שלום לכולם,

ביום רביעי האחרון (24.2.2010) ערכה ה-SEC מפגש פתוח לשם קידום הדיאלוג על תפקידם של תקני ה-IFRS במסגרת מערכת הדיווח הפיננסית האמריקנית. במסגרת זאת, פירסמה ה-SEC הצהרת תמיכה ביישום סט יחיד של תקני חשבונאות עולמיים ברמה גבוהה, וציינה שהיא מכירה בכך שתקני ה-IFRS ממוצבים במקום הטוב ביותר לשמש כסט התקינה העולמי האמור.

הצהרת התמיכה מתארת את הנושאים הנדרשים להמשיך ולהיבחן, ואת האירועים שצריכים להתרחש מעכשיו ועד 2011 - המועד בו צפויה ה-SEC לקבל החלטה בשאלה האם להמשיך בתהליך שילוב תקני ה-IFRS לתוך שווקי ההון האמריקניים. במסגרת מסמך זה חזרה ה- SEC שוב על מחויבותה לשקול את התגובות שהגיעו אליה, במסגרת מעל 200 מכתבי תגובה שהתקבלו אצלה בגין מפת הדרכים שהוצעה על ידיה ב- 2008 לאימוץ תקני ה-IFRS בארה"ב (ראו פוסט שפרסמתי בעניין זה באוגוסט 2008 http://pwcblogs.co.il/moshe/?m=200808 ), וכן לכך שכל מהלך בכיוון של אימוץ תקני ה-IFRS יתבסס על דאגה לאינטרסים של המשקיעים ושל שווקי ההון האמריקניים.

ה- SEC הדגישה באופן ספציפי שהפרויקטים הקיימים המתבצעים במשולב, על ידי המוסד הבינלאומי לתקינה בחשבונאות (ה- IASB) והמוסד האמריקני לתקינה בחשבונאות (ה-FASB),  להאחדת מערכות התקינה (פרויקטי ה-convergence), חייבים להסתיים בהצלחה לפני שיתבצע מהלך ההמרה ל-IFRS.

בנוסף, סגל ה-SEC הונחה לפתח תוכנית עבודה לסיוע ל-SEC, בבואה להעריך את ההשפעה על שווקי ההון האמריקניים שתהיה לשימוש בתקני ה-IFRS על ידי חברות אמריקניות. תוכנית העבודה תתמקד בנושאים הבאים:

1. פיתוח מספק של תקני ה-IFRS לשם שימוש במסגרת מערכת הדיווח המקומית האמריקנית;
2. אי תלותם של מוסדות התקינה;
3. הבנה של תקני ה-IFRS על ידי המשקיעים;
4. השפעה על הסביבה הרגולטורית האמריקנית;
5. השפעה על מנפיקים גדולים וקטנים;
6. מוכנות של המשאב האנושי.

תוכנית העבודה תכלול גם הערכה של היקף ולוח הזמנים של המשך שילוב תקני ה-IFRS לתוך מערכת הדיווח האמריקנית. ה-SEC מתכוונת לאפשר זמן מספיק לשם ביצוע המעבר באופן מסודר ובאיכות גבוהה, ובהתאם, תקופת ההמרה לא תחל לפני 2015. החל באוקטובר 2010, צפוי סגל ה-SEC לפרסם דוחות התקדמות תקופתיים לגבי תוכנית העבודה.

אין ספק שהודעות אלו של ה-SEC מראות על מחויבות הולכת וגוברת שלה לתהליך המעבר לדיווח לפי תקני ה- IFRS בארה"ב. עם זאת, כפי שניתן להיווכח, מדובר בתהליך ארוך ויסודי שיארך עוד שנים ארוכות.

שלכם,

משה פרץ

שלום לכולם,

להלן שני עדכונים בקשר עם עניינים הנוגעים, בין היתר, לדוחות הכספיים והדוח התקופתי לשנת 2009:

בהמשך לפרסום טיוטת תקנות שאושרו על ידי ועדת הכספים של הכנסת במהלך חודש דצמבר 2009, עליה עדכנתי בפוסט הקודם, פורסמו ביום שני שעבר (25.1.2010) ברשומות, בין היתר, הנוסחים הסופיים של התקנות הבאות:

• תקנות ניירות ערך (דוחות כספיים שנתיים), התש"ע – 2010;
• תקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים) (תיקון מס' 2), התש"ע – 2010 (להלן – "תקנות דוחות תקופתיים ומיידיים").

בהתאם, דוחות כספיים שנתיים לשנת 2009 ודוחות תקופתיים לשנת 2009, של תאגידים מדווחים, אשר יפורסמו החל ממועד פרסום התקנות האמורות ברשומות ואילך, נדרשים להיות ערוכים, בין היתר, בהתאם להוראות תקנות אלה, לרבות בהתייחס להצגת נתוני סולו (ראה/י גם להלן).

לנוחיותכם, מצ"ב קישור לקובץ התקנות המופיע ברשומות (שבמסגרתו פורסמו גם תיקונים לתקנות ניירות ערך נוספות):

http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/1920092E-AA65-49E5-B3A0-BAB2584116B6/18533/6861.pdf

· כפי שציינתי בפוסט הקודם, תקנה 9ג והתוספת העשירית לתקנות דוחות תקופתיים ומיידיים (להלן – "התוספת"), דנות בנתונים הכספיים הלקוחים מתוך הדוחות הכספיים המאוחדים של התאגיד, המיוחסים לתאגיד עצמו כחברה אם, והמידע הנוסף, שעל תאגיד מדווח לכלול במסגרת הדוח התקופתי שלו (להלן – "נתוני סולו"). בהקשר זה, התפרסמה ביום ראשון שעבר (24.1.2010) באתר רשות ניירות ערך "הבהרה בקשר עם דוח כספי נפרד של התאגיד" (להלן – "הפרסום"). הפרסום כולל הבהרות של סגל רשות ניירות ערך, המתייחסות לחלק מההוראות האמורות במסגרת תקנה 9ג והתוספת האמורות לעיל, בנוגע להצגה וגילוי של הנושאים הבאים במסגרת נתוני הסולו: הצגת נתונים לגבי עסקות ויתרות בינחברתיות, גילוי בדבר ההתחייבויות הפיננסיות וגילוי בדבר הכנסות מסים או הוצאות מסים.

בנוסף, סגל הרשות חוזר ומבהיר במסגרת הפרסום, שמעבר לכל האמור בו, נדרש התאגיד, בהתאם להוראות סעיף 4 לתוספת, לכלול כל מידע מהותי נוסף העשוי להשפיע על קבלת החלטות כלכליות של משקיע.

לנוחיותכם, מצ"ב קישור לפרסום: http://www.isa.gov.il/Download/IsaFile_4656.pdf

שלכם,

משה פרץ

שלום לכולם,

לפני כשבועיים הועלה לאתר רשות ניירות ערך, מקבץ הכולל נוסח של תקנות חדשות ותיקונים לתקנות קיימות, אשר אושרו ביום 7 בדצמבר 2009 בוועדת הכספים של הכנסת, שמטרתן העיקרית - התאמת הדרישות השונות בתקנות ניירות ערך, בנוגע לעריכת דוחות כספיים ומידע נלווה, להוראות השונות שנקבעו בתקני ה-IFRS.

התקנות והתיקונים לתקנות שנכללים במקבץ זה, לכשיפורסמו ברשומות, יחולו לגבי דוחות כספיים שיש להגישם מיום 31 בדצמבר 2009 ואילך.

המקבץ האמור כולל את הדברים הבאים:

• תקנות ניירות ערך (דוחות כספיים שנתיים) התש"ע – 2009 (להלן – "תקנות עריכת דוחות") – תקנות אלו, לכשיפורסמו ברשומות, יחליפו את תקנות ניירות ערך (עריכת דוחות כספיים שנתיים) התשנ"ג – 1993 אשר תבוטלנה במסגרתן;
• תיקון לתקנות ניירות ערך (דו"חות תקופתיים ומיידיים)  התש"ל – 1970 (להלן – "התיקון לתקנות דוחות תקופתיים");
• תיקון לתקנות ניירות ערך (פרטי התשקיף וטיוטת תשקיף – מבנה וצורה), התשכ"ט - 1969;
• תיקון לתקנות ניירות ערך (עסקה בין חברה לבין בעל שליטה בה) התשס"א - 2001;
• תיקון לתקנות ניירות ערך (הצעה פרטית של ניירות ערך בחברה רשומה) התש"ס – 2000;
• ביטול תקנות ניירות ערך (הצגת פעולות בין תאגיד לבין בעל שליטה בו בדוחות כספיים), התשנ"ו – 1996.

לחלק מהתיקונים הנגזרים יש השלכות לא מבוטלות על הגילויים שיידרשו במסגרת הדוחות הכספיים של התאגידים המדווחים לפי תקנות ניירות ערך החל מהדוחות הכספיים השנתיים לשנת 2009.

להלן, על קצה המזלג, תמצית של מקצת מההשלכות האמורות:

• הצגת דוחות נפרדים (סולו) – בהתחשב בטיעונים הרבים, שהועלו בתקופה האחרונה על ידי תאגידים מדווחים, נגד הדרישה להצגת דוחות כספיים נפרדים במסגרת הדוחות הכספיים, במתכונת הנדרשת לפי תקני ה-IFRS (בהתאם ל- IAS 27 – "דוחות כספיים מאוחדים ונפרדים"), שכזכור היתה מחויבת במסגרת הדוחות הכספיים השנתיים לשנת 2008, החליטה רשות ניירות ערך להיעתר לבקשות הרבות בעניין זה ולבטל את הדרישה להכללת דוחות כספיים נפרדים במתכונת של IAS 27. במקום זה (כנקבע בתיקון לתקנות דוחות תקופתיים), יובאו במסגרת הדוח התקופתי, בצירוף חוות דעת רואה החשבון המבקר, נתונים כספיים מתוך הדוחות הכספיים המאוחדים (דוח על המצב הכספי, דוח על הרווח הכולל ודוח תזרים מזומנים), באופן המפורט בתיקון לתקנות, המיוחסים לתאגיד עצמו כחברה אם, וכל מידע מהותי החשוב למשקיע סביר לצורך הבנת המצב הכספי, תוצאות הפעילות ותזרימי המזומנים של התאגיד, או העשוי להשפיע על קבלת החלטות כלכליות בקשר עם התאגיד (להלן – "מידע סולו"). יצוין כי במקביל למתן ההקלה כאמור בנוגע להצגת דוחות נפרדים, התווספה הדרישה למתן המידע סולו במתכונת האמורה גם במסגרת דוחות הביניים (בצירוף סקירה של רואה החשבון המבקר).
• מטבע ההצגה - מלבד השקל החדש, יהיה ניתן להציג דוחות כספיים בדולר של ארה"ב ובאירו, וזאת מבלי שיידרש לצרף אליהם תרגום לשקלים חדשים.
• צירוף דוחות חברה כלולה – יועלה הסף המצריך צירוף דוחות כספיים של חברה כלולה
  מ- 10% ל- 20%.

• התווספו דרישות גילוי רבות ושונות, לרבות:
  • ציון תקופת המחזור התפעולי של התאגיד;
  • גילוי בדבר מועדי המימוש החזויים של סכומי ההשקעות לפי כל סוג השקעה מהותית;
  • במקרה בו סכומי ההשקעה בחברה שאינה חברה מוחזקת (דהיינו: שאינה מאוחדת, כלולה או מאוחדת באיחוד יחסי), לרבות ערבויות שניתנו להתחייבויותיה, עולים על 5% מסך הנכסים בדוח על המצב הכספי של התאגיד,
    יידרש הגילוי הבא:
    • שם החברה המושקעת;
    • סכום ההשקעה בה לתאריך הדוח על המצב הכספי;
    • פרטי הערבויות שניתנו להתחייבויותיה;
    • הכנסות מדיבידנד והכנסות אחרות שנבעו ממנה.
  • לגבי כל חברה מוחזקת (מאוחדת, כלולה או מאוחדת באיחוד יחסי) יידרש פירוט, במתכונת טבלאית שייכלול, בין היתר:
    • שם החברה המוחזקת ומדינת התאגדותה;
    • זכויות התאגיד בחברה המוחזקת לרבות סכומי הלוואות וערבויות שהעמיד לה;
    • היקף ההשקעה בחברה המוחזקת;
    • במקרה שרלוונטי - הבורסה בה נסחרים ניירות ערך שלה ושוויין בבורסה של זכויות התאגיד בה.
  • לגבי חברה כלולה שהשקעת התאגיד בה או הסכום שנכלל ברווח והפסד בגין ההשקעה בה עולים על 10% מסך הנכסים בדוח על המצב הכספי או הרווח או הפסד של התאגיד בערך מוחלט, בהתאמה, יינתן מידע תמציתי על המצב הכספי שלה ועל תוצאות פעילותה, כמפורט בתיקון לתקנות.
  • עודכנו דרישות הגילוי הנוגעות לעסקות עם בעלי עניין.

לנוחיותכם, מצ"ב קישור למקבץ התקנות והתיקונים לתקנות שפורסם באתר הרשות.

http://www.isa.gov.il/Download/IsaFile_4451.pdf

בהזדמנות זו, ולקראת השנה האזרחית החדשה העומדת בפתח, אני מאחל לכולכם שנה אזרחית מוצלחת ופוריה!

שלכם,

משה פרץ

ביום 12 בנובמבר 2009 פרסם המוסד הבינלאומי לתקינה בחשבונאות (ה-"IASB") את תקן דיווח כספי בינלאומי 9 – "מכשירים פיננסיים" (IFRS 9″").

IFRS 9 דן בסיווג ומדידה של נכסים פיננסיים והוא ייכנס לתוקף מחייב ב-1 בינואר 2013. עם זאת וכפי שיפורט בהמשך, ניתן ליישם אותו מוקדם, עוד לפני מועד מחייב זה.

פרסומו של IFRS 9 מהווה השלמה של החלק הראשון בפרויקט, הכולל שלושה חלקים, להחלפת תקן חשבונאות בינלאומי 39 - "מכשירים פיננסיים: הכרה ומדידה" (IAS 39″"), בתקן חדש.

להלן תמצית השינויים העיקריים שב-IFRS 9 לעומת ההוראות הקיימות ב-IAS 39, בנוגע לסיווג ומדידה של נכסים פיננסיים:

• IFRS 9 מחליף את הקטגוריות לסיווג ומדידה של נכסים פיננסיים שנקבעו ב-IAS 39 (כידוע, ארבע הקטגוריות הקיימות ב- 39 IAS הן: "נכסים פיננסיים בשווי הוגן דרך רווח או הפסד", "הלוואות וחייבים", "נכסים פיננסיים מוחזקים לפדיון", ו- "נכסים פיננסיים זמינים למכירה"), במודל הכולל רק שתי קטגוריות סיווג: "עלות מופחתת" ו- "שווי הוגן".

בהתאם ל-IFRS 9, הסיווג בין שתי הקטגוריות האמורות נקבע בהתאם למודל העסקי של הישות לניהול נכסיה הפיננסיים ובהתאם למאפיינים החוזיים של הנכסים הפיננסיים, כדלקמן:

  - נכס פיננסי יימדד לפי עלות מופחתת אם שני הקריטריונים הבאים מתקיימים:
א) הנכס מוחזק במסגרת של מודל עסקי של הישות, שמטרתו הינה להחזיק בנכס הפיננסי לשם גביית תזרימי המזומנים החוזיים שלו; וכן
ב) התנאים החוזיים של הנכס הפיננסי נוקבים בתאריכים ספציפיים בהם אמורים לנבוע מהנכס האמור תזרימי מזומנים המהווים תשלומי קרן וריבית בלבד.

-  נכס פיננסי שאינו עומד בקריטריונים האמורים לעיל יימדד לפי שווי הוגן.

• בהתאם ל-IAS 39, כאשר יש לישות מכשיר מורכב (הכולל חוזה מארח ונגזר משובץ), עליה להפריד את הנגזר המשובץ מהחוזה המארח ולטפל בו כנגזר נפרד, זאת במידה שמתקיימים מספר קריטריונים המפורטים ב-IAS 39 (בין היתר, שהמאפיינים והסיכונים הכלכליים של הנגזר המשובץ אינם קשורים באופן הדוק למאפיינים והסיכונים הכלכליים של החוזה המארח).

לעומת זאת, בהתאם ל- IFRS 9, כאשר יש לישות מכשיר מורכב, אשר בו החוזה המארח הינו נכס פיננסי, על הישות לסווג את המכשיר המורכב בכללותו לאחת משתי הקטגוריות דלעיל (כלומר: במקרה זה אין להפריד את הנגזר המשובץ מהחוזה המארח ולטפל בו בנפרד). יצוין כי, במקרים רבים, נגזרים משובצים מביאים לשונות בתזרימי המזומנים של החוזה המארח, ובהתאם, גורמים לכך שתזרימי המזומנים במכשיר המורכב לא יהוו קרן וריבית בלבד. עקב כך, המכשיר המורכב עשוי שלא לעמוד בקריטריון (ב) דלעיל ולכן, במקרים רבים, מכשירים מורכבים הכוללים חוזה מארח שהינו נכס פיננסי, ימדדו, בהתאם ל-IFRS 9, בכללותם בשווי הוגן.
עוד יצוין, כי במקרה בו החוזה המארח אינו נכס פיננסי, הוראות IAS 39 באשר לבחינת הצורך בהפרדת הנגזר המשובץ ממשיכות לחול.

• בהתאם ל-IAS 39, בכל אחת משלוש האפשרויות הבאות, ישות יכולה לבחור לייעד נכס פיננסי לקטגורית "שווי הוגן דרך רווח או הפסד" ("Fair Value Option"):

א) חוזה מורכב הכולל נגזר משובץ העומד בתנאים מסוימים;
ב) קבוצה של נכסים פיננסיים המנוהלת וביצועיה מוערכים על בסיס שווי הוגן, בהתאם לאסטרטגיה מתועדת של ניהול סיכונים או השקעה, ומידע לגבי הקבוצה מסופק פנימית לפי אותו הבסיס לאנשי מפתח ניהוליים של הישות; או
ג) כאשר הייעוד מבטל או מקטין משמעותית חוסר עקביות במדידה או בהכרה שהיה נוצר אילולא כן ממדידת נכסים או התחייבויות או מהכרה ברווחים ובהפסדים בגינם לפי בסיסים שונים
("Accounting Mismatch").

לעומת זאת, בהתאם ל-IFRS 9, כאמור לעיל, מכשירים מורכבים הכוללים חוזה מארח שהינו נכס פיננסי, יסווגו וימדדו במלואם באחת משתי הקטגוריות (במקרים רבים - בשווי הוגן). בנוסף כמצוין לעיל, בהתאם ל-IFRS 9, כאשר נכס פיננסי מוחזק במסגרת של מודל עסקי המתבסס על שווי הוגן (דהיינו: שמטרתו אינה להחזיק בנכס הפיננסי לשם גביית תזרימי המזומנים החוזיים שלו) הוא יימדד לפי שוויו ההוגן. לפיכך, בהתאם ל-IFRS 9, ככלל, לא אמורה להיות משמעות לאפשרויות (א) ו-(ב) האמורות לעיל לייעוד נכס פיננסי לקטגורית "שווי הוגן דרך רווח או הפסד". בהתאם, אפשרויות אלה אינן קיימות במסגרתו ונותרה רק אפשרות (ג) לייעוד כאמור במקרה של Accounting Mismatch. יודגש כי, בדומה להוראות בעניין זה ב-IAS 39, גם בהתאם ל-IFRS 9, ייעוד כאמור שמבוצע על ידי הישות אינו ניתן לביטול.

• במסגרת IAS 39 קיימת אפשרות (חריגה) למדוד בעלות (במקום בשווי הוגן) השקעות במכשירים הוניים שאין להם מחיר מצוטט בשוק פעיל ושלא ניתן למדוד את שוויים ההוגן באופן מהימן, ונגזרים הקשורים אליהם ושיש לסלקם על ידי מסירה של מכשירים הוניים אלה.

לעומת זאת, בהתאם ל-IFRS 9, בוטלה האפשרות האמורה. עם זאת, IFRS 9 כולל הנחיות (במסגרת נספח B לתקן) לגבי נסיבות מצומצמות בהן העלות עשויה להוות הערכה נאותה של השווי ההוגן.

• IFRS 9 אוסר על סיווג מחדש בין שתי הקטגוריות (עלות מופחתת ושווי הוגן), למעט במקרה בו הישות משנה את המודל העסקי שלה לניהול נכסים פיננסיים (שאז נדרש הסיווג מחדש). במקרה זה, הסיווג מחדש יבוצע לגבי הנכסים הפיננסיים המתייחסים באופן פרוספקטיבי ("מכאן ואילך") החל במועד הסיווג מחדש ללא תיקון של רווחים, הפסדים או ריבית שהוכרו בעבר.
 
• אחת המשמעויות של כללי הסיווג שנקבעו ב-IFRS 9 לקטגוריות האמורות לעיל, הינה שהשקעות במכשירים הוניים שבתחולת תקן זה יימדדו תמיד בשווי הוגן. עם זאת, בהתאם ל-IFRS 9, בעת ההכרה לראשונה בהשקעה במכשיר הוני שאינו "מוחזק למסחר" (כהגדרת מונח זה ב-IAS 39), ישות יכולה לבחור (ואינה יכולה לחזור בה מבחירתה זו בהמשך), לגבי כל מכשיר הוני בנפרד, להציג את השינויים העוקבים בשוויו ההוגן במסגרת "רווח כולל אחר" ("Other Comprehensive Income"), חלף זקיפתם לרווח או הפסד. במקרה של בחירה כאמור, רווחים או הפסדים שהוכרו ברווח כולל אחר לא יהיו ניתנים "למיחזור" בהמשך, לרווח או הפסד; אולם, דיבידנדים מהמכשיר ההוני ימשיכו להיות מוכרים ברווח או הפסד.
כאמור, IFRS 9 מייצג את אבן הדרך הראשונה בתוכנית של ה-IASB להחלפת IAS 39. הצעדים הבאים כוללים: בחינה מחודשת של דרישות הסיווג והמדידה של התחייבויות פיננסיות, בחינה נוספת ומחקר בנוגע לגישה מוצעת לגבי מתודולוגית ירידת ערך של מכשירים פיננסיים, ופיתוח של הנחיות משופרות לגבי חשבונאות גידור. בכוונת ה-IASB להשלים את החלפת IAS 39 עד תום שנת 2010.

כאמור, IFRS 9 ייכנס לתוקף מחייב ב-1 בינואר 2013 והוא מאפשר יישום מוקדם. יש לבצע את יישום IFRS 9 באופן רטרוספקטיבי ("מאז ומעולם"); עם זאת, אם ישות מאמצת את IFRS 9 לפני 1 בינואר 2012, היא לא תידרש להציג מחדש את מספרי ההשוואה שלה. בנוסף, ישויות שיאמצו את IFRS 9 לפני 1 בינואר 2011 יכולות ליעד כל יום בין מועד פרסום IFRS 9 לבין 31 בדצמבר 2010, כמועד היישום לראשונה, שיהיה היום שלגביו יקבע הסיווג של נכסים פיננסיים של הישות.

יצוין כי, ישויות השוקלות אימוץ מוקדם של IFRS 9 נדרשות לבחון עניין זה בזהירות ולקחת בחשבון כי, כאמור לעיל, פרויקט המכשירים הפיננסיים שמבוצע על ידי ה-IASB נמצא עדיין בהתפתחות, ועשויים לחול שינויים והתפתחויות אשר להם עשויות להיות השלכות גם על ישויות שבחרו באימוץ מוקדם.
לנוחיותכם, מצ"ב פרסום של Global ACS של PwC בנושא זה.

שלכם,

משה פרץ

קוראים יקרים,

אני שמח לעדכן אתכם, שגם השנה כמו בשנה קודמת, נקיים יום עיון בנושא התפתחויות ועדכונים ביישום ה- IFRS בישראל, שבו נדון בהתפתחויות ועדכונים וכן בהיערכות לקראת העריכה והפרסום של הדוחות הכספיים לשנת 2009.

ביום העיון, שייערך ביום חמישי הקרוב, ה- 3 בדצמבר 2009 בכפר המכביה, יתארחו, בין היתר:

• Tony Debell, מ- PwC UK, שהינו  ראש תחום ב- Global Accounting Consulting Services, אשר ירצה על התפתחויות וחידושים צפויים בתקינה הבינלאומית וההיערכות הנדרשת;
• רו"ח (עו"ד) עדי טל, מנהלת המחלקה המקצועית חשבונאית ברשות ניירות ערך, אשר תתייחס לנושא יישום IFRS בישראל מנקודת ראותה של רשות ניירות ערך;
• גיא ספיר, שותף במשרד והאחראי על תחום ביקורת פנים ו- SOX, אשר ירצה על ה- SOX הישראלי - היערכות ויישום.

בנוסף, יכלול הכנס סקירה רחבה של יעל ג'רסי (שותפה במחלקה המקצועית) ושלי, לגבי החידושים וההתפתחויות ביישום ה- IFRS בישראל וההיערכות הנדרשת לקראת הדיווח השנתי הקרוב.

בטוחני כי תמצאו עניין רב בתכני הכנס ואני מזמין אתכם להירשם באתר ההרשמה:
http://www.reg.co.il/ifrs09/

שלכם,
משה פרץ

שלום לכולם,

שנת 2009 הינה שנה הטומנת בחובה תמורות משמעותיות בתקינה הבינלאומית. תמורות אלו באו לידי ביטוי, בין היתר, בכניסתם לתוקף מחייב של מספר תקני IFRS חדשים, תיקונים לתקני IFRS קיימים ופרשנויות לתקנים, אשר לחלק מהם עשויות להיות השלכות לא מבוטלות על הדוחות הכספיים. בנוסף, בשנה זו מתאפשר יישום מוקדם של פרסומים לא מעטים. 

עדות לתמורות אלו ניתן למצוא בדוחות התמציתיים לתקופות ביניים אשר פורסמו עד כה במהלך שנת 2009, והן עשויות לבוא לידי ביטוי ביתר שאת במסגרת הדוחות הכספיים השנתיים לשנת 2009, אשר כידוע, כוללים גילויים נרחבים מאשר אלו שבדוחות הביניים.

להלן אתייחס, על קצה המזלג, למקצת מהפרסומים האמורים (שיידונו בהרחבה בפוסטים הקרובים):

• IFRS 9 "מכשירים פיננסיים" – פורסם ביום חמישי האחרון וייכנס לתוקף מחייב ב-1 בינואר 2013 עם אפשרות ליישום מוקדם החל מהדוחות השנתיים של 2009.

IFRS 9 מהווה השלמה של החלק הראשון בפרויקט הכולל שלושה חלקים להחלפת IAS 39 "מכשירים פיננסיים: הכרה ומדידה" בתקן חדש. בפרסום שנמסר לעיתונות על ידי המוסד הבינלאומי לתקינה בחשבונאות (ה-"IASB") עם פרסומו של IFRS 9, ציין ה-IASB, בין היתר, את השינויים העיקריים הכלולים בו לעומת הכללים שב-IAS 39, כדלקמן:

• IFRS 9 עושה שימוש בגישה אחת לקביעה האם נכס פיננסי יימדד לפי עלותו המופחתת או לפי שוויו ההוגן, זאת חלף הכללים הרבים הקיימים בעניין זה ב-IAS 39. הגישה שב-IFRS 9 מבוססת על האופן שבו הישות מנהלת את מכשיריה הפיננסיים (המודל העסקי שלה) והמאפיינים של תזרימי המזומנים החוזיים של המכשירים הפיננסיים.
• IFRS 9 דורש שימוש בשיטה אחת לקביעת ירידות ערך של נכסים פיננסיים, זאת חלף השיטות הרבות לקביעת ירידת ערך האמורות ב-IAS 39.
• עקב האמור לעיל, IFRS 9 ישפר את ההשוואתיות בדיווחים ויהפוך את הדוחות הכספיים לקלים יותר להבנה על ידי המשקיעים והמשתמשים האחרים. 

• (  IAS 1 ( Revised  "הצגת דוחות כספיים" – נכנס לתוקף מחייב ביום 1 בינואר 2009.

בין השינויים העיקריים שנכללו בו (לעומת IAS 1 הקודם), ניתן לציין את:

• החובה להציג דוח על הרווח הכולל (שבו נכללים כל פריטי הרווח והפסד המהווים שינויים בהון שאינם נובעים מעסקות עם בעלי המניות מתוקף היותם בעלים), תוך בחירה בין חלופת הצגת כל הפריטים האמורים במסגרת דוח אחד (Statement of Comprehensive Income) לבין חלופת הצגת הפריטים האמורים במסגרת שני דוחות נפרדים: דוח רווח והפסד (Income Statement) ודוח על הרווח הכולל שמתחיל מהרווח/הפסד לתקופה ומציג לאחריו את פריטי הרווח הכולל האחרים (Other Comprehensive Income).
• הדרישה להצגת מאזן (דוח על המצב הכספי) לתחילת תקופת ההשוואה המוקדמת ביותר במקרים של:
    - יישום מדיניות חשבונאית למפרע;
    - הצגה מחדש למפרע של פריטים בדוחות הכספיים; או
    - סיווג מחדש של פריטים בדוחות הכספיים.

• IFRS 8 "מגזרי פעילות" – נכנס לתוקף מחייב ביום 1 בינואר 2009 ומחליף את IAS 14 "דיווח מגזרי".

IFRS 8 מחייב יישום של "גישת ההנהלה", דהיינו: הצגת המידע המגזרי לפי אותו בסיס המשמש את מקבל ההחלטות הראשי של החברה בבואו להעריך את ביצועי המגזר ולקבל החלטות לגבי הקצאת משאבים בין המגזרים השונים. גישה זו "מיישרת קו" עם הגישה הקיימת בתקינה האמריקנית בנושא זה (FAS 131) ומחליפה את "גישת הסיכונים והתשואות" שהיתה בבסיס קביעת המגזרים ב-IAS 14 שקדם ל-IFRS 8.
השינוי האמור מטופל באופן רטרוספקטיבי ("מאז ומעולם") ובהתאם, עשוי להביא להגדרה מחודשת של המגזרים בישות המדווחת, ובעקבות כך, אף לבחינה מחודשת של ירידות ערך מוניטין שנרכש בצירוף עסקים (שכן, כידוע, לפי IAS 36 – "ירידת ערך נכסים", לצורך בחינת ירידת ערך מוניטין שנרכש בצירוף עסקים, יש להקצותו ליחידה מניבת מזומנים או קבוצה של יחידות מניבות מזומנים של הרוכש, אשר חזויות להנות מהסינרגיה של הצירוף, אשר, בין היתר, לא תהינה גדולות ממגזר פעילות שנקבע בהתאם ל-IFRS 8).

• פרוייקט ה- Improvements של ה- IASB לשנת 2009 - שפורסם בחודש אפריל 2009 וכלל שינויים במספר לא מועט של תקנים, אשר, ככלל, ייכנסו לתוקף החל ביום 1 בינואר 2010, עם אפשרות ליישום מוקדם.

לאורך הפוסטים הקרובים אסקור את עיקרי הפרסומים האמורים ופרסומים רלוונטיים נוספים.
שלכם,

משה פרץ

שלום לכולם,

לאחרונה, השיקה הפירמה העולמית שלנו - PwC את אתר ה- IFRS העולמי המחודש והמשופר שלה.

האתר מציע מידע לחברות השוקלות לעבור לדווח לפי תקני ה- IFRS, לאלו אשר החלו בביצוע המעבר, ולחברות אשר מדווחות לפי תקני ה- IFRS באופן שוטף.

באתר תוכלו למצוא מידע רב שנצבר מהניסיון הרחב של PwC ביישום תקני ה-IFRS ברחבי העולם ולהתעדכן באופן שוטף בחדשות ובהתפתחויות האחרונות בתקינה הבינלאומית. ניתן גם להירשם לקבלת עדכונים מהאתר למייל האישי.

כולכם מוזמנים להיכנס לאתר, לקרוא, להתעדכן וללמוד ממנו.

בהזדמנות זאת, ברצוני לאחל לכם ולבני משפחותיכם, חג אביב שמח ופורה!

שלכם,

משה פרץ

שלום לכולם,

בחודש שעבר ערכנו כנס בנושא יישום ה- IFRS בישראל. בכנס נדונו בהרחבה התפתחויות בתקינה החשבונאית הבינלאומית, השלכות המשבר בשווקי ההון על הדיווחים הכספיים וההיערכות הנדרשת לקראת פרסום הדוחות הכספיים השנתיים הראשונים שיהיו ערוכים לפי תקני ה- IFRS.
ברצוני להודות לכל המרצים המכובדים שהרצו בכנס, ולקהל הרחב שכיבד אותנו בנוכחותו.
לטובת אלו שלא יכלו להגיע לכנס, צירפתי לאתר הבלוג את המצגות שהועברו על ידי ועל ידי יעל ג'רסי (שותפה במחלקה המקצועית של משרדנו) בכנס:

• חידושים והתפתחויות
• השלכות המשבר בשווקי ההון
• היערכות לדיווח השנתי הראשון

בהזדמנות זו, אני שמח להזמינכם לכנס נוסף שאנו עורכים, והפעם - בנוגע להתפתחויות בתקינה החשבונאית האמריקנית (US GAAP) ובנוגע להוראות רשות ניירות ערך האמריקנית (SEC).

הכנס שיערך ביום רביעי 14 בינואר 2009, יכלול סקירה רחבה בנושאים הבאים:

• חידושים והתפתחויות בהוראות ה- SEC
• השלכות חשבונאיות של המשבר הכלכלי והשפעותיו על הדיווח הכספי
• חשבונאות שווי הוגן – הלכה למעשה
• חידושים והתפתחויות ב- US GAAP

בטוחני כי תמצאו עניין רב בתכני הכנס, ואני מזמין אתכם להקדים ולהירשם באתר ההרשמה בכתובת: http://www.reg.co.il/usgaap09/

אשמח לראותכם גם בכנס זה.
שלכם,
משה פרץ

קוראים יקרים,

אני שמח לעדכן אתכם, שגם השנה כמו בשנה קודמת, נקיים יום עיון בנושא: יישום IFRS בישראל שבו נדון בהתפתחויות, עדכונים והשלכות המשבר בשוקי ההון וכן בהיערכות לקראת פרסום הדוחות הכספיים השנתיים הראשונים הערוכים לפי IFRS.

ביום העיון, שייערך ביום שלישי 2 בדצמבר 2008, יתארחו ד"ר משה ברקת, מנהל מחלקת תאגידים ברשות ניירות ערך, אשר יתייחס לנושא יישום IFRS בישראל מנקודת ראותה של רשות ניירות ערך, Tony Debell מהפירמה האנגלית - PwC UK, אשר ירצה על הנעשה במוסדות ה- IASB ועל ההשלכות צפויות של התקינה הבינלאומית החדשה בנושא רכישות ומיזוגים, לרבות ההיערכות הנדרשת לאימוצה, ולבסוף, רגינה אונגר, משנה למנכ"ל ו- CFO, שרם פודים גרופ בע"מ, ויו"ר וועדת דיווחים בפורום CFO, אשר תרצה על יישום IFRS בישראל והפעם מנקודת ראותה של חברה מדווחת.

בנוסף, יכלול הכנס סקירה רחבה של יעל ג'רסי (שותפה במחלקה המקצועית) ושלי לגבי החידושים וההתפתחויות ביישום IFRS, השלכות המשבר בשוקי ההון על הדיווחים הכספיים, וההיערכות הנדרשת לקראת הדיווח השנתי הראשון לפי IFRS.
בטוחני כי תמצאו עניין רב בתכני הכנס ואני מזמין אתכם להקדים ולהירשם באתר ההרשמה: www.reg.co.il/ifrs08.

אשמח לראותכם בכנס.

שלכם,
משה פרץ

היוון עלויות - עלויות אשראי ועלויות אחרות

שלום לכולם,

להלן פוסט נוסף בסדרת הפוסטים, אשר דנה ומפרטת את ממצאי הסקר שערכנו בדבר השלכות אימוץ תקני ה- IFRS על דוחותיהן הכספיים של חברות ציבוריות בישראל, כפי שדווחו על-ידי החברות במסגרת דוחות הדירקטוריון שלהן ליום 30 ביוני 2007.

במסגרת פוסט זה אעסוק בסוגיית היוון עלויות אשראי ואחרות, והפערים הנובעים מהמעבר לתקינה הבינלאומית הנוגעים לעניין זה. להלן שני גרפים המראים את מספר החברות בסקר אשר דיווחו על השלכה כלשהי על דוחותיהן הכספיים הנובעת מנושאים אלו.

ההסברים לפערים:

1. היוון עלויות אשראי
   התקינה החשבונאית הישראלית (תקן חשבונאות ישראלי מספר 3 - "היוון עלויות אשראי") מחייבת היוון עלויות אשראי בהתקיים תנאים מסוימים. לעומת זאת, התקינה החשבונאית הבינלאומית הנוכחית (23 IAS - "Borrowing Costs") מאפשרת בחירה במדיניות חשבונאית: מחד, היא מעודדת אי היוון עלויות אשראי ל"נכסים כשירים", וזקיפתן במועד התהוותן לרווח והפסד, אך מאידך, היא מאפשרת היוון שלהן בהתקיים תנאים מסוימים. בנוסף, תנאי ההיוון של עלויות אשראי ל"נכסים כשירים" מסוימים (ובפרט, ההגדרה של המונח "נכס כשיר" שבגינו ניתן להוון עלויות אשראי) הינם שונים בין שתי מערכות התקינה החשבונאיות (הישראלית והבינלאומית), כאשר התנאים שנקבעו בתקינה החשבונאית הישראלית חמורים יותר מאלה שנקבעו בתקינה החשבונאית הבינלאומית. בהתאם, ייתכן, שתנאי היוון עלויות אשראי לפי IAS 23 התקיימו בחברות מסוימות בעת המעבר לדיווח לפי תקני ה- IFRS, ואלה יכולות היו להוון עלויות אשראי לנכסים, למרות שלפי התקינה החשבונאית הישראלית הן זקפו באופן שוטף עלויות אלו לדוח רווח והפסד.
   כפי שעולה מהסקר, שש מתוך החברות שנכללו בסקר, שציינו שתבחרנה במדיניות היוון עלויות אשראי לפי התקינה החשבונאית הבינלאומית, דיווחו על כך שהן תהוונה עלויות אשראי נוספות על אלו שהוונו על ידיהן לפי התקינה החשבונאית הישראלית. חברות אלו הן בעיקר חברות מתחום הנדל"ן והבינוי וחברות השקעות (בפרט אלו שמחזיקות אף הן בחברות נדל"ן). הסיבה לכך נעוצה בעיקר בתנאים הקלים יותר בתקינה החשבונאית הבינלאומית להגדרת "נכס כשיר", בהשוואה לתנאים שנקבעו בתקינה החשבונאית הישראלית (לדוגמא, הדרישה בתקינה הישראלית של משך הקמת הנכס הכשיר של למעלה משלוש שנים). בחברות נדל"ן קיימים פרויקטים, שזמן הקמתם הינו נמוך משלוש שנים, ובהתאם, לפי התקינה החשבונאית הישראלית, לא ניתן היה להוון בגינם עלויות אשראי; עניין שהתאפשר לראשונה עם אימוץ התקינה החשבונאית הבינלאומית. השפעת היוון עלויות האשראי למועד המעבר לדיווח לפי תקני ה-IFRS היא, כמובן, בדרך של הגדלת הנכסים (הפרויקטים) למועד המעבר כנגד הגדלת יתרת העודפים של החברה (תוך מתן ביטוי, ככל שנדרש, למסי הכנסה נדחים).
   כמו כן, שתיים מהחברות שנכללו בסקר ציינו שהן תבחרנה, על פי התקינה החשבונאית הבינלאומית, במדיניות של אי היוון עלויות אשראי.          

   חשוב לציין, ש- IAS 23 תוקן לאחרונה, ולפי גרסתו המעודכנת, שתיכנס לתוקף מחייב החל מתחילת שנת 2009 (עם אפשרות לאימוץ מוקדם), היוון עלויות אשראי יהיה מחויב בהתקיים תנאים מסוימים (קרי, בדומה לנעשה בתקינה החשבונאית הישראלית, לא תהיה אפשרות לבחירת מדיניות חשבונאית בנושא זה). בהתאם, עם המעבר לדיווח לפי תקני ה- IFRS, חברות ישראליות היו יכולות לבחור לאמץ את IAS 23 במתכונתו הנוכחית (ורק ב- 2009 לעבור וליישם את הגרסה המעודכנת), או לאמץ מוקדם, כבר בעת המעבר לראשונה לדיווח לפי תקני ה- IFRS, את התקן המעודכן. חברות שבחרו באימוץ מדיניות של זקיפת מלוא עלויות האשראי לדוח רווח והפסד, תצטרכנה, החל משנת 2009, לשנות את מדיניותן החשבונאית בנושא, ולהוון עלויות אשראי ל"נכסים כשירים" בהתקיים התנאים שנקבעו ב- IAS 23 המתוקן.

2. היוון עלויות שאינן עלויות אשראי
   היוון עלויות שאינן עלויות אשראי כנכס במאזן, לפי תקני ה- IFRS, מצריך עמידה בדרישות מחמירות יותר לעומת אלו שבתקינה החשבונאית והפרקטיקה הישראלית בנושא זה. בהתאם, שבע מתוך החברות שנכללו בסקר ציינו, שבעת המעבר לדיווח לפי תקני ה- IFRS, עלויות מעין אלו, שהוונו ונדחו לפי התקינה החשבונאית הישראלית (בעיקר עלויות שיווק ומכירה), ייזקפו כהוצאה מיידית לפי התקינה החשבונאית הבינלאומית (משמע, הקטנת הנכסים במאזן למועד המעבר לדיווח לתקני ה-IFRS כנגד הקטנת יתרת העודפים ומתן ביטוי, ככל שנדרש, למסי הכנסה נדחים).

בשולי הדברים אציין כי לאחרונה סיימנו לבצע סקר נוסף הדן בהשלכות אימוץ תקני ה- IFRS על דוחותיהן הכספיים של חברות ציבוריות בישראל. הסקר החדש מתבסס על דיווחים עדכניים של החברות במסגרת דוחותיהן הכספיים לרבעון הראשון של שנת 2008.

על ממצאים שעלו מהסקר החדש ארחיב בפוסטים הבאים.

בברכת שנה טובה, מוצלחת ומבורכת,

שלכם,
משה