יומיים לפני חגיגות יום העצמאות ה-64 של מדינת ישראל חתם שר האנרגיה והמים עוזי לנדאו על תקנות חדשות לקידוחי נפט ביבשה על מנת לקדם את העצמאות האנרגטית של המדינה.

חברות שעשויות ליהנות מהתקנות החדשות הן בין היתר חברת גבעות עולם שמעוניינת בקידוחי ניסיון מסביב לאתר מגד 5 והשני של חברת IEI המעוניינת להפיק תזקיקים מפצלי שמן בהליך חדשני באזור עמק האלה.

תוסיפו לכך את הביטול המצרי של הסכם הגז, העיכוב בהזרמת הגז ממאגר תמר ובעקבות כך את הצהרת יו"ר חברת החשמל כי יש להכריז על "מצב חירום" בעקבות המחסור החמור בחומרי גלם לייצור חשמל בישראל ולקינוח את יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת, ח"כ שאמה-הכהן: "נפט או גז זה כחול לבן זה לא רק כלכלה או רווחה למשקיעים, אלא גם אסטרטגיה וביטחון במיוחד מול האיראנים".

רק חסר את משה דיין זועק בקשר על חורבן בית שלישי.

אז מה אומרות התקנות החדשות?

התקנות כפי שאושרו ע"י השר ב-24 לאפריל 2012 הינם הרשאה לסטייה מהוראות חוק תכנון ובנייה בחסות חוק הנפט מ 1952,מתייחסות לקידוחי ניסיון ומקצרות את הצורך בוועדה מקומית כך שישנו רק הדיון בוועדה המחוזית שלפי התקנות החדשות מחויב בהגשת מסמך סביבתי מטעם מנהלי הפרויקט וחוות דעת של נציג השר להגנת הסביבה.

ההיתר יינתן לשנה מתחילת הקידוח (שלוש שנים במקרה של פצלי שמן) אבל יוארך במידה ותוגש תכנית מפורטת גם אם הוגדרה שם תגלית שזה הינו הך כיוון שחוק הנפט קובע כי מרגע שהוכרז קידוח בתור תגלית, על היזם להמשיך ולהפיק ממנו נפט כאילו קיבל אישור קבע. כלומר הפעם הסחבת תעבוד הפוך, יוכלו לעבוד ולשאוב כל זמן שנמשכים הדיונים בוועדות השונות אם כן להתיר או לא להתיר שאיבה מסודרת מאתר שככל הנראה כבר שואבים ממנו.

הארגונים הירוקים זועמים בעיקר על כך שתיווצר פה תרבות של "קביעת עובדות בשטח", משיגים בהליך מקוצר אישור לניסיון חיפוש, כמה משאבות, קצת צינורות, כמה מבנים יבילים ויצירת עובדות בשטח שאחר כך קשה מאוד לשנות.

כמו כן הארגונים הירוקים דורשים מרשויות המדינה לקבל חוות דעת מקצועיות, אובייקטיביות ובלתי תלויות, מלוות בהוכחות וממצאי אמת, לגבי הנזק הסביבתי הפוטנציאלי. הם מלינים על כך  שאין ערכאה עליונה לערעור על מתן היתר לקידוח ניסיוני וכן כי ההחלטה היא סופית ובתקנות אין התייחסות לדיון מחודש.

לאור המשבר במשק האנרגיה בארץ מובן הצורך בקיצור הליכים לקידוחים שיכולים להגביר את כושר ייצור הדלקים כחול לבן ואכן לחזק גם מבחינה אסטרטגית את מדינת ישראל. אולם נשאלת השאלה האם קיצורי הדרך הללו יעודדו נורמות עבודה של "חומה ומגדל קידוח" כפי שחוששים הירוקים.

קראו עוד על מומחיותנו במגזר האנרגיה

זו היתה יכולה להיות עוד מודעה סטנדרטית באתר היכרויות, לולא היה מדובר בהשקעה,  אבל בימינו, המשקיעים בחברה, וגם הצרכנים של מוצריה, כמו גם רגולטורים מסוימים, מתעניינים מאוד באחריות התאגידית לנושאים סביבתיים וחברתיים ולגורמי ממשל תאגידי.

יותר ויותר משקיעים משתמשים בדיווחי חברות על קיימות תאגידית (corporate sustainability), כדי לגבש אסטרטגיות השקעה, כך לפי פרסום חדש של הרשת- Do investors care about sustainability? Seven trends provide clues.

הפרסום, שמתמקד בארה"ב, בוחן מגמות ומצטט מחקרים שונים, במטרה לזהות את הכוחות המניעים השקעה בת קיימא (sustainable investment). אחת המגמות היא הקשר החיובי בין ביצועים פיננסיים של תאגידים לבין גורמים סביבתיים, חברתיים וגורמי ממשל תאגידי.

דוגמה לתהודה שיוצרים נושאים אלה היא כתבת התחקיר שפרסם הניו-יורק טיימס על החיים הקשים של עובדים בשרשרת הייצור של אפל (להלן קישור לכתבה בנושא). אפל, שיש לה אתר אינטרנט העוסק באחריותה החברתית לאורך שרשרת האספקה שלה, מיהרה להגיב ולבדוק את הנושא, וימים יגידו האם באמת ישפיע עליה, אך הנזק התדמיתי לחברה כבר נעשה.

לכן, כשאתה, המנכ"ל או הסמנכ"ל, מתכונן לשיחה התקופתית עם משקיעים, לאסיפת בעלי המניות או לפגישת הצגה של החברה למשקיעים, וקורא ובוחן בקפידה את התוצאות הכספיות, אל תשכח להתייחס לקיימות ולאחריות התאגידית; זה לא רק יגרום לחברה להראות יותר טוב; המשקיעים בעולם מתעניינים במידע ולוקחים אותו בחשבון בקבלת ההחלטות שלהם.

מוזמנים להמשיך ולשוחח איתי בנושא בקבוצת הלינקדאין שלנו.

בברכה,

אלינה

קוראים יקרים,

עד לפני עשור, היה מקובל כי מינוי של דירקטור בחברה ציבורית, פרטית או ממשלתית הוא הטבה. אולם כיום ברור לכולם שעבודת הדירקטור טומנת בחובה אחריות כבדה.

היום יותר מתמיד הפיכתו של הדירקטור לאיש מקצוע היא הכרחית, מכיוון שעליו להתמודד מול לחצי הרגולציה, האיומים של אכיפה וענישה, לחצם של משקיעי מיעוט והפחד מפני תביעות. לכן לא פלא כי קיימת עלייה בעיני בעלי שליטה ובעיני חברי מועצות מנהלים לחשיבותם של דירקטורים "מקצועיים".

אני מתכבדת להציג בפניכם את הסקירה החדשה שנכתבה ע"י מומחי פירמת PwC Israel וגלובס מחקרים, העוסקת בהתפתחות תפקיד הדירקטור בשנים האחרונות. לטובת הסקירה בוצעו שיחות עומק עם דירקטורים בחברות ציבוריות, אנשי רגולציה ויועצים משפטיים, זאת במטרה לתאר את דפוסי הפעילות שמאפיינים את הדירקטורים הישראלים בעידן של תמורות מהירות ברגולציה ובסביבה העסקית.

בין הממצאים המרכזיים של הסקירה עולה כי הדירקטוריונים בישראל נמצאים בעיצומה של תקופת מעבר, שבה מתעצבת דמותו החדשה של הדירקטור. תקופה זו מאופיינת בחקיקה חדשה ובתיקוני חוק, בהגדלת דרישות הגילוי המופנות לדירקטוריון, הטלת אחריות גדלה והולכת בתחומים של הדיווח הכספי והבקרות הפנימיות, ובהגברת האכיפה בתחום העבירות על חוק ניירות ערך.

בין דפוסי הפעילות של הדירקטוריון קיימים מצד אחד תהליכים שבהם לסוגיית הנוהל ולמילוי דרישות רגולטוריות יש תפקיד מכריע – כמו למשל אישור הדיווח הכספי של החברה. מצד שני, ישנן פעולות הדורשות שיקול דעת, ידע וניסיון כמו אישור תוכניות עבודה, מהלכים אסטרטגיים ועסקאות מהותיות.

כמו כן, הרגולציה בישראל שואפת להעמיד חיץ בין הדירקטוריון לבין בעל השליטה, ולהרחיבו ככל שחולף הזמן. אי לכך הדירקטור הישראלי נאלץ לעמוד בפני דילמות לא פשוטות. מצד אחד עליו לציית להנחיות ולדרישות הרגולטור והחוק, ומצד שני הוא מבין את הציפיות והאינטרסים של בעלי השליטה.

בשיחות העומק שנערכו בקרב הדירקטורים ראינו כי המודעות לדילמות אלה עולה בקרב רבים מהם, בדגש על סוגיית תום הלב וחובת האמונים כלפי החברה עצמה.

אני מזמינה אתכם להרחיב את קריאתכם בסקירה המלאה, בה תוכלו למצוא בין היתר הרחבות בפרקים העוסקים בדיווח הכספי, בעסקאות מול בעלי שליטה, בניהול סיכונים וכן פרק בנושא אסטרטגיה ותוכניות עבודה.

קריאה מהנה

טל יעקובי-קונפינו

]]> http://pwcblogs.co.il/2012/05/directors/feed/ 0 http://pwcblogs.co.il/2012/04/social-media/?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=social-media http://pwcblogs.co.il/2012/04/social-media/#comments Mon, 23 Apr 2012 13:01:31 +0000 ‫ערן יוהן‬ http://pwcblogs.co.il/?p=2037

שלום לכולם,

מסקר שערכה רשת PwC לאחרונה עולה, כי הצרכנים מאמצים את המדיה החברתית כאמצעי לדיון על סוגיות רפואיות בקצב מהיר יותר מהמוסדות שמספקים את השירותים הרפואיים. עוד עלה כי  45% מהמשיבים ציינו כי המידע שמצאו בכלים החברתיים עשוי להשפיע על החלטות שיקבלו בתחומי הבריאות.

המטופלים מקדימים את בתי החולים שמטפלים בהם בכל הקשור לאימוץ הכלים של המדיה החברתית – כך על פי הדו"ח חדש. מדובר בסקר, שתוצאותיו פורסמו בשבוע שעבר במסגרת הדו"ח "Social Media 'Likes' Healthcare: From Marketing to Social Business", אשר כלל ראיונות עם 1,060 צרכנים בארצות הברית.

מהממצאים עולה, כי ארבעה מכל 10 צרכנים בארצות הברית נעזרים במדיה חברתית כדי למצוא מידע על רופאים וטיפולים, וכי רבע מכלל הצרכנים מפרסמים את התרשמויותיהם מרופאים וטיפולים במדיה החברתית. בצד של ספקי השירותים, רואיינו 124 חברים בארגון eHealth Initiative - הפועל שלא למטרות רווח, ו-30 מנהלים בכירים של חברות פרמצבטיקה, ביו-טכנולוגיה, ביטוחי בריאות וארגונים נוספים שפועלים בתחום של שירותי הבריאות.

עוד עולה מן הממצאים, כי בתי חולים, חברות שמציעות ביטוחי בריאות וחברות פרמצבטיקה מפגרים אחר הצרכנים בכל הקשור לאימוץ הכלים של המדיה החברתית. בנוסף, באתרים של הקהילות הרפואיות, הפעילות של המדיה החברתית ערה פי 24 מאשר באתרים של המוסדות, קבע הדו"ח.

באתרים של הקהילות הרפואיות מוצעים לצרכנים כלים שבעזרתם הם יכולים לספר כיצד הם מתמודדים עם מחלות, או כיצד מתקדם ההיריון. מלבד זאת, שליש מהצרכנים נעזרים בפורומים וברשתות חברתיות דוגמת פייסבוק, טוויטר ויו-טיוב, כדי לשתף מידע על סימפטומים ולחלוק התרשמויות מרופאים, טיפולים, תרופות, ציוד רפואי וביטוחי בריאות.

מבין הצרכנים שנעזרים במדיה החברתית כדי למצוא או לשתף מידע רפואי, הצעירים גילו את העניין הרב ביותר בשימוש בכלים אלה. יותר מ-80% מבין המשיבים בגילאי 18 עד 24 "ישתמשו ככל הנראה" במדיה החברתית כדי לשתף מידע רפואי, בהשוואה לפחות מ-45% מבין המשיבים בגילאי 45 עד 64 שציינו כי "ישתמשו ככל הנראה" במדיה החברתית כדי לשתף מידע רפואי. 45% מבין המשיבים ציינו, כי המידע שמצאו בכלים החברתיים עשוי להשפיע על החלטות שיקבלו בתחומי הבריאות.

למרות ששיעורם של הצעירים גבוה יותר, הרי שבכלים הרפואיים של המדיה החברתית אפשר למצוא נציגים בני כל קבוצות הגיל. עוד נראה כי המגמה אינה באה לידי ביטוי בקרב הצעירים בלבד, והיא מאומצת בכל רובדי האוכלוסיה.

האם גם אתם עושים שימוש במדיה חברתית בכל הנוגע לנושאי הבריאות והרפואה? האם לדעתכם סביר שתעשו זאת בעתיד? נשמח אם תשתפו אותנו בדעתכם, כתגובה לבלוג או בקבוצת הלינקדאין שלנו.

בקרו בעמוד מגזר בידור ומדיה באתר שלנו, בו ממתינים לכם מחקרים מעניינים נוספים בתחום המדיה.

שלום לכולם,

פוסט זה הוא החלק השלישי והאחרון בסדרה. לחלקים הקודמים של הפוסט, ניתן להכנס מהקישור המצורף: חלק א', חלק ב'

בהמשך לפוסטים הקודמים, מדוע להיעזר במנהלי עושר פיננסי משפחתי?

חיסכון בזמן. זמן הוא משאב יקר, קל וחומר כאשר מדובר בבעלי הון המנהלים שגרת חיים מסביב לשעון. אף אם נניח, כנקודת מוצא, כי לבעל ההון יש יכולת ניהול נכסים זהה לזו של מנהל עושר פיננסי, הרי שאפשר ואין לו הפנאי הדרוש לעסוק בכך. יתרונות לגודל ומומחיות. בהרבה מקרים, בפני מנהל העושר פרושה תמונה כוללת, המביאה בחשבון נתונים ממקרים ומקורות שונים, לעומת נתונים נקודתיים הפרושים בפני משקיע בודד, יהא הונו אשר יהא.

למשל: מבחינת משפחה המחזיקה בחשבונות בנק במדינות שונות ונעזרת במספר רב של אנשי מקצוע, יכולת המעקב והבקרה עשויה להיות נמוכה. במצב שכזה, קיים קושי מובנה להעריך את רמת הסיכון הנובע מכלל הנכסים, מידת פיזורם ורמת הנזילות הכללית של התיק. לעומת זאת, כאשר קיים גוף אחד, אובייקטיבי ובלתי תלוי, המפקח על אנשי המקצוע והמנהל את כלל נכסי המשפחה, הרי שיכולת המעקב והבקרה גדלים בצורה משמעותית. העברת ההון לדורות הבאים באופן יעיל. ניהול יעיל של נכסים והון, כולל גם דאגה לדור הבא. ניהול עושר פיננסי משפחתי בא לדאוג לצרכיה העתידיים של המשפחה, באמצעות חתירה להשבחת העושר הפיננסי ושימור ההון הקיים. כאשר מדובר בהיקף רחב של נכסים והון, קיימת חשיבות להעברתו לדור הבא בדרך מסודרת וברורה.

כך, למשל, קיימות משפחות בהן דור ההמשך אינו מתעתד להמשיך את ניהול העסק, או שהוא נעדר כישורים מתאימים שיבטיחו המשכיות רציפה. במקרים כאלה, קיימת חשיבות מכרעת לחלוקת העושר וניהול הנכסים האישי. מנהל העושר הפיננסי עוזר למשפחה בניסוח צוואה, בהתאם לרצונות ולצרכים השונים, כגון בהתאמת נכס מסוים ליורש מסוים.

בהעדר צוואה, הרי שאת מקומו של בעל ההון בקביעת ההחלטה על גורל רכושו תופס הדין, בדמות חוק הירושה. כך בני המשפחה עלולים לעמוד בפני מצב בו חלוקת הנכסים אינה תואמת את צורכי המשפחה העכשוויים ואת רצונו של המוריש. ברור, כי חשש שכזה גדול עוד יותר כככל שמצבת נכסים גדולה יותר. גם עם היבט זה בא להתמודד שירות ניהול העושר הפיננסי.

גמישות והתאמה לצורכי המשפחה. שירות ניהול העושר המשפחתי מעסיק אנשי מקצוע רבים המומחים בתחומיהם, כאשר ממשק העבודה של כל אחד מהם עם המשפחה הוא אישי ומותאם ישירות לצרכיה. לעומת זאת, קבלת שירותים דומים שלא כחלק ממעטפת כללית של ניהול ההון המשפחתי, אינה מאפשרת בכל המקרים התאמה אישית לצרכים ספציפיים.

זאת ועוד: מנהלי העושר אינם משווקים רק את מוצרי ההשקעה שניתן למצוא בבתי השקעות רגילים, אלא מחפשים עבור המשפחה גם מוצרי השקעה מתוחכמים יותר, המתאימים לאינטרסים הספציפיים והטעמים הייחודיים שלה. מנהל העושר המשפחתי ממפה ביחד עם המשפחה את המשאבים העומדים לרשותה, לרבות מצבת הנכסים וההתחייבויות, ולאחר מכן מסייע לה להגדיר את יעדיה, הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך. אובייקטיביות. למנהלי העושר יש פחות ניגודי עניינים מובנים מאשר מנהלי תיקים ומשווקים פיננסיים, שכן הם אינם מתוגמלים על ידי הלקוח בהתאם לתשואות, אלא לרוב תמורת שירות הניהול הכולל.

ניהול יעיל של עושר פיננסי משפחתי

על מנת להבטיח תהליכי קבלת החלטות יעילים ואוביקטיביים עבור המשפחה, על מנהל השירות לשמש כגורם עסקי טהור, בלתי תלוי ונעדר מעורבות רגשית עם בני המשפחה. על המנהל להגדיר ביחד עם בני המשפחה את מטרות שימור ההון לטווח הארוך, ולהבטיח שליטה מלאה במידע הרב הזורם מהגופים השונים עימם הוא בא במגע לצורך ניהול הנכסים ולצורך גיבוש ויישום של אסטרטגיית השקעה כוללת. מנהל העושר המשפחתי הפיננסי מתווה את אסטרטגיית ההשקעה הכללית ומפקח על פעילות מנהלי התיקים העובדים תחת ניהולו. הוא מרכז את הטיפול עם המומחים והיועצים השונים, ומונע מבני המשפחה את הצורך לבוא במגע עם כל אחד מהם בנפרד.

מבחינת אסטרטגיית השקעה, יש לזכור, כי אחת ממטרות שירות ניהול העושר היא העברת ההון לדורות הבאים במשפחה. לפיכך ניתן לומר, כי מדיניות ההשקעה מאופיינת בעיקר בחשיבה לטווח הארוך, להבדיל ממנהלי תיקים רגילים של הפרט, שלעיתים מונעים מאינטרס להשיג תשואות גבוהות בטווחי זמן קצרים. מבחינת ההיבט הזה, הרי שהשירות דומה למדיניות השקעה של קרנות פנסיה, המוכוונות אף הן לטווח הרחוק.

צפי לעתיד

גידול במספר בעלי ההון ופיזור מצבת הנכסים המשפחתית שלהם מזה, ומורכבותו ההולכת וגוברת של שוק ההון מזה, הביאו לפיתוח מקיף של שירות ניהול עושר פיננסי משפחתי. ניתן בהחלט להצביע על כך שפלח שוק זה נהנה משגשוג הולך וגובר. רק לשם המחשה, בארה"ב ואירופה פועלים כיום למעלה מ 5,000- משרדי ניהול עושר פיננסי. בישראל, שירות ניהול העושר המשפחתי נמצא עדיין בחבלי קליטה. עם זאת, נוכח הצמיחה במספר משפחות בעלות ההון בישראל והתאוצה של שירות זה במעטפת שוק ההון העולמי, צפוי שהביקוש למנהלי העושר יעלה באופן עקבי גם אצר לנו. לגבי השלכות תופעה זו על שוק ההון בכלל, ונותני השירותים השונים העובדים כיום בצמוד לבעלי ההון בפרט – ימים יגידו.

לרגל יום הצרכן הבינלאומי, התמלאו האתרים הכלכליים בקווים לדמותו של הצרכן הישראלי החדש. ליתר דיוק, כיום אנו מכוונים לצרכנים ישראלים ( רבים ) חדשים, הפועלים כקבוצת השפעה ושיתוף מידע, ואינם עומדים עוד בדד מול שפע המוצרים והמותגים המסחרר.

התנהגות קניה

המודל הקלאסי של התנהגות קנייה, שהתגבש על בסיס מאות מחקרי התנהגות הצרכנים, מראה כי קיימים  5 שלבים עוקבים אותם עובר הצרכן בעת הליך הרכישה, בעיקר במוצרים מהותיים המעוררים מעורבות אישית גבוהה:

זיהוי הצורך אצל הלקוח -> חיפוש מידע צרכני -> הערכת החלופות השונות -> קבלת החלטת רכישה -> התנהגות לאחר רכישה.

אם נבחן את שלבי חיפוש המידע, הערכת החלופות וקבלת החלטת הרכישה במודל, נראה כי הצרכן הישראלי החדש חושב, מעריך, שוקל ומקבל החלטות צרכניות באופן שונה לחלוטיןמהצרכן הישראלי הממוצע והמעט צפוי של שנות ה60' ה- 70' ותחילת ה 80'. גם הסביבה הצרכנית הפשוטה יחסית התחלפה בתחרות שיווקית אגרסיבית, מורכבת ודיגיטלית.

נגישות למידע צרכני

הלקוחות הישראלים כיום, תמימים הרבה פחות אך ציניים הרבה יותר, טכנולוגיים מאוד, ובעלי 'ארגז כלים' מגוון המסייע לקבלת החלטות רכישה. ההחלטה לרכוש מוצר, בעיקר מוצרים טכנולוגיים אך לא רק, מושפעת הרבה יותר מחברים, משפחה ודעות של אנשים זרים בפייסבוק או פורומים מקצועיים ולא מהפרסומת החדשה והמושקעת של היצרן בטלוויזיה. מקורות המידע להשוואת החלופות השתנו ללא הכר. הצרכנים נגישים לשפע מידע צרכני הנמצא בקצות אצבעותיהם, והם נותנים לאצבעות שלהם ללכת.

הלקוחות הישראליים נתפסים ע"י לא מעט מהמשווקים והמפרסמים  כמוטי מחיר ו'ציידי' מבצעים, שיעשו הכל כדי למצוא את המחיר הטוב ביותר. הראיה הבולטת לכך היא הפופולריות הגואה של אתרי הקופונים והדילים היומים מחד, ואתרי השוואת המחירים מאידך.

מודלים קלאסיים של צרכנות

תנהגות צרכנים זו מאתגרת מודל שיווקי מקובל אחר- מודל הפרמיה. פרמיה, בפרשנותה השיווקית, מתארת את מוכנותו של הצרכן לשלם יותר עבור מוצר שהערך המוסף שלו, פונצקיונאלי או לא פונציונאלי, נתפס בעיניו כשווה את התוספת הנדרשת. לדוגמה, נסכים לשלם יותר עבור בגד ממותג, או עבור שעון יוקרתי (שמראה את אותה השעה כמו שעון פשוט), בגלל הערך המוסף החברתי המתלווה להפגנת מוצרים אלו. בעידן של רדיפה אחרי המחיר הזול ביותר מי ירצה לשלם את הפרמיה עבור קבלת ערך מוסף ?

בנוסף, שלב ההתנהגות אחרי הרכישה מקבל העצמה בעידן הדיגיטלי הנוכחי. אם בעבר האקסיומה המקובלת בענף המכירות הייתה כי לקוח מרוצה יביא 10 לקוחות נוספים ואילו לקוח מאוכזב ירחיק 100 מהחנות, אנו יודעים כיום כי תלונות מילוליות או תמונות של מוצר זול יותר בארצות הברית יכולות להביא לתגובות סוערות של עשרות אלפי גולשים שהם לקוחות פוטנצאליים, ולאורות דלוקים בלילות במשרדי ההנהלות של החברות הגדולות במשק.

יצרנים, משווקים, ופרסומאים, צריכים היום, יותר מתמיד, לעקוב ולהבין את תהליך הרכישה של הצרכנים החדשים, במיוחד הדברים אמורים לגבי מגזר הקמעונאות על כל ענפיו.

כדי לקרוא עוד בנושא זה היכנסו לעמוד מסחר וקמעונאות באתר שלנו

מגזר תעשייה – מגמות פעילותM&A   גלובליות ברבעון 4 של 2011

פעילות המיזוגים והרכישות של חברות ייצור תעשייתי ברחבי העולם רשמה עלייה קלה במספר העסקאות במהלך 2011. בשנה שחלפה נחתמו 801 עסקאות בשווי של יותר מ-50 מיליון כ"א, וזאת בהשוואה ל-783 עסקאות ב-2010. מרבית הפעילות התאפיינה בהתמקדות החברות בעסקאות קטנות יחסית, עלייה במכירת פעילויות וגידול בעסקאות מקומיות ליצירת סינרגיה. בנוסף, חברות יצרניות (משקיעים אסטרטגיים) המשיכו להיות מעורבות ברוב העסקאות, אם כי המשקיעים הפיננסיים הגדילו את השתתפותם בהשוואה לשנים קודמות.

תעופה ותעשיות ביטחוניות – שנת 2011 התאפיינה בעלייה משמעותית הן במספר העסקאות והן בערך ששולם עבור חברות תעשייתיות בתחום התעופה. התחזיות ל-2012 עבור מגזר זה הן חיוביות. השנה החולפת התאפיינה גם בעלייה מחודשת במספר עסקאות הענק, עם שש עסקאות כאלו, בהשוואה לארבע ב-2010. מגזר התעופה והתעשיות הביטחוניות ימשיך להפוך גלובלי יותר בעקבות הגברת שיתופי הפעולה בין חברות במגזר מחוץ לארה"ב במטרה להגביר את כושר התחרות שלהן. מגמה זו נתמכת על ידי הגדלת תקציבים ביטחוניים וגידול בפעילות התעופתית באזורים שונים בעולם.

תעשייה כימית – מספרן הכולל של העסקאות ושווי העסקאות ירדו ברבעון הרביעי של 2011, אך בחישוב שנתי, דווקא נרשמה עלייה קלה במספר העסקאות ביחס לשנה שקדמה לה. עם זאת חלה ירידה בשווי העסקאות ביחס ל-2010. צפון אמריקה הובילה את השוק ב-2011 מבחינת שווי העסקאות המקומיות, עם 31.5 מיליארד דולר. התרומה העיקרית מבחינת מספר העסקאות הגיעה מ-41 עסקאות מקומיות בשווי של יותר מ-50 מיליון דולר באסיה ואוקיאניה, שרבות מהן קשורות בסין.

הנדסה ובנייה – רוב פעילות המיזוגים והרכישות ברבעון הרביעי של 2011 נבעה מעסקאות קטנות להרחבת מגוון המוצרים של החברות. עסקאות קטנות אלו הורידו את שווי הפעילות בחזרה לרמות הנמוכות של 2009, עם 354 מיליון דולר בסך הכל. בעקבות השילוב בין ההאטה הכלכלית בארה"ב והירידה בחוזים מצד רשויות ממשלתיות בארה"ב, תפסו העסקאות של חברות לא-אמריקאיות את הבכורה בתחום המיזוגים והרכישות ברבעון הרביעי של 2011.

תעשייה מסורתית (ייצור ) – לאחר ש-2011 החלה עם פעילות ערה בתחום המיזוגים והרכישות במגזר זה, הרי שהפעילות דעכה במחצית השנייה של השנה ונסגרו בה פחות עסקאות גדולות ומשמעותיות. ארה"ב שמרה על מעמדה כמדינה בעלת הפעילות הרבה ביותר, ולאחריה סין ויפן. מעניין לציין כי כלכלות מתעוררות, כגון מכסיקו, התגלו כשחקניות משמעותיות בשוק המיזוגים והרכישות.

מתכות – ב-2011 גדל מספר העסקאות ששוויין מעל מ-50 מיליון דולר ב-16 עסקאות בהשוואה ל-2010. עם זאת, שווי העסקאות ירד ל-55.2 מיליארד דולר, לעומת 92.6 מיליארד דולר. אסיה ואוקיאניה הובילו מבחינת שווי העסקות ב-2011, ומרבית העסקאות המקומיות התקיימו אף הן באסיה ואוקיאניה. אזור זה ימשיך להוביל מבחינת העסקאות המקומיות גם ב-2012, עם המשך תהליך ההאחדה של תעשיית המתכת בסין.

תחבורה ולוגיסטיקה – מספר העסקאות הכולל ושווי העסקאות נותר כמעט בלא שינוי, עם 170 עסקאות בשווי 50 מיליון דולר או יותר ב-2011 בהשוואה ל-186 עסקאות כאלו ב-2010. מנגד, חלה ירידה ברבעון הרביעי של 2010 בהשוואה לרבעון שקדם לו. הרבעון הרביעי של 2011  כלל שלוש עסקאות ענק, וביניהן עסקה בשווי 4.2 מיליארד דולר, שהייתה הגדולה ביותר בשנה כולה.

יום 2 – משחררים את העניבה ופותחים כפתור

השעה אחרי 9 בבוקר, המקום – מתחם הכנסים בהילטון תל-אביב והאירוע – יומה השני של  Israel Dealmakers summit 2012. ביום זה, שמתחיל בהרצאות על השקעות הון סיכון ותורת האקזיט,  מתקיימת תחרות חברות סטארט-אפ בארבע קטגוריות שונות, שבכל אחת מהן מציגות את עצמן לקהל ולחבר השופטים חמש חברות:

• מדיה דיגיטלית, מחשוב ענן ו-IT  ארגוני;
• קלינטק;
• טלקום וחומרה;
• מכשור וטכנולוגיה רפואיים.

כיאה לתחרות סטארט-אפים, הלבוש היום הוא פחות מעונב, ויכול להסתכם גם בגי'נס וטרנינג. מדי פעם מבליח מעל זה גם בלייזר. האקססוריז- תרמיל גב ו…כמו אתמול – סמארטפון ו/או טאבלט. מעבר לתחרות, יש כאן הזדמנות מצוינת עבור יזמים וחברות לחשוף את עצמם בפני קאדר רחב של אנשי מקצוע מנוסים ומשקיעים מהארץ ומחו"ל. בהתאם, האווירה הכללית היא של "יש לי פיתוח פנומנאלי ואתם חייבים להשקיע בי". יאיר גולדפינגר, ממפתחי ICQ, עוצר לתמונה עם בן פרץ מ- PwC Israel. גם יוסי ורדי כאן, כמובן, שקוע בשיחה עם מאזין נלהב.

היכון-הכן ו… תחרות

אני נכנסת לתחרות של מדיה דיגיטלית, מחשוב ענן ו-IT  ארגוני. את התחרות מנחה ערן יוהן, שותף וראש מגזר בידור ומדיה ב- PwC Israel, ועם חבר השופטים נמנים Urs Cete, האחראי על ההשקעות ב- Bertelsmann Digital Media, דרור נחומי, שותף ב- Norwest Venture Partners, יזהר שי, שותף ב- Canaan Ventures ו- James Snook, סגן נשיא לאסטרטגיה וחדשנות טכנולוגית ב- Starbucks (כן, רשת הקפה, שכשלה בזמנו בישראל). אם אתם תוהים מה לקפה ולמדיה דיגיטלית, אתם לא לבד, אך מסתבר, של- Starbucks יש רשת תוכן דיגיטלית בשיתוף עם Yahoo! ואפליקציות שונות למגוון מכשירים, שמאפשרות, בין היתר, לראות את התפריט ולשלם עבור הקפה והמאפה.

והתחרות מתחילה. לכל דובר יש כ- 5 דקות להציג את חזון החברה, והמנחה, ערן יוהן, מתגלה כקשוח ומתרה בדוברים כשזמנם עומד להסתיים. הקהל יושב מאחורי שולחנות ארוכים, וכמתבקש מנושא התחרות, מצלם, מעלה את התמונות לרשתות החברתיות, מעדכן סטטוסים ובאופן כללי, מתנהג בצורה דיגיטלית.

ראשון עולה אורן נאמן, מנכ"ל ונשיא חברת AnyClip, שבאמצעות טכנולוגיית תיוג של מטה-דאטה מספקת פלטפורמה חינמית וחוקית למציאת מגוון קטעי וידאו וקטעים מתוך סרטים ושימוש בהם, בין הייתר, ע"י יצירת פלייליסט אישי. אפשרויות החיפוש הן בלתי נדלות, החל בחיפוש רגיל לפי שמות שחקנים, סרטים ובמאים וכלה בחיפוש אחר הפרט הקטן ביותר, כגון ציטוט מסוים, תכשיט, כלי נשק, בגד או פס קול. הטכנולוגיה של החברה מאפשרת לספקי תוכן ולמפרסמים להעמיק את חוויית השימוש בתוכן מצד הצרכנים ואת הקשר הרגשי שלהם אליו, ולהשתמש במידע שנצבר באמצעות החיפוש לצרכי פרסום ושיווק ממוקדים.

פרופ' עירד בן-גל, מייסד משותף ומנכ"ל חברת C-B4, עלה לאחר מכן. החברה, שצמחה מהאקדמיה, מספקת פתרונות לניתוח מאסות של מידע ובסיסי נתונים ולחיזוי על בסיס ניתוח זה, במטרה לייעל תהליכי קבלת החלטות בארגונים. דוגמאות ליישום פתרונות אלה הן ניתוחי ביקוש, זיהוי חריגות בנתוני מכירות ושרשרת האספקה, ניתוח בסיסי נתונים תפעוליים ופיננסיים גדולים בתחומי הייצור, הטלקום והאבטחה וזיהוי קורלציות בין Key Performance Indicators. לאור העובדה שהצורך בניתוח כמויות גדולות של מידע כבר סומן כאחד האתגרים של ימינו ובעתיד, אני מסמנת את החברה כזוכה אפשרית בתחרות.

שלישי עולה אורן הרנבו, מייסד משותף ומנכ"ל חברת Eyeview digital, שמפתחת טכנולוגיה מבוססת ענן ליצירת פרסומות ומודעות וידאו, המותאמות להעדפות ומאפייני המשתמשים באתרי אינטרנט שונים, כגון מיקום, שעה ביום, דמוגרפיה, מזג אוויר, הרגלי גלישה ועוד. מאפיינים שונים של הפרסומת, כגון מבצעים וקופונים נלווים, יכולים להיות מעודכנים בזמן אמת, והכלי מאפשר למפרסמים ליצור פרסומות שונות לקהלי יעד שונים ולמקד את מאמצי השיווק שלהם. פרסומות הוידאו יכולות להשתלב בכל סוגי המכשירים, הפורמטים והפלטפורמות, ללא צורך בהתאמה מיוחדת.

המתחרה הרביעית היא  חברת innerActive Smart Media, אותה מציג המייסד המשותף, זיו אלול. החברה מפעילה בורסה לאפליקציות סלולאריות, המקשרת בין מפתחי אפליקציות למפרסמים ולסוכנויות פרסום, ומספקת כלי תוכנה לאפליקציות (SDK), שהאינטגרציה שלו בסביבות שונות נוחה מאוד. האפליקציות פועלות על המכשירים השונים לסוגיהם, והקשר שנוצר מאפשר למפתחים למצות את מלוא הערך הכספי הגלום באפליקציות, ולמפרסמים, לקבל אפליקציה התפורה לתוכן הפרסומי והשיווקי שלהם.

בן אנוש, מייסד משותף ומנכ"ל חברת PlyMedia, הוא המתחרה האחרון. הוא מדבר בהתלהבות על החברה, שמפתחת פלטפורמה טכנולוגית לפרסום ומדיה דיגיטליים, המאפשרת יצירת ערך ולוקליזציה של תכנים עבור בעלי התוכן, מפרסמים ובעלי אתרים. הכלי הינו יעיל בפרט עבור אתרי אינטרנט קטנים ובינוניים, שאינם מסוגלים להתחרות לבדם בפלטפורמות של הפורטלים הגדולים, ויכולים להגדיל באמצעותו את הכנסותיהם מפרסום.

And the winner is…

לאחר ששאלו את כל המתחרים שאלות מכשילות למיניהן, השופטים מסתודדים למשך כמה רגעים ומכריזים על הזוכה – CB-4. מנכ"ל החברה לא נמצא באולם, אך שאר המתחרים מתרכזים לצילום משותף ומקבלים פרס – מגן כלשהו בקופסה.

היום השני והועידה כולה מתקרבים לסיום וננעלים בנאום של יובל דיסקין, ראש השב"כ לשעבר, שמדבר, בדומה לאבי ברגר, השותף המנהל של PwC Israel, ביום הועידה הראשון, על מלחמות הסייבר.

אני חושבת על פאנל החדשנות גם הוא מהיום הראשון, בו צוין אחד האתגרים העומדים כיום בפני חברות בשווקים הגלובאליים – לזהות מה אנשים צריכים, לא מה הם רוצים, או מה הם חושבים שהם צריכים, אלא מה הם צריכים באמת. תחשבו על זה. זו למעשה שאלה פילוסופית, ואתגר לא פשוט בכלל. האתגר מתחבר, שוב, לדיון מהיום הראשון, בנושא חכמת ההמון (ראו בפוסט הראשון בסדרה), ולכך שביומיים של ועידת Israel Dealmakers חוויתי המון דעות, סיפורים, מיזמים ובעיקר, אנשים מאוד מוכשרים, שכל אחד לחוד, וכולם ביחד, מהווים כח מרשים, שחובה לעשות בו שימוש למטרות החשובות באמת. לשמחתי, התובנה הזו לא רק הורגשה, אלא גם נאמרה במפורש בדיונים שונים בועידה (מי שמתעניין, יכול לקרוא את הפרסום של PwC אודות שימוש בחכמת ההמון בארגונים : Harnessing the power of crowdsourcing).

 אז מה אני צריכה באמת? עוד אפליקציה? יכול להיות. אני מפנטזת על אפליקציה שתכין ותביא לי קפה הפוך עם קצף ואחד סוכרזית. אולי שווה לדבר על זה עם סגן הנשיא מ- Starbucks. בינתיים, האפליקציה היחידה שמתקרבת לזה היא מלצר בבית קפה…

זהו. הועידה מאחורי ואני יוצאת אל הטיילת. מה שבטוח, עוד לא נולדה אפליקציה שיכולה לחקות את הזוהר של הים התל-אביבי באור השמש האחרון ואת הקסם שטמון ברחש הגלים.

 להתראות בשנה הבאה!

פוסט מאת איריס מירמן, מחלקת שיווק ופיתוח עסקי

הביטוי "זנב ארוך" מוכר לאנשי אינטרנט, מתמטיקאים, וסטטיסטיקאים כאשר מדברים על  מודלים עסקיים בעידן הדיגיטלי. מי שייבא אותו בשנת 2004 לעולם האינטרנט היה כריס אנדרסון עורך מגזין הטכנולוגיה האמריקני הנחשב – 'Wired', הזנב הוא השובל הארוך של מיליוני גולשים הנכנסים אל מאות ואלפי בלוגים באינטרנט ומשפיעים יותר מאתרי תוכן סיפוריים דומיננטיים ומובילים.

חוק הזנב הארוך מציג את מהפיכת המיקרו המתרחשת בארגונים וחברות ובחיים המקצועיים והאישיים זוהי תופעה המשותפת לקמפיין של ברק אובמה, לטכניקת החיפוש והפרסום של גוגל, לתכנים של וויקיפדיה וגם ל- Ipod ל- Iphone של אפל. לאובמה היה קל לגייס כסף ממיליון בני אדם שכל אחד תרם רק 100 דולר (סה"כ 100 מליון דולר) מאשר מ- 10 מיליארדרים שכל אחד תורם מליון דולר (סה"כ 10 מליון דולר).

הצלחות טכנולוגיות ענקיות כמו גוגל, יוטיוב, פייסבוק ופליקר לא צמחו בזכות קמפיינים של פרסום, פיתוח של מותג או אסטרטגיה אלא באמצעות מיליוני משתמשים אשר בחרו, השתמשו והניעו את המערכת זהו ניצחון "ההמון על הגאון" ניצחון של תוכן המשתמשים על התוכן שיצרו התאגידים, הגאונים, המנהיגים ומובילי דעת הקהל.

זה התגלה לראשונה ב-  2005 כאשר ג'יימס סורוביצקי כתב המגאזין הניו יורקר כתב את "חוכמת ההמונים" והציג עדויות לתופעה חברתית מופלאה : ממוצע התשובות שתפיק קבוצה גדולה של אנשים שאינם מתואמים ביניהם יהיה כמעט תמיד מדויק יותר מהתשובה הטובה והמלומדת ביותר שיפיק מומחה עצמאי. חוכמת ההמונים הופכת לכוח מסחרי היכול ומסוגל לייצר רווחים זהו מוטיב שמחבר הצלחות של חברות סטאראפ (Waze) המפתחות מוצרים שפועלים על סמך נתונים שנאספים מהמשתמשים באופן רציף.

וכך בפרויקט פיתוח התרופות MRF אשר הובילה אוניברסיטת סטנפורד בשיתוף עם גופים בעמק הסיליקון באמצעות וויקי מו"פ ניתן היה לזנק מתפוקה של פטנט אחד על כל 60 שנות מחקר לפטנט אחד בכל חצי שנת מחקר.

חברות אחרות, ובהן "גוגל", "מיקרוסופט" ו"פרוקטר אנד גמבל", משתמשות בתוכנה אשר ממנפת את חוכמת ההמונים כדי לבדוק אילו מוצרים ושירותים כדאי להשיק ראשונים תוכנה זו נקראת "שוקי חיזוי" (Prediction Markets), מערכת ההפעלה לינוקס הפועלת במחשבים רבים בעולם כולל במחשבי חברת גוגל נחשבת למתקדמת יותר מחלונות ולא עומדת מאחוריה חברה, לינוקס כמו ויקיפדיה היא תוצאה של התנדבות המונית של אלפי מתכנתים שמעולם לא נפגשו פנים מול פנים .
גם בעולם העיתונות הדיגיטלית השחקנים אשר הראו כי יש כותבים רבים גם כאלו שאינם עיתונאים מקצועיים מסוגלים לספק חדשות מעודכנות אף יותר מסוכנויות מובילות בעולם.

המהפיכה כבר בעיצומה אנו בתוך תהליך שבו יש גישה חופשית לכולם, שיתופי פעולה בין אנשים וחברות והתבונה הקבוצתית הינה גורם משפיע על תהליכים עסקיים בארץ ובעולם.

למחקרים בתחום המדיה היכנסו לעמוד בידור ומדיה באתר שלנו

ברצלונה, ברצלונה….כמידי שנה, גם השנה התקיימה תערוכת הסלולאר בברצלונה.

אחד הנושאים המרכזיים שנדונו במסגרת התערוכה היה מנועי הצמיחה בהם יש להשקיע משאבים – מגזרי פעילות ממוקדים ושירותי ערך מוסף ללקוח.

שיעור הצמיחה הבסיסי הצפוי בשירותי התקשורת המסורתיים עומד על 1%. במטרה להגדיל את שיעור הצמיחה יהיה על המפעילים לפעול במגזרים הנמצאים בצמיחה בשיעורים גבוהים יותר מחד ומאידך, לשמר לקוחות קיימים. שימור הלקוחות יחייב אותם לספק ללקוחותיהם "חווית לקוח".

שיעורי הצמיחה הגבוהים ביותר צפויים להתרחש בשירותי ערך מוסף בסלולר. מאפיין עיקרי של דור ה- Y (תשלומים, פרסומים, יישומים בנייד ושיווק) ושירותים מקוונים (הורדת מוזיקה וספרים אלקטרוניים, משחקים באינטרנט ופירסום באינטרנט). על החברות להתמקד, מתוך רשימה זו, באותם השירותים בהם הן תוכלנה להגדיל את ההזדמנויות שיש להן במתן שירותים אלה. בין היתרונות ניתן למנות: – התמכרות המשתמשים לטלפונים הניידים; – נתונים תפעוליים של הרשת; – ונתונים דמוגרפיים של המשתמשים.

על מנת להתמודד בהצלחה במתן שירותים אלה תצטרכנה המפעילות להשקיע בבניה או ברכישה של נכסים ותשתיות.

להלן תוכנית למינוף ההכנסות ב-4 צעדים:

1. יצירת מאגר משתמשים ומתן אפשרות לקמעונאים לגשת למשתמשים אלה;
2. חבירה לקמעונאים ולמפרסמים להם תינתן הגישה למאגר המשתמשים;
3. אימוץ טכנולוגיית NFC כדי להשתתף בשרשרת הערך של התשלומים המקוונים;
4. שילוב המידע שייאסף לגבי המשתמשים תוך ביצוע ניתוח מעמיק של הנתונים, כפוף למגבלות רגולטוריות, ולהפוך אותו לנכסים שניתן לשווק ולמכור;

מידע נוסף על תעשיית הסלולר ותערוכת ה-GSMA  ניתן למצוא כאן וכאן.