רוב כחכירה תפעולית ולא כחכירה מימונית (משמע, הזכויות לא יוצגו כנכס במאזני החברה). במידה שהחכירה מסווגת כחכירה תפעולית, יש להכיר בסכום התשלומים ששולם בגין החכירה כ"דמי חכירה ששולמו מראש" (ולא כקרקע), ולהפחית סכום זה על פני תקופת החכירה. לצורך כך, בנסיבות מסוימות, יש לקחת בחשבון בעת קביעת "תקופת החכירה" גם את אופציית ההארכה (במידה שקיימת). כפועל יוצא, בעת המעבר לדיווח לפי התקינה החשבונאית הבינלאומית, חברות כנ"ל תידרשנה, במקרים רבים, לסווג במאזנן את הסכום המתייחס מסעיף "קרקע" לסעיף "הוצאות שכירות ששולמו מראש", ולהפחית את החלק היחסי של הסכום, המתייחס לתקופה שמתחילת הסכם החכירה ועד למועד המעבר (1 בינואר 2007), כנגד יתרת העודפים. השפעת המעבר לדיווח לפי תקני ה- IFRS בעניין זה תהיה, אם כן, בדרך של קיטון בסעיף המאזני "רכוש קבוע" של החברות (כנגד העודפים והוצאות שכירות מראש) וגידול בהוצאות שכירות שנתיות בגין הקרקעות בחכירה תפעולית.

ממצאי הסקר:

הסקר מצביע על כך, שחלק ניכר מהחברות שנכללו במדגם צופות השפעה מהותית בגין עניין זה במעבר לדיווח לפי IFRS. 40 מתוך 95 החברות שנכללו בסקר ציינו כי צפוי להתרחש אצלן שינוי בטיפול החשבונאי בהסכמי חכירה עם מנהל מקרקעי ישראל עם המעבר לדיווח לפי IFRS, כמתואר לעיל.

להלן התפלגות החברות הנ"ל, בחתך של ענפי פעילות:

seker-ifrs41.gif

שלכם,

משה פרץ

לתשומת לב הקוראים!
לפי הוראות רשות ניירות ערך, הגילוי שניתן בדבר המעבר לדיווח לפי תקני ה- IFRS הינו בגין ההשפעות המהותיות בלבד. בנוסף, במסגרת הדיווחים שנכללו בנושא, ציינו חברות רבות שבשלב זה אין בידיהן מידע בדבר ההשפעה של יישום המעבר לדיווח לפי תקני ה- IFRS על עניינים מסוימים, וכן שייתכן שיתבררו על ידיהן בעתיד השפעות נוספות בהקשר למעבר לדיווח לפי תקני ה- IFRS. בהתאם, תוצאות הסקר מתבססות על אותן השפעות מהותיות שאותרו בשלב זה על ידי החברות, ואינן מתיימרות לשקף את כלל ההשפעות הצפויות בעת המעבר בפועל לדיווח לפי תקני ה- IFRS.
כמו כן יצוין, שהנתונים שנכללו בסקר ביחס לכל סעיף) נבחנו בהתייחס לחברות שציינו שלגביהן מושפע מהותית הסעיף המסוים כתוצאה מהמעבר. לא נבדקה, באופן כמותי, מידת מהותו של כל סעיף יחסית למדגם בכללותו או יחסית לחברות אחרות (דהיינו, כל חברה שדיווחה על שינוי צפוי בהקשר לסעיף מסוים, קיבלה את אותו משקל בסקר).

 

סקר המעבר ל- IFRS

יום רביעי, 05 בדצמבר 2007

שינוי במטבע שיוגדר כ"מטבע הפעילות"

כמובטח, להלן הפוסט הראשון בסדרת הפוסטים, אשר תדון ותפרט את ממצאי הסקר שערכנו בדבר השלכות אימוץ תקני ה- IFRS על דוחותיהן הכספיים של חברות ציבוריות בישראל, כפי שדווחו על-ידי החברות במסגרת דוחות הדירקטוריון שלהן ליום 30 ביוני 2007.

כל אחד מהפוסטים בסדרת הפוסטים האמורה יתמקד באחד מהנושאים שדווחו על ידי חברות שהשתתפו בסקר, כנושא אשר הן חוזות שתהיה לו השלכה מהותית על תוצאותיהן המדווחות.

הנושא שידון בפוסט זה נוגע להגדרת "מטבע הפעילות" של החברות.

כללי החשבונאות הקיימים כיום בישראל אינם כוללים הוראות ברורות באשר לאופן קביעת "מטבע הפעילות". תקן חשבונאות מספר 13 של המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות (להלן - "המוסד לתקינה") - "השפעות השינויים בשערי חליפין של מטבע חוץ" אינו קובע כללים באשר לאופן קביעת מטבע הפעילות של חברה, אלא מפנה בנושא זה להוראות גילוי דעת 36 של לשכת רואי חשבון בישראל – "כללים לעריכת דוחות כספיים מותאמים על פי השינויים בכוח הקניה הכללי של המטבע הישראלי", שקבע כי ניתן למדוד פעילות במטבע חוץ בהתקיים שני תנאים מצטברים והם שעיקר ההכנסות וכן עיקר הרכוש הקבוע של החברה נקובים במטבע חוץ. בהתחשב בשני תנאים אלה, ובפרשנותם הקפדנית על ידי רשות ניירות ערך, מעט חברות ציבוריות בישראל מדדו בדוחותיהן הכספיים את פעילותן במטבע חוץ, בהתאם לכללי החשבונאות המקובלים בישראל.
בהתאם לתקינה החשבונאית הבינלאומית ("The Effects of Changes in Foreign Exchange Rates"- IAS 21), יש לקבוע "מטבע פעילות" לגבי כל חברה/יחידה/פעילות (להלן – "היחידה"). מטבע הפעילות הינו המטבע של הסביבה הכלכלית העיקרית בה פועלת היחידה, שנקבע בהתאם למספר קריטריונים, הכוללים, בין היתר, את המטבע העיקרי שמשפיע על ההכנסות ועל ההוצאות של היחידה.

10 מתוך 95 החברות שנכללו בסקר ציינו כי צפוי להתרחש אצלן שינוי במטבע שיוגדר כ"מטבע הפעילות" עם המעבר לדיווח לפי תקני ה- IFRS.

להלן התפלגות החברות האמורות בחתך של ענפי פעילות:

seker-ifrs4.gif

בהתייחס לחמש החברות התעשייתיות שציינו שצפוי שיחול לגביהן שינוי במטבע שיוגדר כ"מטבע הפעילות", מדובר בעיקר בחברות הפועלות בתחומי הכימיה והזיקוק, שחומרי הגלם ומחירי המכירה שלהן מושפעים בעיקר משינויים בשער החליפין של הדולר של ארה"ב, או שמחירים אלה מותאמים לשינויים בדולר (לדוגמא, מדד מחירי הדלק).

הנתונים דלעיל מתייחסים למספר החברות המדווחות אשר צופות שמטבע הפעילות שלהן עצמן, ולא של חברות מוחזקות שלהן, ישתנה. בנוסף לחברות אלו, 5 חברות שנכללו בסקר דיווחו על שינוי צפוי במטבע הפעילות של חברות בנות שלהן, הפועלות בעיקר בתחום הנדל"ן והמסחר, בעקבות המעבר לדיווח לפי תקני ה- IFRS.

בשולי הדברים אציין, כי באפריל האחרון פרסם המוסד לתקינה את תקן חשבונאות מספר 13 (מתוקן), "השפעות השינויים בשערי חליפין של מטבע חוץ" (להלן-"תקן 13 המתוקן") המבוסס על IAS 21 הבינלאומי. תקן 13 המתוקן יחול על דוחות כספיים לתקופות המתחילות ביום 1 בינואר 2008 או לאחר מכן. המשמעות – החל מ- 1 בינואר 2008, גם החברות הפרטיות בישראל תהינה כפופות להוראות המבוססות על IAS 21 הבינלאומי.
שלכם,

משה פרץ

לתשומת לב הקוראים!
לפי הוראות רשות ניירות ערך, הגילוי שניתן בדבר המעבר לדיווח לפי תקני ה- IFRS הינו בגין ההשפעות המהותיות בלבד. בנוסף, במסגרת הדיווחים שנכללו בנושא, ציינו חברות רבות שבשלב זה אין בידיהן מידע בדבר ההשפעה של יישום המעבר לדיווח לפי תקני ה- IFRS על עניינים מסוימים, וכן שייתכן שיתבררו על ידיהן בעתיד השפעות נוספות בהקשר למעבר לדיווח לפי תקני ה- IFRS. בהתאם, תוצאות הסקר מתבססות על אותן השפעות מהותיות שאותרו בשלב זה על ידי החברות, ואינן מתיימרות לשקף את כלל ההשפעות הצפויות בעת המעבר בפועל לדיווח לפי תקני ה- IFRS.
כמו כן יצוין, שהנתונים שנכללו בסקר ביחס לכל סעיף (לדוגמא, שינוי צפוי במטבע הפעילות עם המעבר לדיווח לפי תקני ה- IFRS) נבחנו בהתייחס לחברות שציינו שלגביהן מושפע מהותית הסעיף המסוים כתוצאה מהמעבר. לא נבדקה, באופן כמותי, מידת מהותו של כל סעיף יחסית למדגם בכללותו או יחסית לחברות אחרות (דהיינו, כל חברה שדיווחה על שינוי צפוי בהקשר לסעיף מסוים, קיבלה את אותו משקל בסקר).