סקר בדבר השלכות אימוץ תקני ה- IFRS על דוחותיהן הכספיים של חברות ציבוריות בישראל, כפי שדווחו על-ידי החברות במסגרת דוח הדירקטוריון ליום 30 ביוני 2007

המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות ורשות ניירות ערך, קבעו, במסגרת תקן 29 ובמסגרת הנחיות רשות ניירות ערך, "סימני דרך" בנוגע לדיווח ולגילוי אודות השפעות יישום תקני ה- IFRS. בהקשר לכך, כידוע, בחודש נובמבר 2006 פרסמה רשות ניירות ערך הנחייה בעניין "גילוי בדבר אימוץ תקני דיווח כספי בינלאומיים (IFRS)", שדרשה מהחברות המדווחות לכלול, בין היתר, במסגרת דוח הדירקטוריון לרבעון המסתיים ביום 30 ביוני 2007, מידע קיים או אומדנים אודות ההשפעה הכמותית של המעבר לדיווח לפי תקני ה- IFRS על הדוחות הכספיים וכן דרישות גילוי בעניינים נוספים.

סימן דרך זה הינו משמעותי ביותר, שכן, לראשונה פרסמו חברות מידע כמותי בדבר השלכות אימוץ תקני ה- IFRS על דוחותיהן הכספיים. המידע הכמותי המשמעותי הבא צפוי להיות מפורסם רק בסביבות חודש מרס 2008 - במסגרת הדוחות הכספיים לשנת 2007, שיכללו, בהתאם לתקן חשבונאות ישראלי מספר 29, ביאור המכיל מאזן ודוח רווח והפסד לשנת 2007 הערוכים לפי תקני ה- IFRS, ולאחר מכן, כמובן, בדוחות הכספיים לרבעון הראשון של שנת 2008, שיהיו ערוכים לפי תקני ה- IFRS. למעשה, כיום, בחודש נובמבר 2007, אנו נמצאים "בישורת האחרונה" לקראת מהפכת ה- IFRS; בעוד מספר חודשים, תושלם מהפכת הדיווח, והמידע החשבונאי שידווח על ידי החברות הציבוריות יהיה ערוך במלואו ב"שפה החשבונאית" הבינלאומית, שהינה חדשה יחסית לעולם העסקים בישראל.

במסגרת זאת, ועקב העניין הרב הקיים בנושא, בקרב החברות והמשתמשים השונים בדוחות כספיים בישראל, לגבי ההשלכות החזויות של אימוץ תקני ה- IFRS על הדוחות הכספיים של החברות בישראל, החלטנו בקסלמן וקסלמן לערוך סקר, שמטרתו לבחון את הגורמים המהותיים העיקריים, אשר דווחו על ידי החברות שנכללו בסקר, כגורמים אשר צפויים להביא להשפעות מהותיות של המעבר לדיווח לפי תקני ה- IFRS על דוחותיהן הכספיים.

מתודולוגיה - המדגם הנבחר
הסקר נערך בהתייחס למדגם של חברות ציבוריות הנסחרות בבורסה לניירות ערך בתל-אביב, כמפורט להלן, על בסיס המידע שנכלל בדוחות הדירקטוריון שלהן לרבעון השני של שנת 2007, כפי שנדרש מתוקף הנחיית הרשות. בהקשר לכך אזכיר, כי מידע זה, שנכלל כאמור על ידי החברות, לא בוקר ואף לא נסקר על ידי רואי החשבון שלהן.

על מנת לנסות ולהתמקד בחברות שבהן עשויות להיות השפעות מהותיות של אימוץ תקני ה- IFRS לראשונה, כולל המדגם את כל החברות שנכללות במדד ת"א 100 ובמדד היתר 50, שהינן, בדרך כלל, חברות בעלות היקף פעילות רחב משל שאר החברות הציבוריות, זאת למעט:

• בנקים (הוראות תקן 29 והנחיית הרשות אינן חלות עליהם, ובהתאם לא כללו מידע כאמור);
• חברות שאימצו מוקדם את ה- IFRS;
• חברות "דואליות" שמדווחות לפי כללי החשבונאות האמריקניים (US GAAP);
• חברות שכללו מידע מצומצם ביותר בדוח הדירקטוריון (שממנו לא היה ניתן להסיק מסקנות רלוונטיות).

בסה"כ המדגם כולל 95 חברות: 57 חברות ממדד ת"א 100 ו- 38 חברות ממדד יתר 50.

המדגם הנבחר אינו יכול להיחשב כ"מדגם מייצג" לצרכים סטטיסטיים מחקריים, אולם עדיין יש בו כדי לשפוך אור רב על ההשלכות של האימוץ לראשונה של תקני ה- IFRS בישראל.במדדים שנדגמו נכללות חברות מענפים שונים, אשר המעבר לדיווח לפי תקני ה- IFRS עשוי להשפיע עליהן בצורה שונה. הסקר מנסה לבחון כיצד יושפעו דיווחיהן הכספיים של החברות, ובפרט, כאשר הדבר רלוונטי, תוך חלוקה לענפים השונים. להלן התפלגות החברות במדגם לפי הענפים השונים, (כפי שסווגו באתר הבורסה לניירות ערך בתל-אביב):

ממצאי הסקר - על קצה המזלג
מהסקר עולים נתונים לגבי היקף הסוגיות המהותיות איתן תצטרכנה חברות להתמודד בעת המעבר לדיווח לפי תקני IFRS, כגון: הטיפול החשבונאי בקרקעות חכורות ממנהל מקרקעי ישראל; הטיפול החשבונאי במכשירים פיננסיים, ובפרט במכשירים בעלי תוספת מימוש/מחיר המרה צמודים למטבע חוץ או למדד המחירים לצרכן ובנגזרים משובצים, ובחירת מדיניות חשבונאית לגבי סוגיות שונות. כמו כן, ציינו לא מעט מחברות הנסקרות, שבנוגע לסוגיות/עסקות מסוימות, הן עדיין אינן יודעות מה תהיה השפעת המעבר לדיווח לפי תקני ה- IFRS; תופעה המעידה על מורכבות התקנים ושיקול הדעת הרחב שהם מאפשרים.

בנוסף, רוב החברות ציינו, שכתוצאה מיישום תקני ה- IFRS הן צופות גידול בנכסיהן, כמו גם גידול בהתחייבויותיהן ובהונן העצמי. במרבית המקרים, הגידול הצפוי בהון העצמי כתוצאה מהמעבר לדיווח לפי תקני ה- IFRS אינו נובע מגידול ביתרת העודפים, אלא מגורמים אחרים, אשר העיקרי שבהם נובע משינוי סיווג זכויות המיעוט (שכידוע, לפי תקני ה- IFRS הן יוצגו כחלק מההון העצמי של החברה המדווחת).

ממצאים מפורטים של הסקר
מדי שבוע, במהלך השבועות הקרובים, אני אעלה פוסט אשר יתמקד באחד מהנושאים שדווחו על ידי חברות שהשתתפו בסקר, כנושא אשר הן חוזות שתהיה לו השלכה מהותית על תוצאותיהן המדווחות. לגבי כל נושא כאמור – אני אתייחס למהות הפער בין התקינה החשבונאית ו/או הפרקטיקה החשבונאית הישראלית הקיימת לבין ההוראות הרלוונטיות בתקני ה- IFRS וכמו כן, כמובן, לפירוט הממצאים שעלו בסקר.

כולכם, כמובן, מוזמנים לקרוא ולהגיב.

למעוניינים, מצ"ב קישור לכתבה של יורם גביזון – כתב הדה-מרקר, בנוגע לסקר. כתבה זו פורסמה באתר הדה-מרקר בתאריך 20.11.07.

שלכם,

משה פרץ.

בשני הפוסטים האחרונים סקרתי את עיקרי הדיונים, כפי שנכללו בפרסום של המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות (להלן – "המוסד לתקינה") מחודש מרס 2007, המפרט את העמדה – שאין לה מעמד מחייב – שהתגבשה בדיוני הוועדה המקצועית של המוסד לתקינה בנוגע להיבטים השונים שקשורים לטיפול החשבונאי בחכירת קרקעות מנהל בעת אימוץ תקני ה- IFRS (להלן – "הפרסום").

ניתן לשרטט את תרשים הזרימה הבא אשר ממחיש את עיקרי הדברים אשר הועלו בשני הפוסטים האחרונים:

להלן עיקרי דיונים חשבונאים נוספים בנוגע להשלכות חכירת קרקעות מנהל אשר קיימת בגינם התייחסות בפרסום האמור:

• מבנים שהוקמו על קרקעות מנהל

כידוע, על חלק מקרקעות המנהל הקימו חברות רבות מבנים. מבנים אלה יסווגו בדוחות הכספיים הערוכים לפי תקני ה- IFRS כרכוש קבוע או כנדל"ן להשקעה, בהתאם לשימוש המיועד להם. כמובן, שאורך החיים השימושיים של המבנים לא יעלה על תקופת החכירה המתייחסת, כמפורט לעיל. הפרסום מציין, שלצורך קביעת תקופת החכירה, סביר להניח, כי חברה שהקימה מבנה על קרקע בחכירה בסמוך לתום תקופת החכירה, בחנה את האפשרות להארכת תקופת החכירה והחליטה שמימוש אופציית ההארכה הוא כדאי, שכן אחרת לא היתה כלל מקימה את המבנה על קרקע זאת. לפיכך, בהתקיים ההנחה לעיל, המסקנה שהתגבשה בדיוני המוסד לתקינה היא שניתן להפחית את הסכום שהושקע במבנה על פני אורך החיים השימושיים של המבנה, שלא יעלה על תקופת חכירה, אשר כוללת גם את תקופת הארכת החכירה.

• שימוש בשווי הוגן כעלות נחשבת ובמודל הערכה מחדש

לאור הטיפול בחכירות של קרקעות מנהל כבחכירות תפעוליות, והעובדה שהסכום המהוון ששולם בתחילת תקופת החכירה אינו מקיים את הגדרת רכוש קבוע כאמור, לא ניתן להשתמש לגבי נכס זה בהקלה הכלולה ב- IFRS1, לפיה ניתן להשתמש בשווי ההוגן של הנכס במועד המעבר כ"עלות נחשבת" (Deemed cost) שלו באותו מועד. כמו כן, לא ניתן ליישם את מודל ההערכה מחדש (כמוגדר בתקן בינלאומי מספר 16, "רכוש קבוע")* למדידת נכס זה לאחר ההכרה הראשונית בו בספרים.
יש לציין, כי באופן עקרוני, אין מניעה מיישום מודל הערכה מחדש למבנה (ללא מרכיב הקרקע), אשר הוקם על קרקע בחכירת מנהל. עם זאת, בדרך כלל, להערכה מחדש של המבנה, ללא מרכיב הקרקע, לא תהיה השפעה משמעותית על הדוחות הכספיים, שכן בדרך כלל מרבית עליית הערך נובעת מעליית ערך של הקרקע ולא של המבנה.

שלכם,

משה פרץ

___________________

*לפי מודל ההערכה מחדש, יוצג פריט רכוש קבוע, שניתן למדוד את שוויו ההוגן באופן מהימן, בסכום משוערך, שהוא שוויו ההוגן במועד ההערכה מחדש, בניכוי פחת שנצבר והפסדים מירידת ערך שנצברו לאחר מכן.